בעלי עניין: ברונפמן ואולימפיה משתפים פעולה
בתחילת החודש הודיע חברת ישראלום שבבעלות קבוצת ברונפמן-פישר כי היא נכנסת כשותפה בחברת הנדל"ן אולימפיה, תוך רכישה של כ-20% ממניותיה. השבוע, כשבועיים לאחר הדיווח הושלמה העיסקה בבורסה בתמורה לסכום של כ-133 מיליון שקל.
אולימפיה פועלת בתחומי הייזום למגורים ולמסחר בישראל ובמזרח אירופה, בדומה לחברת ישראלום. לדברי גורמים בישראלום, ההשקעה באולימפיה מתווספת לאסטרטגית החברה לרכישת נכסים מניבים בארץ ובחו"ל תוך דגש על הגדלת היקף פעילותה.
העיסקה בוצעה לפי מחיר של 37.5 שקל למניה, הגבוה בכ-30% ממחיר המניה נכון ליום סגירת העיסקה (כ-28.8 שקל). נכון להיום (ה') נחתכה המניה ב-2.5% נוספים ונסחרת כעת לפי מחיר של 28.1 שקל. העיסקה משקפת לחברה שווי של כ-676 מיליון שקל בדילול מלא.
פירוט המוכרים שהשתתפו בעסקה כולל את: פרנס קארל שמכר מניות בהיקף של 40.6 מיליון שקל, גוטרמן חיים מכר מניות בתמורה ל-17.1 מיליון שקל, ואולימפיה בניה ב-75 מיליון שקל.
הבעת אמון במנופים
נניקשוילי אברהם, בעל השליטה העיקרי בחברת מנופים פיננסים, נקט השבוע בצעד של הבעת אמון בחברה והגדיל את אחזקותיו לשיעור של 52.19% מהון המניות. העיסקה בוצעה ביום ב' השבוע בהיקף של 454.8 אלף שקל ולפי שער ממוצע של 1.552 שקל. המניה נסחרת כעת בבורסה, נכון ליום ה' במחיר של 1.6 שקל הגבוה ב-3%.
יחד עם נניקשוילי מחזיק בשליטה בחברה איש העסקים ג'קי בן זקן (7.77%). מלבד רכישת קניון ארנה הודיעו השנים לאחרונה על רכישת השליטה בחברת מקפאל מידי צמד המשקיעים רועי גיל ואיתן אלדר. צמד המשקיעים רכשו כ-73% ממניות מקפאל בתמורה ל 140 מיליון שקל.
חברת פטרוליום מקבוצת סקיילקס והפטרוכימים של דייויד פדרמן הגדילה השבוע פעם נוספת את אחזקותיה בחברת בזן כאשר ביצעה רכישה של המניה בהיקף של 19.7156 מיליון שקל, בשער ממוצע של 3.045 שקל. מאז הנפקת בזן רכשה פטרוליום מניות בהיקף של 345 מיליון שקל. פטרוליום היא בעלת האחזקות השניה בגודלה בחברה, לאחר החברה לישראל, עם היקף אחזקות של 14.78% ממניות בזן.
עיסקה נוספת עליה דווח השבוע הגיעה מכיוונו של דירקטוריון בנק לאומי אשר החליט למכור את החזקותיו בחברת הנפט פז. ההחלטה התקבלה לאור הודעת בנק ישראל שעל לאומי למכור את החזקותיו באחד מהקונגלומרטים, פז נפט (בה מחזיק הבנק 15.63% מההון וזכויות ההצבעה) או החברה לישראל (בה מחזיק הבנק 18.27%), וכל זאת עד לתאריך ה-30 ביוני 2009.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.