החוזים בוול סטריט מהססים באדום בצפי לגודל הגרעון
יום לאחר שהבנק המרכזי העלה כצפוי את שער הריבית ב-0.25% על הדולר, מאותתים החוזים העתידיים על המדדים בבורסות וול סטריט על ירידות שערים, כשעתיים לפני פתיחת המסחר. היום עשויים להתעניין המשקיעים בהיקף גרעון הסחר של ארה"ב מול העולם.
נזכיר כי המדדים המובילים סגרו אמש יום מסחר תזזיתי במיוחד בעליות שערים. דקות לאחר פרסום הודעת הבנק המרכזי רשמו המדדים זינוק מיידי של כחצי אחוז, אך התמתנו מעט לקראת סגירת המסחר, על רקע הודעתו של הפדרל ריזרב כי תהליך העלאת הריבית קרב לסופו. מדד הנאסד"ק יפתח היום ברמת 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להסחר בקו 10,823 נקודות.
החוזים העתידיים על מחירי חבית נפט נסחרים בשעה זו בבורסות הסחורות של ניו יורק בירידות של 0.24% סביב מחיר של 61.26 דולר לחבית. נתון זה עשוי לעודד במעט את אווירת המסחר בוול סטריט.
מאזן הסחר צפוי לרכז עניין
נתון המאקרו העיקרי של היום הוא מאזן הסחר האמריקני. זה צפוי לרשום גרעון של 62.8 מיליארד דולר בחודש אוקטובר. לנתון זה השפעה חשובה על המסחר בוול סטריט. כמו כן, מתפרסם כשעה טרם פתיחת המסחר מדד המחירים של היבוא והיצוא של הסחורות בארה"ב. הצפי הינו לירידה של 0.5%, בטווח שבין 0.4% לירידה חדה יותר של 1.5%-.
מחר, יום ה', צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר. הצפי של האנליסטים הינו שהמדד יירד בכ-0.4%, לאחר שבחודש אוקטובר עלה ב-0.2%. טווח הציפיות הוא בין מדד שיחתום ללא שינוי למדד שירד ב-0.6%.
מכרז ענק של בואינג
ענקית התעופה בואינג (BA הודיעה טרם פתיחת המסחר בשווקים האמריקנים כי זכתה במכרז של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס לאספקת מטוסים בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהצלחה נוספת של ענקית התעופה האמריקנית מול היריבה שלה, חברת איירבוס, בשווקים האסיתיים. מוקדם יותר השבוע זכתה המתחרה בחוזים גדולים בסין.
הישראליות: חוזה חדש לקומברס במזרח
ענקית תאי הקול לסלולר קומברס הודיעה היום כי זכתה לספק פלטפורמה לחברת הסלולר מסינגפור סטארט-האב. הפלטפורמה תסייע לחברה האסייתית לספק שירותי iMode למנויים. נזכיר כי השירות שהושק בשנה שעברה על ידי סלקום בישראל, הינו שירות גלישה אינטרנטי בסלולר המסופק ברישיון על ידי ענקית האלחוט היפנית NTT דוקומו.
בנק ישראל הודיע היום כי יקל על התקנות לפתיחת כספומטים נוספים בישראל. בין החברות שעשויות להנות מההודעה נמצאת חברת ליפמן, שמניותיה נסחרות בתל אביב ובניו יורק. החברה השיקה בעבר מיזם כספומטים שנקרא כספונט שבו שותפות חברת CAL ובנק לאומי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")