שחרור פרמי בעת תשלום פיצוי על אובדן כושר עבודה

שאלה -------- לצורך העלאת הנושא ודיון בו - מובאת כאן דוגמה: ● שכרו החודשי של האדם - 21,856 ש"ח. ● האדם מבוטח, והוא משלם לשם זאת סך 3,666 ש"ח (18.33% x 20,000). ● לאדם אירע אירוע של אובדן כושר עבודה; ועל זה הוא מפוצה בסך 15,000 ש"ח לחודש. כלומר: בפועל, מקבל המבוטח כל חודש 15,000 ש"ח (ועל כך יש לשלם מס; ונוסף על זאת, תשלם חברת הביטוח 3,666 ש"ח בעבור המשך קיומה של הפוליסה (בשפה, הנהוגה בחוגי המקצוע, מכונה תשלום זה "שחרור הפרמיה"). השאלות: 1. האם ייגבה מס מתשלום שחרור הפרמיה (בדוגמה: מסכום 3,666 ש"ח); זאת, בהנחה שחברת הביטוח משלמת בעבור פוליסה המנוהלת באותה חברת ביטוח ? 2. אם לעובד יש חשבון בקופת גמל בבית השקעות פרטי, אשר איננו חברת הביטוח, ואשר בה מנוהלת פוליסת המנהלים שלו (ונניח שהפרמיה החודשית בבית ההשקעות הפרטי גם היא 3,666 ש"ח) - האם, גם במצב זה, סכום הכסף, שתעביר חברת הביטוח לקופת הגמל לשם המשכיות חשבון האדם בקופת הגמל [בסך 3,666 ש"ח], יהיה פטור ממס ?

תשובה: --------

בעיקרון, סביר לטעון, כי כספים אלה - שאותם אנו מכנים כאן "כספי השחרור" - מהווים חלק אינטגרלי מסך הפיצוי המשולם למבוטח; שכן, לכאורה, אין למעשה הבדל בין כספים המשולמים ישירות לידי המבוטח לבין כספים המשולמים בעבורו לקופת גמל. לפיכך, אם מדובר בביטוח מפני אובדן כושר עבודה, שבו סך הפיצוי עצמו חייב במס - צריך, לכאורה, לחול דין זהה על כספי השחרור; וכך גם הם יחויבו במס. במקביל, על פי אותה הגישה - הפקדת הכספים בקופת הגמל מהווה שימוש בהכנסה שהתקבלה אצל המבוטח. אם הפקדת הכספים נעשית בקופת גמל - תְזכה ההפקדה האמורה את המבוטח בהטבות מס בהיותו "עמית-עצמאי"; דהיינו: ניכוי וזיכוי כקבוע בסעיף 45 ובסעיף 47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] בהתאמה, הניתנים לעמית-עצמאי בעבור הפקדות כספים שהוא מפקיד בקופת גמל. מוזכר בזה, כי שיעורי הניכוי ושיעור הזיכוי, בהקשרו של ענייננו, הם כלהלן: ● שיעור הניכוי מגיע: ל-11% מסכום ההכנסה המזכה, אם מדובר בהפקדה בקופת גמל לקצבה; ול-7% מסכום ההכנסה המזכה, אם מדובר בהפקדה בקופת גמל לתגמולים. ● שיעור הזיכוי מגיע: ל-5% מסכום ההכנסה המזכה. ב-12.7.2004 פרסמה נציבות מס הכנסה [כיום "רשות המסים בישראל"] טיוטת חוזר מקצועי, שכותרתו "שחרור מתשלום פרמיות בעת אובדן כושר עבודה". בחוזר זה הוצגה, בפירוט רב, גישה - הדומה לזו המתוארת לעיל. הפירוט דן במיסוי, שיחול בהתחשב במצבים שונים ובמורכבויות שונות. על פי מיטב ידיעתנו - לא הופץ החוזר ולא הופעל, אלא נשאר בגדר טיוטה בלבד. אפשר לשער, כי אי הפצת החוזר ואי הפעלתו נסמכות בעיקר על ההיבט המעשי, אשר מביא בחשבון שני מצבים: ● מחד גיסא - מביא ההיבט המעשי בחשבון את המס הצפוי להיגבות מיישום המהלך, שהוא נמוך, בהתחשב בין היתר בפטורים ממס בשל אלה: נכות, לפי סעיף 9(5) לפקודה; פטורים ממס לפי סעיף 9א לפקודה; מתן הניכויים והזיכויים כאמור לעיל; ועוד. ● ומאידך גיסא - מביא ההיבט המעשי בחשבון את הסיבוך המינהלי, שייווצר אצל פקידי השומה; סיבוך, הכרוך במתן הניכויים והזיכויים בהקשרם של סכומי כסף המופקדים בקופות הגמל והכרוך בחישובים שונים אחרים. לפיכך, למיטב ידיעתנו: כאשר השחרור הוא לטובת הפוליסה בחברת הביטוח, או גם לטובת קופת גמל אחרת (מן המבט על השאלה השנייה בפניית השואל) - הרי בחיי המעשה מקובל אצל חברות הביטוח, שלא לכלול את כספי השחרור במסגרת הפיצוי; וכך, בפועל, האדם מופטר מחבות מס. במקביל, חברות הביטוח אינן מוציאות אישורי מס לסכומי כסף המופקדים בקופות הגמל, שיאפשרו למבוטחים לדרוש הטבות מס בעדם. קיים, כמובן, סיכוי סביר - כי, בעתיד, ישונו ההנחיות וייושם החוזר במתכונת האמורה בטיוטה שהופצה או במתכונת דומה.