שיכון ובינוי סוגרת שנה של צמיחה: ההכנסות עלו ב-18%; עליית המדד קיזזה את הרווח הנקי
חברת שיכון ובינוי דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי של שנת 2007, ולשנה כולה. החברה השכילה להגדיל את ההכנסות ב-18%, מ-3.8 מיליארד שקל ל-4.6 מיליארד שקל בסיכום שנתי.
מנגד, הרווח הנקי ירד ל-144 מיליון שקל, לעומת 185 מיליון שקל בשנה החולפת. לפיכך הצטמצמו המרווחים של החברה, או שיעור הרווח הנקי מסך המכירות ל-3.1% בלבד, לעומת 4% בשנה החולפת. הירידה ברווח הנקי מיוחסת לגידול בהוצאות המימון שנבעו בין היתר מעליית מדד המחירים לצרכן.
מנגד, אפשר לציין לחיוב את השיפור במרווחים הגולמיים. הרווח הגולמי הסתכם בכ- 747.4 מיליון שקל (16.3% מההכנסות), גידול של 37% לעומת שנת 2006 (14.2% מההכנסות). הרווח התפעולי הסתכם בכ- 461.7 מיליון שקל (10% מההכנסות), גידול של 56% לעומת שנת 2006 (7.7% מההכנסות).
בתוך כך, ההרעה בתוצאות הגיעה דווקא מכיוון עלויות המימון של החברה ששחקו את הרווח הנקי. הוצאות המימון נטו הסתכמו בכ-205 מיליון שקל לעומת כ-97 מיליון שקל בשנת 2006. הוצאות המימון נטו מושפעות בין היתר משיעור עליית מדד המחירים לצרכן (שיעור עליית המדד הידוע בשנת 2007 הסתכם ב- 2.79% לעומת ירידה של כ- 0.29% בשנת 2006).
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
