פישר הציב לעת עתה תחתית לדולר: היציג זינק ב-2.1% ל-3.474 שקלים
יום המסחר בשוק המט"ח התנהל היום בסימן התחזקות של הדולר למול השקל, לאחר שהמטבע האמריקני קרס אתמול (ה') מול השקל לרמה של 3.35 שקלים במסחר הבין-בנקאי, מה שהביא את בנק ישראל לנקוט בצעד דרמטי ולרכוש דולרים בשוק.
מטרתו של בנק ישראל, בהובלת הנגיד סטנלי פישר, הייתה להקטין את היצע הדולרים בשוק המט"ח, לאחר שזה הבחין בפעילות חריגה בשוק שהביאה להצפה של דולרים. מדובר בצעד חריג של בנק ישראל שלא נעשה מאז 1997, אז נקט הנגיד יעקב פרנקל באותה פעולה והצליח לייצב את הדולר.
היום נודע, כי בנק ישראל המשיך לרכוש דולרים בשוק על מנת לספק תמיכה לדולר. נראה כי המהלך של פישר מצליח לעת עתה, וגורמים בבנק ישראל מסרו ל-Bizportal כי הבנק נחוש למנוע המשך הידרדרות של הדולר.
בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר ביציבות, כאשר הסוחרים ממתינים לפרסום נתוני אינפלציה בארה"ב. ברקע, החששות מפני השלכות משבר הסאב-פריים על הכלכלה האמריקנית ממשיכים להעיב, וסוחרים ב-Tokyo Forex & Ueda Harlow, ברוקר המט"ח הגדול ביפן, אומרים כי "המשקיעים בורחים מהדולר והוא ימשיך לרשום שפל חדש מול האירו והין. בעיות הסאב-פריים רחוקות מלהסתיים".
בארה"ב, כאמור, יפורסמו היום בצהריים (14:30, שעון ישראל) נתוני אינפלציה חשובים אשר צפויים להעיד על התמתנות קלה בלחצים האינפלציוניים בחודש פברואר. גם בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, כאשר קונצנזוס התחזיות בשוק הינו לירידה של 0.4% במדד בעקבות היחלשות הדולר מול השקל.
הדולר זינק היום 2.09% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.474 שקלים. האירו היציג קפץ 2.19% לרמה של 5.4106 שקלים. בסיכום שבועי, הדולר צנח 3.5% מול השקל והאירו איבד 2.4%.
פינוטק: בנק ישראל קנה 200 מיליון דולר
מחדר העסקאות של Finotec נמסר, כי הדולר ממשיך לאבד גובה כיוון שאמון המשקיעים כי הדולר עשוי להתאושש בתקופה הקרובה יורד, למרות החלטת הפדרל רזרב לפני מספר ימים להרחיב את התוכנית להלוואת כספים למערכת הפיננסית באמצעות מכרזי אשראי, בכך שילווה אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של עד 200 מיליארד דולר לברוקרים ראשוניים שאמורים להפיץ את האשראי לכלל המערכת הפיננסית.
נתוני המכירות הקמעונאיות השליליים מארה"ב הוסיפו לצניחת הדולר. ההאטה הכלכלית באמריקה נותנת את אותותיה בכל הרבדים ולא רק במגזר האשראי ושוק המשכנתאות המשני. בנוסף, ה'פד' צפוי להודיע בשבוע הבא על הורדת הריבית במשק האמריקני, כאשר זו צפויה לרדת ב-0.75% ל-2.25%. בכך, יגדל עוד יותר פער הריביות בין ארה"ב לאירופה, והסיבה המהותית הזו עלולה לגרור את הדולר עד לרמות של 1.57 אל מול האירו בטווח המיידי.
בשוק המקומי, בנק ישראל התערב במסחר של השקל לראשונה מזה 10 שנים, בכך שקנה מט"ח בשל ההתנהגות האנומלית של השקל בימים האחרונים. דילר מבנק ישראל, שביקש להישאר בעילום שם, העריך כי הבנק קנה מט"ח ב-200 מיליון דולר בשני גלים.
לפני ההתערבות נקבע שערו היציג של השקל על רמה של 3.403 שקלים לדולר ולאחר מסחר ספקולטיבי נמשך הדולר עד לרמות שפל של 3.35 שקלים. הפעולה של בנק ישראל בלמה את ההתחזקות החדה של השקל, והחזירה אותו עד לרמות של 3.44 כנגד הדולר.
אנו עשויים לראות פיחות של השקל, אך בספק אם התערבות חד פעמית יכולה למנוע את ההתחזקות של המטבע הישראלי כנגד הדולר, אשר ממשיך במסע ההיחלשות. נזכיר, כי הורדת הריבית בארה"ב תרחיב גם היא את פערי הריביות בין ישראל לארה"ב.
הבנקים: השקל ימשיך להתחזק
בבנקים הגדולים ממשיכים להאמין גם השבוע בהמשך התחזקותו של השקל למול הדולר. כלכלני לאומי מציינים את המשך זרימת ההון הזר לארץ כגורם חשוב שתומך בשקל ומחליש את הדולר. כך, למשל, מזכירים הכלכלנים את רכישת הסטארט-אפ קידארו בידי מיקרוסופט תמורת 100 מיליון דולר וכן את כוונתה של EyeBlaster הישראלית להנפיק בוול סטריט תמורת 115 מיליון דולר. גורם מהותי נוסף התומך בהיחלשות הדולר הוא המשך היחלשותו של המטבע האמריקני בעולם, כמו גם פער הריביות בין ישראל לארה"ב.
"חוסנו הפיננסי של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר הסאב-פריים וכן פער הריביות, בשיעור של 0.75% השורר לעת עתה בין המשק המקומי לזה אמריקני (לטובת המשק המקומי), צפויים להמשיך ולתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר-בינוני", אומרים בלאומי.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך אם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.