ליפמן ממשיכה להיות אטרקטיבית למרות אזהרת הרווח

כך מעריך רוני בירון מאוסקר-גרוס. צופה שמרבית הצניחה בהכנסות הרבעון השני תתיישר ברבעון השלישי. מעדכן מעט כלפי מטה את התחזיות ל-2005-2006. המניה נסחרת בדיסקאונט של כ-18% במכפיל
רם דגן |

למרות אזהרת ההכנסות והרווח שפרסמה חברת תוכנות הסליקה הישראלית, ליפמן, האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות אוסקר-גרוס, ממשיך לשמור על אופטימיות ומותיר את המלצתו למנית החברה ברמת "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר ל-12 חודשים.

ביום מחישי (לאחר נעילת המסחר) דווחה ליפמן כי תציג ברבעון השני של השנה רווח של בין 25-29 סנט למניה על הכנסה של בין 57-58 מיליון דולר, זאת לעומת תחזית מוקדמת של השוק לרווח של 30 סנט למניה על הכנסה של כ-61.6 מיליון דולר. למרות זאת חזרה ההנהלה על ההערכה הקודמת גבי 2005 כולה, בה צפויה החברה לרשום רווח של כ-1.59-1.62 דולר למניה על הכנסה של 273-285 מיליון דולר.

בליפמן הסבירו היום, כי הפחתת התחזיות לרבעון השני נובעת בעיקרה מבעיות שונות שהתרחשו ב-3 עסקאות משמעותיות של החברה, אשר היו אמורות להיות מוכרות כבר בספרם של הרבעון השני, אולם ככל הנראה יכנסו למספרים של הרבעון השלישי.

העסקה הבעייתית הראשונה היא עסקה של DIONE האנגלית שנרכשה על ידי ליפמן בסוף 2004. מדובר בהזמנה משמעותית שהיתה אמורה לצאת לקווי האספקה כבר ברבעון השני, אולם המסירה תתבצע ככל הנראה ברבעון הבא. בירן מעריך שהסיבה לעיכוב נובעת מכך שהחברה האנגלית, בניגוד ללפימן, עדיין נשענת על צדדים שלישיים שיכולים לגרום לבעיות בשרשרת היצור.

המוקד השני הוא בספרד, שם ממתינה ליפמן להיתר הפעלה אצל אחד מהגופים הפיננסיים הגדולים במדינה. עד היום התעכב תהליך הצמיחה של ליפמן במדינה על רקע העדר ההיתרים הדרושים, ובירן מעריך היום, כי במידה והאישור יתקבל, צפויה פריצה משמעותית של ליפמן בשוק הזה, מה שישפיע לדעתו על תוצאות הרבעון השלישי.

מוקד נוסף הוא באיטליה, שם מתעכבת אספקת הזמנה של החברה בעקבות בעיות טכניות, אולם בהקשר האיטלקי מביע האנליסט ביטחון רב, כי סך הכל ליפמן נמצאת על המסלול גם בשוק האיטלקי, וכי אנחנו צפויים לראות צמיחה שלה גם בארץ הספגטי.

בשורה התחתונה אומנם מעדכנים בבנק ההשקעות את התחזיות ל-2005 ול-2006 מעט למטה. את השנה הנוכחית צופים באוסקר-גרוס לסיים בליפמן עם רווח של 1.59 דולר למניה והכנסה של 277 מיליון דולר, נמוך בכ-3 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת. לגבי 2006 מעריכים האנליסטים, כי היא תסתיים ברווח של 1.96 דולר למניה על הכנסה של 330 מיליון דולר.

לגבי הרבעון השני של 2005 מעדכנים באוסקר-גרוס את התחזית כלפי מטה לרווח של 27 סנט על הכנסה של 57.3 מיליון דולר, כאשר ברבעון השלישי מצפים האנליסטים לרווח של 52 סנט למניה על הכנסה של 81.5 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.