החוזים בוול סטריט מהססים באדום בצפי לגודל הגרעון
יום לאחר שהבנק המרכזי העלה כצפוי את שער הריבית ב-0.25% על הדולר, מאותתים החוזים העתידיים על המדדים בבורסות וול סטריט על ירידות שערים, כשעתיים לפני פתיחת המסחר. היום עשויים להתעניין המשקיעים בהיקף גרעון הסחר של ארה"ב מול העולם.
נזכיר כי המדדים המובילים סגרו אמש יום מסחר תזזיתי במיוחד בעליות שערים. דקות לאחר פרסום הודעת הבנק המרכזי רשמו המדדים זינוק מיידי של כחצי אחוז, אך התמתנו מעט לקראת סגירת המסחר, על רקע הודעתו של הפדרל ריזרב כי תהליך העלאת הריבית קרב לסופו. מדד הנאסד"ק יפתח היום ברמת 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להסחר בקו 10,823 נקודות.
החוזים העתידיים על מחירי חבית נפט נסחרים בשעה זו בבורסות הסחורות של ניו יורק בירידות של 0.24% סביב מחיר של 61.26 דולר לחבית. נתון זה עשוי לעודד במעט את אווירת המסחר בוול סטריט.
מאזן הסחר צפוי לרכז עניין
נתון המאקרו העיקרי של היום הוא מאזן הסחר האמריקני. זה צפוי לרשום גרעון של 62.8 מיליארד דולר בחודש אוקטובר. לנתון זה השפעה חשובה על המסחר בוול סטריט. כמו כן, מתפרסם כשעה טרם פתיחת המסחר מדד המחירים של היבוא והיצוא של הסחורות בארה"ב. הצפי הינו לירידה של 0.5%, בטווח שבין 0.4% לירידה חדה יותר של 1.5%-.
מחר, יום ה', צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר. הצפי של האנליסטים הינו שהמדד יירד בכ-0.4%, לאחר שבחודש אוקטובר עלה ב-0.2%. טווח הציפיות הוא בין מדד שיחתום ללא שינוי למדד שירד ב-0.6%.
מכרז ענק של בואינג
ענקית התעופה בואינג (BA הודיעה טרם פתיחת המסחר בשווקים האמריקנים כי זכתה במכרז של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס לאספקת מטוסים בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהצלחה נוספת של ענקית התעופה האמריקנית מול היריבה שלה, חברת איירבוס, בשווקים האסיתיים. מוקדם יותר השבוע זכתה המתחרה בחוזים גדולים בסין.
הישראליות: חוזה חדש לקומברס במזרח
ענקית תאי הקול לסלולר קומברס הודיעה היום כי זכתה לספק פלטפורמה לחברת הסלולר מסינגפור סטארט-האב. הפלטפורמה תסייע לחברה האסייתית לספק שירותי iMode למנויים. נזכיר כי השירות שהושק בשנה שעברה על ידי סלקום בישראל, הינו שירות גלישה אינטרנטי בסלולר המסופק ברישיון על ידי ענקית האלחוט היפנית NTT דוקומו.
בנק ישראל הודיע היום כי יקל על התקנות לפתיחת כספומטים נוספים בישראל. בין החברות שעשויות להנות מההודעה נמצאת חברת ליפמן, שמניותיה נסחרות בתל אביב ובניו יורק. החברה השיקה בעבר מיזם כספומטים שנקרא כספונט שבו שותפות חברת CAL ובנק לאומי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
