הפספוס הגדול של ג'ים קריימר: המליץ על בר סטרנס לפני הקריסה

גורו ההשקעות צעק בתוכניתו: "אל תוציאו את הכסף שלכם מה'בר'!". המתחרים כבר מצטטים את המשפט האומלל של צ'מברלין ערב פרוץ מלה"ע השניה
אריאל אטיאס |

מה קורה כשאחד האנשים המפורסמים ביותר בתחום ההמלצות על מניות מפספס בגדול ובדיוק שלושה ימים לפני ש"המניה" קורסת ב-90% הוא מעניק לה המלצה חמה? זה מה שהיה עם ג'ים קריימר, מנחה תוכנית "מד מאני" ב-CNBC, שבחר להגיד "בר סטרנס בסדר! אל תוציאו את הכסף שלכם ממנה".

מאז ההתרסקות המפתיעה של בר סטרנס (סימול: BSC), קריימר חטף ביקורות קשות על הערותיו בתוכנית הטלוויזיה ששודרה ב-11 למרץ.

רק שלושה ימים לפני שמניית בר סטרנס צנחה ל-30 דולר, ג'ים קריימר הכניס לאתר דה-סטרייט (בו הוא מציג את תיק המניות שלו) את מניית בר סטרנס תחת המלצת "קנייה" במחיר של 62 דולר. באותו יום, בתוכנית הטלוויזיה שלו הוא הציג לצופיים גרף של מניית בר סטרנס וצעק, "אל תוציאו את הכסף שלכם מהבר! (בר סטרנס) זה מעשה טיפשי! אל תהיו טפשים".

במהלך סוף השבוע שלאחר מכן - ימים בהם השוק היה סגור ולא התפרסמו ידיעות חדשות - בר סטרנס הוערכה במחיר של 2 דולר למניה ע"י הפדרל ריזרב שהניח שהסיכונים של ניירות הערך מגובי הנכסים של הפירמה נאמדים בכמעט 30 מיליארד דולר.

כמובן, שמנכ"ל ג'יי.פי.מורגן (סימול: JPM) ג'ימי דימון חשב שהמניה שווה יותר מכך, כי במידה ולא הוא לא היה רוכש אותה. כמה יותר, זה עדיין לא ברור, אבל המספר שעומד כיום באויר הוא 10 דולר למניה, מספר שנראה מתאים גם למוכרים.

קריימר ו-CNBC מגנים על ההצהרות וטוענים שהכרזתו של קריימר בנוגע לבנק התייחסה לשאלת הצופים לגבי נזילותה של בר סטרנס, ולא למחירי המניה. קריימר חזר ל-CNBC ואמר שהוא לעולם לא התכוון שמישהו ממש ילך ויקנה את מניות בר סטרנס - רק שבמידה והם מחזיקים כסף בבר סטרנס, שלא ידאגו לגביו.

האם צופי קריימר הבינו שמנחה התוכנית ומנהל קרן הגידור לשעבר לא דיבר על מניות בר סטרנס, זה לא ברור, אבל מה שבטוח זה לא מריח טוב. כדי למנוע "אי הבנות" נוספות, אתר דה-סטרייט כבר הוריד את ההמלצה.

בימים לאחר מכן, רשתות הטלויזיה והמדיה המתחרות רכבו כמובן על ה"פספוס" של קריימר. מנחה תוכנית ה"דיילי שואו" נתן לו עקיצה לא כל כך עדינה. "אני אוהב את הדרך שג'ים קריימר מחלק לחתיכות נושאים פיננסים מורכבים ביותר ויוצא עם מסקנה מוטעית", אמר ג'ון סטוארט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.