גם בנק לאומי מזהיר: צופה פגיעה משמעותית בתוצאות רבעון השלישי של 2008
לאומי דיווח הבוקר לבורסה כי בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, ירידות השערים המתמשכות בבורסות העולם ובישראל, קריסתם של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והבנק האמריקני וושינגטון מיוצ'ואל (שעל חשיפת לאומי אליהם דיווח הבנק במהלך חודש ספטמבר) והרעת המצב במשק הישראלי, ובעקבות השפעתם של כל אלה על עסקי הבנק, מעריך הבנק כי תהיה פגיעה משמעותית בתוצאות העסקיות של הרבעון השלישי של שנת 2008, בהשוואה לחציון הראשון של שנת 2008.
בהודעתו דיווח הבנק כי הערכת הפגיעה ברווחיותו ברבעון השלישי הינה מידע צופה פני עתיד, המבוסס על הערכות ונתונים לא סופיים המצויים נכון להיום בידי הבנק, ואשר טרם עובדו סופית, ולפיכך נתונים אלה עשויים להשתנות. כמו כן, עשויה התוצאה העסקית להיות שונה מזו החזויה במועד דיווח זה, בין היתר בגין ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, כפי שיהיו בפועל.
לאומי יפרסם את הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השלישי של 2008, ביום 27.11.08.
חשיפתו של לאומי לליהמן ברדרס נאמדת בכ-100 מיליון דולר, בגין השקעה בניירות ערך שהונפק על ידי ליהמן. בלאומי פנו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה לעקל את כל הכספים של חברות שונות מקבוצת ליהמן ברדר'ס המצויים בישראל עד לסך של כ-370 מיליון שקלים. הבקשה אושרה ב-18 בספטמבר.
בהקשר לוושינגטון מיוצ'ואל העניין מעט שונה, שם חשיפתו של לאומי נאמדת בב-50 מיליון דולר. אך בנק החיסכון וההלוואות הגדול בארה"ב שקרס, קיבל את עזרת הממשל הפדרלי בארה"ב ונמכר לג'יי. פי מורגן צ'ייס תמורת 1.9 מיליארד דולר. כך שחלק מהכספים אמורים לחזור ללאומי.
החשיפה של לאומי מגיעה בשני מישורים: כ-27 מיליון דולר - אג"ח שהונפקו ע"י הבנק ועוד כ-23 מיליון דולר אג"ח ונגזרי אשראי (CDS) שהונפקו ע"י חברת האם שלו.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב נעתר היום לבקשת לאומי לעקל את כל הכספים של חברות שונות מקבוצת ליהמן ברדר'ס המצויים בבנק דיסקונט, עד לסך של כ-370 מיליון שקלים
איתן רף, יו"ר קבוצת לאומי, אמר אתמול בפאנל במסגרת הכנס השנתי של ארגון מעלה, כי הוא אינו מתכנן מהלך של פיטורי עובדים בגלל המצב וגם לא יקצץ בשנת 2009 שום פרויקט של השקעה בקהילה כתוצאה מהמצב הכלכלי".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
