לידר טק: הסכם להקצאת מניות למשקיע בחברת הבת בדלוור
לידר טוק חתמה על הסכם עקרונות להקצאת מניות למשקיע בחברת הבת בדלוור. כתוצאה מהעסקה עשויה החברה לרשום רווח של כ-1.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2006 ורווח נוסף של כ-1.9 מיליון שקל במחצית השניה של 2006.
חברת הבת בדלוור מחזיקה בזכויות לרווחים עתידיים של פרויקט בניה רחב היקף בניו יורק. המשקיע יקבל 16% מהבעלות על חברת הבת בהשקעה ראשונית של 100 אלף שקל.
לידר טק מציינים כי מחיר ההקצאה כפוף להתאמות בהתאם להתפתחות פרויקט הבניה כך שבהתקיימם של תנאים מתלים יעודכן מחיר ההקצאה ל-2 מליון שקל והמשקיע ישלים במהלך התקופה שבין 16 למרץ, ל-16 לאפריל, 2006, את יתרת מחיר ההקצאה המעודכן בסך של 1.9 מליון שקל.
בנוסף יקבל המשקיע אופציה להשקיע 3 מליון שקל נוספים בחברת הבת ולקבל 20% נוספים, כך שלאחר מימוש האופציה יחזיק המשקיע 36% מחברת הבת, למימוש בתקופה שבין 16 לספטמבר, , ל-16 לאוקטובר, 2006. מימוש האופציה מותנה בכך שההקצאה הראשונה מומשה במחיר ההקצאה המעודכן
בנוסף מסרה לידר טק, כי חתמה על הסכם עקרונות עם חברת נדל"ן גרמנית, המחזיקה בפורטפוליו של כאלפיים יחידות דיור ומסחר בגרמניה.
לפי הסכם העקרונות תשקיע לידר טק עד שמונה מיליון אירו בעבור רכישת 60% ממניות החברה אשר יוגדרו כמניות בכורה בעלות החזר שנתי קבוע ועדיפות במקרה של חלוקת רווחים.
מחיר הרכישה יותאם לרווח הנקי של החברה בתקופה של לאחר הרכישה.
השלמת העסקה כפופה להשלמת הליך בדיקות נאותות (אשר במהלכו התחייבה החברה הגרמנית שלא לנהל מו"מ עם גופים אחרים בקשר להשקעה בה), למו"מ על תנאי הסכם הרכישה ולאישור האורגנים הנדרשים של החברה. בימים אלה, מסרה לידר טק, בוחנת החברה מספר דרכים אפשריות למימון הרכישה,
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
