חוששים ממיתון: בארה"ב מתגברים קולות "רואי השחורות"

"למרות שאין כל בסיס להניח כי הכלכלה צועדת לקראת מיתון, הסיכונים לכך עלו במידה משמעותית", מצוטט היום מזכיר האוצר לשעבר בארה"ב לורנס סמרס
שהם לוי |

"למרות שאין כל בסיס להניח כי הכלכלה צועדת לקראת מיתון, הסיכונים לכך עלו במידה משמעותית" כך אמר היום מזכיר האוצר לשעבר בארה"ב, לורנס סמרס - אשר בתפקידו הנוכחי מכהן כפרופסור באוניברסיטת קמברידג'. סמרס הוסיף, כי "השילוב של האטה בסקטור הדיור, מצוקת האשראי, תנודתיות גוברת ואיבוד העושר מגדילים את הסיכויים למיתון".

הכלכלנים בבנקי ההשקעות JPMorgan, Lehman Brothers, ו-Merrill Lynch, היו בין אלו שמיהרו להוריד את התחזיות הכלכליות, לאור הרעת תנאי האשראי והמיתון בשוק הדיור האמריקני. כלכלנים בבנקים הללו ציינו בסקירתם: "שוק העבודה החזק בארה"ב וצריכה פרטית איתנה לא יעמדו עוד חסינים מפני המשבר".

עד כה, המצוקה הפיננסית הותירה את חותמה על הצריכה הפרטית והבטחון העסקי, זאת על פי סקרים שנערכו בחודש אוגוסט. נציין, כי חברת הקמעונאות הגדולה בעולם, וול מארט, הספיקה להוריד את התחזיות לשנה כולה וכי בסקטור הפיננסים הודיעו על תוכניות לפיטורים של אלפי עובדים.

נתוני המאקרו בפתיחת הרבעון השלישי מוגדרים כטובים. אולם הכלכלנים יעקבו השבוע מקרוב אחרי נתוני המכירות והתעסוקה, ובכך ינסו לענות על השאלה החשובה ביותר- האם הצריכה הפרטית ושוק העבודה נפגעו ממשבר האשראי והתנאים בשוק הדיור?

לחצים על ה'פד'

נשיא הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נתון בלחץ גדול בדרישה שיוריד את שיעורי הריבית כבר החודש (18 לספטמבר), לאחר שהצהיר בפגישה האחרונה של ועידת השוק הפתוח, כי הסיכונים לצמיחה עלו במידת מה. המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב, מגלם לקראת הפתיחה של שבוע המסחר הקצר בניו יורק את ציפיות המשקיעים להפחתה של 0.25% בריבית ה'פד' ב-18 לספטמבר.

כרגע, ממשיכים לבחון ב'פד' את המצב הכלכלי החדש וברננקי אמר בוועידת הבנקאים שנערכה בג'קסון הול ביום שישי האחרון, כי הוא ינקוט בצעדים הדרושים בכדי לצמצם את הפגיעה של משבר האשראי בשאר הכלכלה כולה.

ועוד עניין - אמון הצרכנים הוא אחד מהעקרונות החשובים ביותר בכלכלה. אם הצרכנים והחברות הופכים לפסימיים באשר למצב הכללי, יש לכך השלכות חמורות על הצעדים העסקיים, אלו עלולים להביא את הכלכלה למיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.