תשואת חברות הביטוח ב-2006 נחתכה כמעט בחצי ל-8.73%
בשנת 2006 הושגה תשואה ברוטו בשיעור של 8.73%, לעומת תשואה של 14.82% בשנת 2005, כך נמסר היום (ה') ממשרד האוצר. עוד נמסר, כי שיעור דמי הניהול שנגבו מתחילת השנה הוא 1.83%. בתקופה המקבילה אשתקד שיעור דמי הניהול שנגבו עמד על 2.37%.
התשואה ברוטו שהושגה בחודש דצמבר היא 0.41% בפוליסות משתתפות ברווחים, זאת לעומת החודש המקביל אשתקד בו הושגה תשואה חיובית ברוטו בשיעור של 0.89%. דמי הניהול שנגבו בחודש דצמבר 2006 היו בשיעור משוקלל של 0.13%, לעומת דמי ניהול בשיעור של 0.19% שנגבו בחודש המקביל אשתקד.
סך נכסי ההשקעה בסוף שנת 2006 עמד על כ-83.3 מיליארד שקל, לעומת כ-71.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2005. נכסי חברות הביטוח בפוליסות משתתפות ברווחים הניבו בשנת 2006 רווחי ההשקעות בסך של כ-6.3 מיליארד שקל, לעומת שנת 2005 בה הסתכמו רווחי ההשקעות בכ-8.9 מיליארד שקל.
בחודש דצמבר הסתכמו רווחי ההשקעות בסך של 331 מיליון שקל לעומת החודש המקביל אשתקד בו הניבו הנכסים רווחים בסך של 627 מיליון שקל.
דמי הניהול שנגבו מהמבוטחים בגין רווחי ההשקעה בשנת 2006 הסתכמו ב-1.32 מיליארד שקל, בהשוואה לסך של 1.38 מיליארד שקל בשנת 2005.
דמי הניהול שנגבו מהמבוטחים בגין רווחי ההשקעה בחודש דצמבר 2006 הסתכמו בסך של כ-103 מיליון שקל, זאת לעומת החודש המקביל אשתקד בו נגבו דמי ניהול בסך של כ-130.4 מליון שקל.
חברת הפניקס השיגה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר לשנת 2006, תשואה בשיעור של 9.70%. אחריה מופיעות חברות הראל ומנורה עם תשואה מצטברת של 9.48% ו-8.74% בהתאמה.
חברת מגדל השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש דצמבר 2006, תשואה בשיעור של 0.85%, וגבתה דמי ניהול חודשיים בשיעור הגבוה ביותר, שיעור של 0.19%. אחריה מופיעה הפניקס עם תשואה של 0.74% וגביית דמי ניהול חודשיים בשיעור של 0.18%.
חברת כלל השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש דצמבר 2006, תשואה שלילית בשיעור של 0.08%-, וגבתה דמי ניהול חודשיים בשיעור של 0.06%.
מהאוצר נמסר כי על אף שיש שינוי ניכר באחוז דמי הניהול המצטברים בשנת 2006 לעומת שנת 2005 (1.88% לעומת 2.42% בהתאמה), נגבו מהמבוטחים דמי ניהול בסכום כמעט זהה, 1.32 מיליארד שקל בשנת 2006 לעומת 1.38 שקל בשנת 2005.
הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
1. בשנת 2006 ירד המדד בכ-0.29%, ולכן התשואה הריאלית היתה גבוהה מהתשואה הנומינלית דבר המביא לעליה בדמי הניהול הנגבים.
2. בסיס הנכסים הממוצע בשנת 2006 היה גבוה יותר מבסיס הנכסים הממוצע בשנת 2005.
התפלגות נכסי ההשקעה בפוליסות משתתפות ברווחים:
בין השנים 2006-2003 ניכרת עליה משמעותית בהיקף ההשקעות במניות, קרנות השקעה ותעודות התחייבות אחרות, במקביל ישנה ירידה בהשקעה באג"ח ממשלתיות ופיקדונות בבנקים ובמוסדות כספיים אחרים.
נכסי ההשקעה בחו"ל
בין השנים 2006-2003 ישנה מגמה ברורה של עליה בהיקף ההשקעות בחו"ל. היקף ההשקעות גדל מ-9.8% מכלל ההשקעה בדצמבר 2003 ל-18% בדצמבר 2006. העלייה הגדולה ביותר באחוז ההשקעה בחו"ל נרשמה בין השנים 2004 ו-2005, כאשר בשנת 2004 אחוז ההשקעה בחו"ל היה בשיעור של 10% מכלל ההשקעה, ובשנת 2005 גדל שיעור ההשקעה ב-5 נקודות האחוז לשיעור של 15%.
הסיבות העיקריות למגמה זו הן, בין היתר, ביטול המגבלות על השקעות בחו"ל, פיתוח התמחות מצד חברות הביטוח בהשקעות בחו"ל, והאפשרות לגביית כפל דמי ניהול בגין השקעות בחו"ל.
נכסי השקעה לא סחירים
בין השנים 2006-2003 ישנה עליה בהיקף ההשקעות בנכסים לא סחירים. היקף ההשקעות בנכסים לא סחירים גדל מ-29.4% מכלל ההשקעה בדצמבר 2003 ל-36.4% בדצמבר 2006.
האפיקים שבהם היקף ההשקעה בנכסים לא סחירים גדל במיוחד הם תעודות התחייבות אחרות, מניות, קרנות השקעה והלוואות. במקביל חלה ירידה בהיקף ההשקעות באג"ח ממשלתיות ופיקדונות בבנקים שירדו בכמחצית.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
