הצלחה להנפקת האג"ח של פקר פלדה: גייסה 450 מ' שקל

החברה, אשר נשלטת בידי אפריקה ישראל, ביקשה לגייס סכום של 150 מיליון שקל בלבד והגדילה את סכום הגיוס בתגובה לביקושים
יוסי פינק |

קבוצת "פקר פלדה" רשמה הצלחה במכרז המוסדי המוקדם להנפקה של אגרות החוב: במכרז המוקדם למשקיעים מוסדיים, שננעל אמש, קיבלה החברה הזמנות לרכישת אגרות חוב בהיקף כספי של כ- 450 מיליון שקל. זאת, למרות שהחברה הציעה בשלב המוקדם הזה, אגרות חוב בהיקף של 150 מיליון שקל בלבד. את ההנפקה הובילו פועלים אי.בי.אי יחד עם אפריקה ישראל הנפקות ואקסלנס נשואה חיתום.

מנכ"ל קבוצת "פקר פלדה", נדב שחר, הביע את שביעות רצונו מההצלחה של השלב המוסדי בהנפקה ואמר, כי הביקושים הללו מוכיחים את האמון הרב של המשקיעים המוסדיים בחברה. לדברי שחר, הנהלת הקבוצה אימצה בחודשים האחרונים אסטרטגיה רב-לאומית רחבה, שגיוס ההון הנוכחי הוא אחד מן השלבים הראשונים שלה. "המשקיעים המוסדיים הביעו את אמונם בדרך, שבה הקבוצה שלנו הולכת, ואנו נמשיך בדרך זו", אמר שחר.

גיוס ההון, בשלב המקדמי, בוצע על-ידי "פקר פלדה" לפי תשקיף מדף, אותו פרסמה החברה ב-27 באוגוסט 2007. עם השלמת השלב המוקדם למשקיעים מוסדיים מתכוונת "פקר פלדה" לפרסם כבר בזמן הקרוב את התשקיף להנפקה של אגרות חוב לציבור הרחב.

על רקע ההצלחה של השלב המוסדי בהנפקת אגרות החוב, ולאור הביקושים הערים, שנרשמו, מתכוונת החברה לבצע גיוס הון, שהיקפו יהיה כ-300 עד 400 מיליון שקל. חלקם של המשקיעים המוסדיים בהקצאת אגרות החוב יקבע רק עם תום השלמת ההנפקה לציבור הרחב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.