ליפמן ממשיכה להיות אטרקטיבית למרות אזהרת הרווח
למרות אזהרת ההכנסות והרווח שפרסמה חברת תוכנות הסליקה הישראלית, ליפמן, האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות אוסקר-גרוס, ממשיך לשמור על אופטימיות ומותיר את המלצתו למנית החברה ברמת "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר ל-12 חודשים.
ביום מחישי (לאחר נעילת המסחר) דווחה ליפמן כי תציג ברבעון השני של השנה רווח של בין 25-29 סנט למניה על הכנסה של בין 57-58 מיליון דולר, זאת לעומת תחזית מוקדמת של השוק לרווח של 30 סנט למניה על הכנסה של כ-61.6 מיליון דולר. למרות זאת חזרה ההנהלה על ההערכה הקודמת גבי 2005 כולה, בה צפויה החברה לרשום רווח של כ-1.59-1.62 דולר למניה על הכנסה של 273-285 מיליון דולר.
בליפמן הסבירו היום, כי הפחתת התחזיות לרבעון השני נובעת בעיקרה מבעיות שונות שהתרחשו ב-3 עסקאות משמעותיות של החברה, אשר היו אמורות להיות מוכרות כבר בספרם של הרבעון השני, אולם ככל הנראה יכנסו למספרים של הרבעון השלישי.
העסקה הבעייתית הראשונה היא עסקה של DIONE האנגלית שנרכשה על ידי ליפמן בסוף 2004. מדובר בהזמנה משמעותית שהיתה אמורה לצאת לקווי האספקה כבר ברבעון השני, אולם המסירה תתבצע ככל הנראה ברבעון הבא. בירן מעריך שהסיבה לעיכוב נובעת מכך שהחברה האנגלית, בניגוד ללפימן, עדיין נשענת על צדדים שלישיים שיכולים לגרום לבעיות בשרשרת היצור.
המוקד השני הוא בספרד, שם ממתינה ליפמן להיתר הפעלה אצל אחד מהגופים הפיננסיים הגדולים במדינה. עד היום התעכב תהליך הצמיחה של ליפמן במדינה על רקע העדר ההיתרים הדרושים, ובירן מעריך היום, כי במידה והאישור יתקבל, צפויה פריצה משמעותית של ליפמן בשוק הזה, מה שישפיע לדעתו על תוצאות הרבעון השלישי.
מוקד נוסף הוא באיטליה, שם מתעכבת אספקת הזמנה של החברה בעקבות בעיות טכניות, אולם בהקשר האיטלקי מביע האנליסט ביטחון רב, כי סך הכל ליפמן נמצאת על המסלול גם בשוק האיטלקי, וכי אנחנו צפויים לראות צמיחה שלה גם בארץ הספגטי.
בשורה התחתונה אומנם מעדכנים בבנק ההשקעות את התחזיות ל-2005 ול-2006 מעט למטה. את השנה הנוכחית צופים באוסקר-גרוס לסיים בליפמן עם רווח של 1.59 דולר למניה והכנסה של 277 מיליון דולר, נמוך בכ-3 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת. לגבי 2006 מעריכים האנליסטים, כי היא תסתיים ברווח של 1.96 דולר למניה על הכנסה של 330 מיליון דולר.
לגבי הרבעון השני של 2005 מעדכנים באוסקר-גרוס את התחזית כלפי מטה לרווח של 27 סנט על הכנסה של 57.3 מיליון דולר, כאשר ברבעון השלישי מצפים האנליסטים לרווח של 52 סנט למניה על הכנסה של 81.5 מיליון דולר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
