גם בנק לאומי מזהיר: צופה פגיעה משמעותית בתוצאות רבעון השלישי של 2008

"בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, ירידות השערים המתמשכות בבורסות העולם ובישראל....". איתן רף אתמול בכנס מעלה: "לאומי אינו מתכנן מהלך כלשהו של פיטורי עובדים ולא יעצור שום פרויקט קהילתי"
יוסי פינק |

לאומי דיווח הבוקר לבורסה כי בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, ירידות השערים המתמשכות בבורסות העולם ובישראל, קריסתם של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והבנק האמריקני וושינגטון מיוצ'ואל (שעל חשיפת לאומי אליהם דיווח הבנק במהלך חודש ספטמבר) והרעת המצב במשק הישראלי, ובעקבות השפעתם של כל אלה על עסקי הבנק, מעריך הבנק כי תהיה פגיעה משמעותית בתוצאות העסקיות של הרבעון השלישי של שנת 2008, בהשוואה לחציון הראשון של שנת 2008.

בהודעתו דיווח הבנק כי הערכת הפגיעה ברווחיותו ברבעון השלישי הינה מידע צופה פני עתיד, המבוסס על הערכות ונתונים לא סופיים המצויים נכון להיום בידי הבנק, ואשר טרם עובדו סופית, ולפיכך נתונים אלה עשויים להשתנות. כמו כן, עשויה התוצאה העסקית להיות שונה מזו החזויה במועד דיווח זה, בין היתר בגין ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, כפי שיהיו בפועל.

לאומי יפרסם את הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השלישי של 2008, ביום 27.11.08.

חשיפתו של לאומי לליהמן ברדרס נאמדת בכ-100 מיליון דולר, בגין השקעה בניירות ערך שהונפק על ידי ליהמן. בלאומי פנו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה לעקל את כל הכספים של חברות שונות מקבוצת ליהמן ברדר'ס המצויים בישראל עד לסך של כ-370 מיליון שקלים. הבקשה אושרה ב-18 בספטמבר.

בהקשר לוושינגטון מיוצ'ואל העניין מעט שונה, שם חשיפתו של לאומי נאמדת בב-50 מיליון דולר. אך בנק החיסכון וההלוואות הגדול בארה"ב שקרס, קיבל את עזרת הממשל הפדרלי בארה"ב ונמכר לג'יי. פי מורגן צ'ייס תמורת 1.9 מיליארד דולר. כך שחלק מהכספים אמורים לחזור ללאומי.

החשיפה של לאומי מגיעה בשני מישורים: כ-27 מיליון דולר - אג"ח שהונפקו ע"י הבנק ועוד כ-23 מיליון דולר אג"ח ונגזרי אשראי (CDS) שהונפקו ע"י חברת האם שלו.

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב נעתר היום לבקשת לאומי לעקל את כל הכספים של חברות שונות מקבוצת ליהמן ברדר'ס המצויים בבנק דיסקונט, עד לסך של כ-370 מיליון שקלים

איתן רף, יו"ר קבוצת לאומי, אמר אתמול בפאנל במסגרת הכנס השנתי של ארגון מעלה, כי הוא אינו מתכנן מהלך של פיטורי עובדים בגלל המצב וגם לא יקצץ בשנת 2009 שום פרויקט של השקעה בקהילה כתוצאה מהמצב הכלכלי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.