ליפמן ממשיכה להיות אטרקטיבית למרות אזהרת הרווח
למרות אזהרת ההכנסות והרווח שפרסמה חברת תוכנות הסליקה הישראלית, ליפמן, האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות אוסקר-גרוס, ממשיך לשמור על אופטימיות ומותיר את המלצתו למנית החברה ברמת "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר ל-12 חודשים.
ביום מחישי (לאחר נעילת המסחר) דווחה ליפמן כי תציג ברבעון השני של השנה רווח של בין 25-29 סנט למניה על הכנסה של בין 57-58 מיליון דולר, זאת לעומת תחזית מוקדמת של השוק לרווח של 30 סנט למניה על הכנסה של כ-61.6 מיליון דולר. למרות זאת חזרה ההנהלה על ההערכה הקודמת גבי 2005 כולה, בה צפויה החברה לרשום רווח של כ-1.59-1.62 דולר למניה על הכנסה של 273-285 מיליון דולר.
בליפמן הסבירו היום, כי הפחתת התחזיות לרבעון השני נובעת בעיקרה מבעיות שונות שהתרחשו ב-3 עסקאות משמעותיות של החברה, אשר היו אמורות להיות מוכרות כבר בספרם של הרבעון השני, אולם ככל הנראה יכנסו למספרים של הרבעון השלישי.
העסקה הבעייתית הראשונה היא עסקה של DIONE האנגלית שנרכשה על ידי ליפמן בסוף 2004. מדובר בהזמנה משמעותית שהיתה אמורה לצאת לקווי האספקה כבר ברבעון השני, אולם המסירה תתבצע ככל הנראה ברבעון הבא. בירן מעריך שהסיבה לעיכוב נובעת מכך שהחברה האנגלית, בניגוד ללפימן, עדיין נשענת על צדדים שלישיים שיכולים לגרום לבעיות בשרשרת היצור.
המוקד השני הוא בספרד, שם ממתינה ליפמן להיתר הפעלה אצל אחד מהגופים הפיננסיים הגדולים במדינה. עד היום התעכב תהליך הצמיחה של ליפמן במדינה על רקע העדר ההיתרים הדרושים, ובירן מעריך היום, כי במידה והאישור יתקבל, צפויה פריצה משמעותית של ליפמן בשוק הזה, מה שישפיע לדעתו על תוצאות הרבעון השלישי.
מוקד נוסף הוא באיטליה, שם מתעכבת אספקת הזמנה של החברה בעקבות בעיות טכניות, אולם בהקשר האיטלקי מביע האנליסט ביטחון רב, כי סך הכל ליפמן נמצאת על המסלול גם בשוק האיטלקי, וכי אנחנו צפויים לראות צמיחה שלה גם בארץ הספגטי.
בשורה התחתונה אומנם מעדכנים בבנק ההשקעות את התחזיות ל-2005 ול-2006 מעט למטה. את השנה הנוכחית צופים באוסקר-גרוס לסיים בליפמן עם רווח של 1.59 דולר למניה והכנסה של 277 מיליון דולר, נמוך בכ-3 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת. לגבי 2006 מעריכים האנליסטים, כי היא תסתיים ברווח של 1.96 דולר למניה על הכנסה של 330 מיליון דולר.
לגבי הרבעון השני של 2005 מעדכנים באוסקר-גרוס את התחזית כלפי מטה לרווח של 27 סנט על הכנסה של 57.3 מיליון דולר, כאשר ברבעון השלישי מצפים האנליסטים לרווח של 52 סנט למניה על הכנסה של 81.5 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
