הודיעו לכם על צמצומים בעבודה? עובד תבע וזכה ב-60,000 שקל
בית הדין האזורי לעבודה במעמד כב' השופט ד"ר יצחק לוכוצקי דן בתביעתו של אדם כנגד "פיטורי צמצומים" במסגרתם הוא נדרש לסיים את תפקידו בחברת הדואר.
בית הדין לעבודה דן בעיקר בסוגיית "שאלת חובתו של מעביד ליתן לעובד המפוטר על ידו, בהליך "צמצומים", את הסיבות לכך שדווקא הוא - העובד - נבחר לפיטורים".
בפתח דבריו קבע השופט, כי "חובת תום הלב מחייבת התייחסותו של המעביד לנימוקי הפיטורים, גם כאשר עובד פוטר על רקע של "צמצומים" במפעל. שכן, המעביד, צריך להסביר לעובד המסתייג מפיטוריו, מדוע דווקא הוא ולא עובד אחר פוטר, ומדוע לא ניתן לנייד אותו לתפקיד אחר באותו מקום העבודה". מקרה זה תקף גם בפיטורים גורפים לעובדים רבים.
התובע הועסק בסניף הדואר, כבר משנת 1977. תחילה הועסק כאשנבאי, בהמשך כמנהל סניף דואר נע מודיעין, ומשנת 1986 כמנהל סניף הדואר בלוד. רוצה לומר, 31 שנים ארוכות ומייגעות עבד התובע בדואר במסירות, עד שפוטר ביום 8.1.07.
העובד: הסניף אמור לקלוט עובדים חדשים ולי אומרים שיש צמצומים
התובע ביקש מבית המשפט שההחלטה על פיטוריו מהעבודה תבוטל. לחלופין "וככל שבית הדין לא ייעתר לבקשתו - עותר התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לפחות בגובה של 30 חודשי שכר".
על-פי תביעת העובד, "פיטוריו נעשים בשל הרצון לשבץ עובדת אחרת בתפקידו, והעובדה כי סיבת פיטוריו אינה נהירה לו לאור ניסיונו ולאור הידיעה כי הסניף שבו הוא מועסק צפוי להתרחב וצפויה להיות תוספת של כוח אדם ואין מקום לפטר אותו, שעה שיש צורך להביא עובד חדש במקומו".
"כלומר, חרף העובדה שנימוק הפיטורים הוא לכאורה "צמצומים", טוען התובע, כי הדואר מנצל את הנימוק הכללי הזה להפטר ממנו ולהעדיף על פניו עובדת צעירה אשר תירש את משרתו המכובדת כמנהל הסניף".
הדואר: זהו הליך התייעלות במעבר לדואר ישראל
הדואר מצידו מודה כי לא נפל פגם בתפקודו של התובע בעבודתו, וכי פיטוריו של התובע נעשו במסגרת קולקטיבית של הליך התייעלות וביטול משרות, במהלך המעבר מ"רשות הדואר" ל"חברת דואר ישראל". המעביד מוסיף כי הפיטורים תואמים הסכמות קיבוציות, וקיים גם אישור של ועד העובדים בדואר, שהיה שותף מלא להליך הפיטורים.
בית המשפט קבע, כי פיטורי העובד לא היו על רקע גילו המבוגר אלא מתוך התחרות במשק, ההתייעלות, תהליכי ההפרטה והמעבר לדואר ישראל ומתוקף הסכם קיבוצי שכלל טווח גילאים רחב.
עם זאת, קבע בית המשפט כי "עדיין אין הדבר מוכיח כי גם הליך הפיטורים נעשה כדין". השופט קבע כי, "פיטורי צמצום ו/או פיטורים כלכליים אינם מילת קסם" ועל המעביד נטל ההוכחה לסיבת הפיטורים, במידה ואין ליקוי בתפקוד העובד.
עוד קבע השופט, כי בעניינו של העובד לא פעלה חברת הדואר על-פי הנוהל ולא זימנה אותו לשימוע שוויוני בו הייתה ניתנת לו הזכות להסביר את גרסתו, ולשכנע בזכותו להשאר בתפקיד. אלא, ההחלטה על פיטוריו נקבעה מראש ללא אפשרות שינוי.
בסופו של דבר, קבע השופט כי העובד שפוטר לא יוחזר לעבודתו. עם זאת, מצא בית המשפט את חברת הדואר אשמה בכך שניהלה הליך שימוע שאינו תקין, למרות הזמן הרב שהיה נתון בידיה, וקבעה עוד, כי נגרם לתובע עוול בדרך בה פוטר. העובד זכה לפיצוי של 8 משכורות, בגובה 60 אלף שקל.
