הגרעון המסחרי לחודש מאי פרסם מוקדם יותר היום על ידי משרד המסחר של הממשל האמריקני. המשרד דווח על עליה של 0.8% בקצב הגידול של הגרעון מסחרי לרמה של 63.8 מיליארד דולר אל מול גידול של 63.3 מיליארד דולר עליו דווח במהלך חודש אפריל. למרות שהעליה הייתה נמוכה מצפי האנליסטים היא עדיין משקפת את הגרעון המסחרי השישי בגודלו בהסטוריה של המדינה. לדברי המשרד, העליה החדה הגיע על רקע עליה מעבר לצפוי במחירי היבוא של סחורות הנפט. סך הגרעון המסחרי השנתי גדל בקצב שיביא אותו לרמות של 763 מיליארד דולר עד סוף השנה אל מול רמות שיא של 716.7 מיליארד דולר עליהם דווח בשנה שעברה.

הגרעון המסחרי האמריקני גדל מאז שנת 1997. הכלכלה האמריקנית היתה חזקה ביחס למדינות המנהלות עמה מסחר שוטף וכתוצאה מכך הצרכן האמריקני רכש יותר סחורות מהצרכן המתחרה בחו"ל. חוסר האיזון בין היבוא האמריקני ליצוא, אינו מסוגל לעמוד במבחן הזמן ובשלב זה או אחר משהו יאלץ להכנע.

הממשל האמריקני מודאג מאוד מקצב הגידול של הגרעון המסחרי ולמרות זאת, עושה רושם, אינו מוכן להלחם בכוחות העומדים מאחורי הגידול המפלצתי באותה נחישות בו מוכן הפד להלחם בכוחות האינפלציה. ארה"ב במהירות מאבדת כח עבודה יקר לטובת מדינות מתפתחות. לדברי המתנגדים המרכזיים לממשל בוש, המשק האמריקני אבד קרוב ל-3 מיליון מקומות עבודה בתעשיה היצרנית לטובת שווקים מתפתחים מאחר והממשל לא היה מוכן לעמוד ולהתעקש על כללי ה-"סחר ההוגן".

הסעיף בגרעון המטריד ביותר את הממשל האמריקני הינו הגרעון המסחרי מול סין. משטר שער החליפין היחסית קבוע של היואן גורר מצב בו, למרות הצמיחה המהירה של המשק הסיני והגידול החד ביתרות המט"ח, המטבע הסיני כמעט ואינו מתחזק ונותר חלש יחסית לדולר. הסחורות הסיניות נותרות זולות וכתוצאה מכך היצוא הסיני הולך וגדל. היבוא האמריקני של מוצרים מהמשק הסיני והתלות הבסיסית במשק המתפתח הולכת וגדלה. השבוע דווח כי הגרעון המסחרי מול סין גדל ב-4% לרמה של 17.7 מיליארד דולר.

לאחרונה הודיעה הממשל האמריקני יחד עם גורמים באיחוד האירופאי כי יפעילו לחצים על הממשל הסיני לנייד, לפחות חלקית, את המטבע על מנת שיתחזק אל מול הדולר וייקר את המוצרים המיוצרים בסין. כלכלנים אמריקנים טוענים כי ליואן הסיני צפוי יסוף של כ-40% באם יעבור הממשל הסיני למשטר של שער חליפין נייד.

אחת השאלות המטרידות ביותר את המשקיעים במשק האמריקני הינה עתיד מדיניות הריבית של בכירי הפד. לפד יכולת משמעותית להשפיע על הגרעון המסחרי בעזרת השליטה הייחודית שלו על כמות הכסף במשק. לאחר 17 העלאות ריבית רצופות, יתכן והפד יעצור את התהליך, לפחות זמנית, בפגישתו הקרובה. נתון כמו זה שפרסם היום, שבעקרון מצביע על המשך ההתרחבות של הגרעון המסחרי עלול להתפרש בטעות כמהווה מוטיבציה להפסקת תהליך העלאת הריבית במשק האמריקני. ברמת העקרון עצירה של העלאת הריבית צפויה לגרור החלשות של הדולר אל מול מטבעות מרכזיים בעולם ועל ידי כך להוזיל את הסחורות האמריקניות. אך בנקודה הזו בדיוק קיים המלכוד המטעה.

הביקוש היציב של נכסים דולרים ברחבי העולם הינו קריטי לכל מהלך של מאבק בגרעון המסחרי. הציבור האמריקני חייב להמשיך ולהאמין כי כח הקנייה המיוצג בדולר יציב ולא יתפורר בפתאומיות בגלל התפרצות לא מבוקרת של כוחות אינפלציוניים. הדולר, ללא כל צל של ספק חייב להחלש ברמה זו או אחרת על מנת להעלות את מחירי היבוא, אך בשום פנים ואופן אסור להעניק לו את הפריבילגיה להחלש יתר על המידה. מטרת הפד הינה מאבק באינפלציה ועל ידי המאבק באינפלציה, באופן עקיף בלבד, הוא מסוגל לעזור למאבק בגרעון המסחרי. מאבק ישיר של משחקי ריביות עלול לגרור חוסר יציבות והחרפה יתר על המידה של הסיטואציה. בכירי הפד אינם רואים עצמם כאחראיים לשינויים בגודל הגרעון לכן, למרות הקשר הכלכלי ההדוק בין מדיניות הפד לגידול הגרעון אין על המשקיעים לראות את נתוני הגרעון שפרסמו כסימן לסיומו הקרב של תהליך העלאת הריביות במשק.