תיק ההשקעות של פידליטי אינדיפנדנס

Bizportal מביא לכם את 25 ההחזקות הגדולות של פידליטי אינדיפנדנס, המנוהלת ע"י רוברט ברטלסון. איזה שני סקטורים תרמו להצלחה?
אריאל אטיאס |

על רקע התקופה הלא ממש פשוטה שעוברת על המשקיעים בשוק ההון בעולם, ראינו לנכון להביא בפניכם את הסיפור של אחת הקרנות של ענקית הקרנות האמריקנית, חברת פידליטי. הקרן מצליחה להניב תשואת יתר משמעותית על המדדים המובילים בעולם, זאת בעיקר מאז נובמבר 2006, עת המנכ"ל רוברט ברטלסון לקח את המושכות על החברה.

ברטלסון הפך את תיק ההשקעות של פידליטי אינדיפנדנס (סימול: FDFFX), תיק בשווי עכשווי של 5.9 מיליארד דולר לפחות מפוזר ויותר מונחה צמיחה. כעת מתרכזות החזקות הקרן במניות גדולות יותר ורק שתיים מתוך 20 ההחזקות הגדולות שהיו בסוף 2006, נשארו בין ההחזקות הראשיות שלה. הקרן נסחרת בבורסת הנאסד"ק.

חומרים תעשייתיים ואנרגיה הינם שני הסקטורים שהניבו את הביצועים הטובים ביותר במשך 12 החודשים האחרונים, ע"פ מגזין מורניגסטאר, העוקב אחרי ביצועי המניות. הם עלו כמעט 37% ו-32% בהתאמה.

שני הסקטורים תופסים כ-67% מהחזקות הקרן, נכון ל-29 לפברואר, בעוד אין סקטור נוסף שמוחזק במשקל דו-ספרתי בתיק. הקרן לא מחזיקה אגורה בסקטורי התוכנה, מדיה והתקשורת. שנתיים קודם לכן, שום סקטור בתיק הקרן לא הוחזק במשקל של מעל 21% ולארבעה סקטורים היה משקל דו-ספרתי.

כ-54% מנכסי הקרן הינם במניות גדולות וצומחות נכון ל-29 לפברואר. זאת בעוד, לפני שנתיים רק כ-31% מנכסיה היו בסקטורים המחוזקים כעת.

בגדול, האסטרטגיה של ברטלסון השתלמה. במהלך 12 החודשים האחרונים הקרן רשמה תשואה של 20.4% זאת בהשוואה לתשואה שלילית של 3.55% במדד ה-S&P 500. במהלך השנה האחרונה טרם כניסתו של ברטלסון לתפקיד, הקרן התקדמה בכ-15.6% בעוד ה-S&P 500 עלה 15.8%.

עד כה השנה, נכון ליום רביעי, הקרן רשמה תשואה שלילית של 2.52%. יריביה הגדולים שמורניגסטאר מבצעת מעקב אחריהן רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 8.45%. מדד ה-S&P 500 ירד ב-6.48%. גם בממוצע תלת שנתי, ברטלסון הצליח לנצח את המדד המוביל ואת יריביו ורשם תשואה עודפת של 10%.

שלושת ההחזקות הגדולות של הקרן, נכון לרשומים האחרונים מסוף פברואר, הינם מהסקטור הגדול המוחזק ע"י הקרן. חומרים תעשייתיים תופסים 36% מנכסי הקרן. שלושת המניות דוהרות על הביקוש הגובר בעולם למזון טוב יותר ועל ניסיון להניב תשואה חקלאית גבוהה יותר. עליית תוחלת החיים בשווקים המתעוררים מתדלקת את הביקושים הללו וכמו כן, הגברת השימוש באתנול כדלק.

מוזאיק (סימול: MOS) ופוטאש (סימול: POT) מייצרות דשנים. מונסנטו (סימול: MON) מייצרת זרעים וקוטלי מזיקים. המניות עלו השנה כבר 27%, 22% ו-8% בהתאמה. מניות המוכרות מאוד לשוק הישראלי, בתור היותן מתחרות של כימיקלים לישראל ומכתשים אגן.

שלושת ההחזקות הבאות של הקרן, הינם בסקטור השני בגדולו של הקרן, אנרגיה, הנהנים עד כה ממחירי שיא בנפט. אולטרה פטרוליום (סימול: UPL) נמצאת בתחום חיפוש והפקת נפט ופעילה בוויאומינג ובסין. מניית החברה טיפסה עד כה השנה 14%.

השנייה, אקסון מוביל (סימול: XOM) שראתה צמיחה ברווחיות בשיעור של 26% ברבעון האחרון. עלייה מירידה שנתית של 4% ברבעון הקודם לו. עדיין, מניית החברה השילה 4.35% השנה, בעוד הרבה משקיעים חוששים שהאטה בצמיחה הכלכלית, בייחוד בארה"ב, תפגע בביקוש לדלק.

האחרונה, ענקית הפחם פיבודי אנרגי (סימול: BTU) ירדה כמעט 3% עד כה השנה. מחירי הפחם בשוק הספוט זינקו לאחרונה.

ברטלסון שם גם 11% מתיק ההשקעות במניות שירותי הפיננסים. בין שאר המניות המופיעות בתיק ההשקעות של הקרן, ניתן למצוא חברות כגון Freeport-McMoRan Copper & Gold (סימול: FCX) שמשמה כבר ניתן להבין על עיסוקה. נינטנדו גם מופיעה בתיק, במקומה של מניית אפל.

25 ההחזקות הגדולות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.