בית המשפט: המחיר בקופה היה גבוה בכ-5 שקלים מהמחיר על המוצר - הלקוחה תפוצה ב-700 שקל

שימו לב טוב למחירים הרשומים: בית המשפט חייב את "מיסטר זול - קו אופ ישראל" לפצות את הלקוחה שתבעה בסך של 700 שקל; הקו-אופ רצה לתת בקבוק יין כפיצוי
משה בנימין |

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל תביעה של לקוחה אשר גילתה כי חויבה בחשבון בקופה בסכום גבוה יותר מהמחיר שצויין על גבי המוצר. למרות ההפרש הנמוך בין המחירים, בית המשפט חייב את "מיסטר זול – קו אופ ישראל" לפצות את הלקוחה בסך של 700 שקל.

השופטת אנה שניידר קבעה: "נראה שאין זה סביר לדרוש מצרכן, שעורך את קניותיו ברשת גדולה מסוג הנתבעת ולעיתים קונה עשרות מוצרים בבת אחת, שבעת התשלום בקופה יעמוד וישווה בין המחירים שעל גבי המוצרים לבין המחירים שמופיעים בחשבונית. זכותו של הלקוח לסמוך על הרשת שבעת עדכון המחירים, בין אם לטובתו ובין אם לרעתו, הדבר יופיע מייד על גבי המוצר וזאת על מנת שיוכל לכלכל את קניותיו בהתאם".

"בהתנהלות הנתבעת יש משום מעילה באמון שהצרכן אמור לתת ברשת גדולה מסוגה של הנתבעת, ועליה לעשות כל מאמץ על מנת שמקרים מן הסוג נשוא התביעה לא יישנו".

לדברי אבינועם מגן, ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו, אמנם מדובר בפיצוי שנראה גבוה אך החוק מאפשר פיצוי בסך של עד 10,000 שקל. "אין לקשור בין סך הנזק לסך הפיצוי משום שהפיצוי לא נועד לכסות על הנזק אלא לעודד מדיניות של "אכיפה אזרחית" בה הצרכנים מכסים על תת האכיפה של משרדי הממשלה". מגן קורא לציבור להמשיך ולתבוע, ולבתי המשפט להחמיר יותר עם בעלי העסקים.

פיצוי של 10,000 שקל על זיתים סוריים ורוטב צ'ילי

לטענת התובעת, בתקופה שבין 2/11/07 ועד 6/12/07 רכשה מוצרים (רוטב צ'ילי וזיתים סוריים) שעל גביהם היתה מדבקה הנושאת מחיר מסוים ואילו בקופה נדרשה לשלם מחיר גבוה יותר.

לגבי רוטב צ'ילי טוענת התובעת כי המחיר שהופיע על המוצר היה 7.95 ₪, ואילו בפועל נדרשה לשלם 10.45 ₪. לגבי הזיתים הסוריים - המחיר על המוצר היה 8.95 ₪ ואילו בפועל נדרשה לשלם 9.95 ₪.

התובעת דרשה פיצוי של 10,000 שקל בטענה שהיא עורכת את קניותיה באותו הסניף של הנתבעת במשך כ-20 שנים, בסכומים לא מבוטלים, ותמיד יוצאת משם בהרגשה שעליה לבדוק את החשבוניות, שאם לא כן תחויב שלא כדין.

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, היא עושה מאמץ בלתי פוסק, יום-יומי, לבדיקה חוזרת ונשנית כי מחירי הקופה יותאמו למחירים המופיעים על גבי המוצר. לטענתה, הרשת מקבלת הודעה על מחירי הקופה מהיצרנים ומחלקת המחשב מעדכנת את מחיר המוצר במחשב המרכזי באופן אוטומטי. מאידך, עדכון המחיר על גבי המוצר עצמו נעשה באופן פיזי באמצעות "אקדח מחירים", ולעתים חולף זמן עד שעובדי הסניף מעדכנים את המחיר. כאשר מתגלה טעות - היא מתוקנת ללא דיחוי, והקופאיות מונחות להתחשב במחיר הנמוך יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.