שחרור פרמי בעת תשלום פיצוי על אובדן כושר עבודה

שאלה--------לצורך העלאת הנושא ודיון בו - מובאת כאן דוגמה:●שכרו החודשי של האדם - 21,856 ש"ח.●האדם מבוטח, והוא משלם לשם זאת סך 3,666 ש"ח (18.33% x 20,000).●לאדם אירע אירוע של אובדן כושר עבודה; ועל זה הוא מפוצה בסך 15,000 ש"ח לחודש.כלומר: בפועל, מקבל המבוטח כל חודש 15,000 ש"ח (ועל כך יש לשלם מס; ונוסף על זאת, תשלם חברת הביטוח 3,666 ש"ח בעבור המשך קיומה של הפוליסה (בשפה, הנהוגה בחוגי המקצוע, מכונה תשלום זה "שחרור הפרמיה").השאלות:1.האם ייגבה מס מתשלום שחרור הפרמיה (בדוגמה: מסכום 3,666 ש"ח); זאת, בהנחה שחברת הביטוח משלמת בעבור פוליסה המנוהלת באותה חברת ביטוח ?2.אם לעובד יש חשבון בקופת גמל בבית השקעות פרטי, אשר איננו חברת הביטוח, ואשר בה מנוהלת פוליסת המנהלים שלו (ונניח שהפרמיה החודשית בבית ההשקעות הפרטי גם היא 3,666 ש"ח) - האם, גם במצב זה, סכום הכסף, שתעביר חברת הביטוח לקופת הגמל לשם המשכיות חשבון האדם בקופת הגמל [בסך 3,666 ש"ח], יהיה פטור ממס ?תשובה:--------בעיקרון, סביר לטעון, כי כספים אלה - שאותם אנו מכנים כאן "כספי השחרור" - מהווים חלק אינטגרלי מסך הפיצוי המשולם למבוטח; שכן, לכאורה, אין למעשה הבדל בין כספים המשולמים ישירות לידי המבוטח לבין כספים המשולמים בעבורו לקופת גמל. לפיכך, אם מדובר בביטוח מפני אובדן כושר עבודה, שבו סך הפיצוי עצמו חייב במס - צריך, לכאורה, לחול דין זהה על כספי השחרור; וכך גם הם יחויבו במס.במקביל, על פי אותה הגישה - הפקדת הכספים בקופת הגמל מהווה שימוש בהכנסה שהתקבלה אצל המבוטח.אם הפקדת הכספים נעשית בקופת גמל - תְזכה ההפקדה האמורה את המבוטח בהטבות מס בהיותו "עמית-עצמאי"; דהיינו: ניכוי וזיכוי כקבוע בסעיף 45 ובסעיף 47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] בהתאמה, הניתנים לעמית-עצמאי בעבור הפקדות כספים שהוא מפקיד בקופת גמל.מוזכר בזה, כי שיעורי הניכוי ושיעור הזיכוי, בהקשרו של ענייננו, הם כלהלן:●שיעור הניכוי מגיע: ל-11% מסכום ההכנסה המזכה, אם מדובר בהפקדה בקופת גמל לקצבה; ול-7% מסכום ההכנסה המזכה, אם מדובר בהפקדה בקופת גמל לתגמולים.●שיעור הזיכוי מגיע: ל-5% מסכום ההכנסה המזכה.ב-12.7.2004 פרסמה נציבות מס הכנסה [כיום "רשות המסים בישראל"] טיוטת חוזר מקצועי, שכותרתו "שחרור מתשלום פרמיות בעת אובדן כושר עבודה". בחוזר זה הוצגה, בפירוט רב, גישה - הדומה לזו המתוארת לעיל. הפירוט דן במיסוי, שיחול בהתחשב במצבים שונים ובמורכבויות שונות. על פי מיטב ידיעתנו - לא הופץ החוזר ולא הופעל, אלא נשאר בגדר טיוטה בלבד. אפשר לשער, כי אי הפצת החוזר ואי הפעלתו נסמכות בעיקר על ההיבט המעשי, אשר מביא בחשבון שני מצבים: ●מחד גיסא - מביא ההיבט המעשי בחשבון את המס הצפוי להיגבות מיישום המהלך, שהוא נמוך, בהתחשב בין היתר בפטורים ממס בשל אלה: נכות, לפי סעיף 9(5) לפקודה; פטורים ממס לפי סעיף 9א לפקודה; מתן הניכויים והזיכויים כאמור לעיל; ועוד. ●ומאידך גיסא - מביא ההיבט המעשי בחשבון את הסיבוך המינהלי, שייווצר אצל פקידי השומה; סיבוך, הכרוך במתן הניכויים והזיכויים בהקשרם של סכומי כסף המופקדים בקופות הגמל והכרוך בחישובים שונים אחרים.לפיכך, למיטב ידיעתנו: כאשר השחרור הוא לטובת הפוליסה בחברת הביטוח, או גם לטובת קופת גמל אחרת (מן המבט על השאלה השנייה בפניית השואל) - הרי בחיי המעשה מקובל אצל חברות הביטוח, שלא לכלול את כספי השחרור במסגרת הפיצוי; וכך, בפועל, האדם מופטר מחבות מס. במקביל, חברות הביטוח אינן מוציאות אישורי מס לסכומי כסף המופקדים בקופות הגמל, שיאפשרו למבוטחים לדרוש הטבות מס בעדם.קיים, כמובן, סיכוי סביר - כי, בעתיד, ישונו ההנחיות וייושם החוזר במתכונת האמורה בטיוטה שהופצה או במתכונת דומה.