אאורה חיסלה החזקותיה בחברת התוכנה פאנדטק
אאורה מסרה היום (א') כי, השלימה בסוף השבוע את מכירתן של כל מניותיה בחברת התוכנה פאנדטק, שנסחרת בנאסדק ובתל-אביב.
מתחילת השנה מכרה אאורה מניות פאנדטק בכ-30 מיליון שקל וברווח הון כולל של כ-22 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה אאורה רווח של כ-13.7 מיליון שקל, רובו ככולו ממכירת מניות פאנדטק, ובשבוע האחרון מכרה את יתרת מניותיה בחברה ברווח של כ-8 מיליון שקל.
בועז משעולי, מנכ"ל אאורה אמר היום כי, מכירת מניות פאנדטק התבצעה כחלק מאסטרטגיית החברה של מעבר מהשקעות בהייטק להשקעות במרכזים מסחריים ברומניה ובפרוייקטים למגורים בישראל.
לצורך כך, מסרה החברה, מונה בשבוע שעבר יוסף צליח ליו"ר החברה. צליח גם הפך לבעל מניות משמעותי לחברה, לצידו של בועז משעולי, וזאת לאחר שבוצעה לו הקצאה פרטית של מניות לפני מספר חודשים.
אאורה ציינו כי עד כה השקיעה החברה בשני פרויקטים ברומניה ובפרויקט בישראל סכום של כ-9.5 מליון שקל.
ברומניה רכשה החברה, תמורת כ-6.1 מיליון שקל, נתח של 60% ממניותיה של חברה, המחזיקה ב-50% ממרכז מסחרי בבוקרשט,
הנמצא בשלבי הקמה.
בנוסף, חתמה לפני כשבוע על הסכם לרכישתו של מגרש שני ברומניה המשתרע על שטח של כ-11,000 מ"ר, וקיבלה אופציה לרכישת 3,500 מ"ר נוספים. תמורת הקרקע, הממוקמת בעיר בוזאו, שילמה אאורה כ-3.3 מיליון שקל. בישראל שותפה החברה במימון פרוייקט בהיקף כולל של 10 מיליון שקל.
לאחר השקעות, הדגישה החברה, נותרו בידי אאורה מזומנים ונכסים נזילים בשווי של כ-40 מליון שקל וכי בעקבות מימוש יתרת מניות פאנדטק, יגדל ההון העצמי של החברה לכ-60 מליון שקל. לצד ההון העצמי, לחברה אין כיום כלל התחייבויות כלפי הבנקים.
החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2005 עם רווח נקי של כ-14 מליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
