החוזים בוול סטריט מהססים באדום בצפי לגודל הגרעון
יום לאחר שהבנק המרכזי העלה כצפוי את שער הריבית ב-0.25% על הדולר, מאותתים החוזים העתידיים על המדדים בבורסות וול סטריט על ירידות שערים, כשעתיים לפני פתיחת המסחר. היום עשויים להתעניין המשקיעים בהיקף גרעון הסחר של ארה"ב מול העולם.
נזכיר כי המדדים המובילים סגרו אמש יום מסחר תזזיתי במיוחד בעליות שערים. דקות לאחר פרסום הודעת הבנק המרכזי רשמו המדדים זינוק מיידי של כחצי אחוז, אך התמתנו מעט לקראת סגירת המסחר, על רקע הודעתו של הפדרל ריזרב כי תהליך העלאת הריבית קרב לסופו. מדד הנאסד"ק יפתח היום ברמת 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להסחר בקו 10,823 נקודות.
החוזים העתידיים על מחירי חבית נפט נסחרים בשעה זו בבורסות הסחורות של ניו יורק בירידות של 0.24% סביב מחיר של 61.26 דולר לחבית. נתון זה עשוי לעודד במעט את אווירת המסחר בוול סטריט.
מאזן הסחר צפוי לרכז עניין
נתון המאקרו העיקרי של היום הוא מאזן הסחר האמריקני. זה צפוי לרשום גרעון של 62.8 מיליארד דולר בחודש אוקטובר. לנתון זה השפעה חשובה על המסחר בוול סטריט. כמו כן, מתפרסם כשעה טרם פתיחת המסחר מדד המחירים של היבוא והיצוא של הסחורות בארה"ב. הצפי הינו לירידה של 0.5%, בטווח שבין 0.4% לירידה חדה יותר של 1.5%-.
מחר, יום ה', צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר. הצפי של האנליסטים הינו שהמדד יירד בכ-0.4%, לאחר שבחודש אוקטובר עלה ב-0.2%. טווח הציפיות הוא בין מדד שיחתום ללא שינוי למדד שירד ב-0.6%.
מכרז ענק של בואינג
ענקית התעופה בואינג (BA הודיעה טרם פתיחת המסחר בשווקים האמריקנים כי זכתה במכרז של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס לאספקת מטוסים בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהצלחה נוספת של ענקית התעופה האמריקנית מול היריבה שלה, חברת איירבוס, בשווקים האסיתיים. מוקדם יותר השבוע זכתה המתחרה בחוזים גדולים בסין.
הישראליות: חוזה חדש לקומברס במזרח
ענקית תאי הקול לסלולר קומברס הודיעה היום כי זכתה לספק פלטפורמה לחברת הסלולר מסינגפור סטארט-האב. הפלטפורמה תסייע לחברה האסייתית לספק שירותי iMode למנויים. נזכיר כי השירות שהושק בשנה שעברה על ידי סלקום בישראל, הינו שירות גלישה אינטרנטי בסלולר המסופק ברישיון על ידי ענקית האלחוט היפנית NTT דוקומו.
בנק ישראל הודיע היום כי יקל על התקנות לפתיחת כספומטים נוספים בישראל. בין החברות שעשויות להנות מההודעה נמצאת חברת ליפמן, שמניותיה נסחרות בתל אביב ובניו יורק. החברה השיקה בעבר מיזם כספומטים שנקרא כספונט שבו שותפות חברת CAL ובנק לאומי.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
