למרות העליות השוק עדיין אינו במגמת עלייה ממשית
תזכורת. שוק המניות המשיך לטפס מעלה כאשר נשמרת הסתירה בין ההתנהלות החיובית קצרת הטווח לבין הפרמטרים לטווח הארוך יותר שנותרים שליליים. הסתירה הזאת לא מקלה על הניתוח ובטח שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. במהלך השבוע האחרון לא נוספו פרמטרים חדשים ומטבע הדברים הסקירה של השבוע הנוכחי לא תהיה שונה מקודמתה באופן מהותי.
הנחת עבודה. בגדול, הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, בטווח הקצר יתכן וצפויות עוד עליות אם כי מדד המעו"ף מתקרב לרמת התנגדות משמעותית שסביר להניח שנרגיש את עוצמתה כבר בימים הקרובים. בטווח הארוך יותר, שוק המניות שברירי וסכנת הירידות לא חלפה.
הפרמטרים המרכזיים. הבעיה המרכזית בבחינת ההתנהלות של שוק המניות היא בסתירה הקיימת בין הטווח הקצר שעודנו חיובי לבין הטווח הארוך שנותר בשבועות האחרונים, על אף העליות, שלילי ומאיים. בתקופה הקרובה יש לשים לב למספר פרמטרים ואתחיל עם אלו המתייחסים לטווח הארוך.
1. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל". מבט על הגרף מלמד שהחל מרמת 500 הנקודות, נקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה. גל הירידות האחרון דרדר את השוק לנקודת השפל שנרשמה בפברואר ובאפריל השנה. העובדה שנקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה מעבירה מסר ולפיו מהלך העליות 500 ? 690 הנקודות, הסתיים. כלומר, הגדרתית, בטווח הזמן הבינוני אין מגמת עלייה.
2. במסגרת מהלך הירידות האחרון נטו מחזורי המסחר להתרחב כלפי מטה. מחזורי המסחר משמשים כמד לחץ, או מד חום והם נוטים ללכת בכיוון המגמה. כלומר, נטייתם של היקפי הפעילות להתרחב עם ירידות המחירים מעידה על לחץ כלפי מטה ולמעשה מחזקת את איתות החולשה הקודם.
בטווח הקצר, עליות המחירים של התקופה האחרונה יצרו מומנטום חזק למדי בטווח הקצר. לפיכך, נניח מצופי אזהרה מתחת לשוק ומטרתם לסייע לנו להעריך האם מהלך העליות קצר הטווח תם.
1. בימי ירידות יש לשים לב להיקפי הפעילות. הללו חייבם להתכווץ ובכך יראו שלמדד המעו"ף נותר עוד כוח לעלות.
2. יש לספור את ימי הירידות. תיקונים טכניים ברמת המגמה המינורית נמשכים 3-4 ימי מסחר. נסיגה שתימשך פחות מפרק זמן זה תעיד על סבירות לגל עליות נוסף.
3. כרמת המבחן לתקופה הקרובה תשמש רמת 665 הנקודות. יכולתה להחזיק מעמד ולשמש כרמת תמיכה תספק בסיס לגל עליות נוסף. כלומר, כל נסיגה עד לרמת 665 הנקודות תהיה ירידה לגיטימית. שבירתה של רמה זו כלפי מטה. תסתום את הגולל על גל העליות ועלולה להחזיר את השוק לתוואי יורד.
סיכום ומסקנות.
ההערכות שלי אודות כיוון השוק נותרות בעינן. יש לעשות הבחנה בין הטווח הקצר בו מוגדרת המגמה כמגמת עלייה, לבין טווח הזמן הארוך והחשוב יותר בו המגמה אינה מגמת עלייה ושינם מספיק מוקדי חולשה שחייבים מעקב ממוקד וקרוב. רמת 665 הנקודות תשמש כרמת המבחן לשבוע הקרוב. מבחינת נקודת המבחן לשינוי ההערכות הרי שרמת 690 הנקודות חייבת להישבר כלפי מעלה בליווי מחזורים גבוהים ולשמש מיד לאחר מכן כרמת תמיכה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
