הפספוס הגדול של ג'ים קריימר: המליץ על בר סטרנס לפני הקריסה
מה קורה כשאחד האנשים המפורסמים ביותר בתחום ההמלצות על מניות מפספס בגדול ובדיוק שלושה ימים לפני ש"המניה" קורסת ב-90% הוא מעניק לה המלצה חמה? זה מה שהיה עם ג'ים קריימר, מנחה תוכנית "מד מאני" ב-CNBC, שבחר להגיד "בר סטרנס בסדר! אל תוציאו את הכסף שלכם ממנה".
מאז ההתרסקות המפתיעה של בר סטרנס (סימול: BSC), קריימר חטף ביקורות קשות על הערותיו בתוכנית הטלוויזיה ששודרה ב-11 למרץ.
רק שלושה ימים לפני שמניית בר סטרנס צנחה ל-30 דולר, ג'ים קריימר הכניס לאתר דה-סטרייט (בו הוא מציג את תיק המניות שלו) את מניית בר סטרנס תחת המלצת "קנייה" במחיר של 62 דולר. באותו יום, בתוכנית הטלוויזיה שלו הוא הציג לצופיים גרף של מניית בר סטרנס וצעק, "אל תוציאו את הכסף שלכם מהבר! (בר סטרנס) זה מעשה טיפשי! אל תהיו טפשים".
במהלך סוף השבוע שלאחר מכן - ימים בהם השוק היה סגור ולא התפרסמו ידיעות חדשות - בר סטרנס הוערכה במחיר של 2 דולר למניה ע"י הפדרל ריזרב שהניח שהסיכונים של ניירות הערך מגובי הנכסים של הפירמה נאמדים בכמעט 30 מיליארד דולר.
כמובן, שמנכ"ל ג'יי.פי.מורגן (סימול: JPM) ג'ימי דימון חשב שהמניה שווה יותר מכך, כי במידה ולא הוא לא היה רוכש אותה. כמה יותר, זה עדיין לא ברור, אבל המספר שעומד כיום באויר הוא 10 דולר למניה, מספר שנראה מתאים גם למוכרים.
קריימר ו-CNBC מגנים על ההצהרות וטוענים שהכרזתו של קריימר בנוגע לבנק התייחסה לשאלת הצופים לגבי נזילותה של בר סטרנס, ולא למחירי המניה. קריימר חזר ל-CNBC ואמר שהוא לעולם לא התכוון שמישהו ממש ילך ויקנה את מניות בר סטרנס - רק שבמידה והם מחזיקים כסף בבר סטרנס, שלא ידאגו לגביו.
האם צופי קריימר הבינו שמנחה התוכנית ומנהל קרן הגידור לשעבר לא דיבר על מניות בר סטרנס, זה לא ברור, אבל מה שבטוח זה לא מריח טוב. כדי למנוע "אי הבנות" נוספות, אתר דה-סטרייט כבר הוריד את ההמלצה.
בימים לאחר מכן, רשתות הטלויזיה והמדיה המתחרות רכבו כמובן על ה"פספוס" של קריימר. מנחה תוכנית ה"דיילי שואו" נתן לו עקיצה לא כל כך עדינה. "אני אוהב את הדרך שג'ים קריימר מחלק לחתיכות נושאים פיננסים מורכבים ביותר ויוצא עם מסקנה מוטעית", אמר ג'ון סטוארט.
המתחרים של CNBC לא התאפקו והוציאו פרסומי ענק, בעיתונים הוול סטריט ז'ורנל והניו-יורק טיימס, בהם הם משוואים את דברי קריימר לציטוט האומלל של נוויל צ'מברלין, ערב פרוץ מלה"ע השניה לפני שהיטלר קיבל את השליטה בצכוסלובקיה (בהמשך לחתימה על הסכמי מינכן) - "אני מאמין שהשלום בזמננו הגיע" ("I believe it is peace for our time").