1. האתגר המרכזי הוא להמשיך ולשמר את ההישגים שאליהם הגענו בתחומים השונים, שויתור עליהם עלול להחזיר אותנו לאחור. תוך זמן מה ולאלץ אותנו להתחיל את הכל מהתחלה. זהו משחק מסוכן מדי ולא כדאי לנו לשחק בו.

לשם כך יש להמשיך במדיניות המקרו-כלכלית המתבססת מצד אחד על מדיניות תקציבית רב-שנתית שמטרתה להקטין את החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג, שעדיין גדול מדי, ומצד שני על מדיניות ריבית שפועלת ישירות כדי להשיג את יציבות המחירים ולתמוך ביציבות הפיננסית.

2. בתחום המוניטרי, בנק ישראל, ראש הממשלה, שר האוצר ומשרדיהם, פועלים בשיתוף פעולה כדי לקדם חוק מודרני לבנק ישראל, כדי שזה ימשיך ויפעל , כמו בנקים מרכזיים מודרניים אחרים, במסגרת נכונה שתשפיע על יכולתו להשיג את המטרות של המדיניות הכלכלית.

הצעת החוק של בנק ישראל מתבססת על הגדרה ברורה של העצמאות הנדרשת לבנק המרכזי, בדומה למדינות המתקדמות, אבל עצמאות חייבת לבא עם אחריות. על כן, הצעת החוק החדש כוללת מסגרת ברורה של מנגנונים לקבלת החלטות, של בקרה פנימית וציבורית ושל דיווחים לממשלה, לכנסת ולציבור.

אלה הנקודות העיקריות שבהצעת החוק של בנק ישראל:

א. בתחום מטרות הבנק המרכזי: שמירה על יציבות מחירים, לפי היעד שקובעת הממשלה - כמטרה העיקרית, ותמיכה במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה ? כולל צמיחה ותעסוקה - בלי לפגוע ביציבות המחירים, ובפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית.

ב. בתחום, עצמאות בכלים: תינתן עצמאות מלאה לבנק בהפעלת הכלים הדרושים להשגת מטרותיו.

ג. בתחום קבלת החלטות: הבנק מציע להקים ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית. הועדה המוניטרית תעסוק בהחלטות בתחום מדיניות הריבית ותדווח על כך לציבור. הנגיד יהיה היו"ר שלה אבל יהיה רוב לאנשים מחוץ לבנק ישראל שייבחרו עפ"י כישוריהם בתחום הכלכלי הרלוונטי, ולא יהיו להם ניגודי עניינים.

המועצה המנהלית תאשר נושאים מנהליים, כמו התקציב של הבנק ושכר עובדי הבנק, ותדווח על כך לציבור ולממשלה. גם במועצה הזאת יהיה רוב לאנשים מחוץ לבנק ישראל, כאשר אחד מהם יהיה היו"ר שלה והנגיד יהיה חבר מן המניין. חברי המועצה החיצוניים ייבחרו עפ"י כישוריהם בתחום העסקי והניהולי, וגם להם לא יהיו ניגודי עניינים.

ד. בתחום הדיווח והשקיפות: תקום מערכת של דיווחים תקופתיים, שנתיים, חצי-שנתיים ורבעוניים, לממשלה, לכנסת ולציבור, וכן דוח מיוחד שיגיש הנגיד במידה והבנק חורג באפן עקבי מיעד יציבות המחירים שהגדירה הממשלה.

3. בתחום המיקרו-כלכלי, אנו תומכים ברפורמה בשווקים הפיננסיים, על סמך ההמלצות של "ועדת בכר" - שתאפשר חופש וגמישות גדולים יותר בידי משקי הבית והסקטור העסקי, ע"י כך שתפעל לצמצום הריכוזיות של המערכת הפיננסית ולהגברת התחרות בשוק ההון, ולהקטנת האפשרויות לניגודי אינטרסים במערכת.

4. חשוב מאד שנשים לב גם למדיניות הרווחה. מחלקת המחקר של בנק ישראל השקיעה בשנים האחרונות מאמצים כדי לגבש המלצות בתחום הזה ואני מעוניין שהדבר יימשך כך. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר. אבל לא רק איתם. לכל אחד מאיתנו ברור שיש לרכז מאמץ בתחום החברתי. חשוב שמדיניות הרווחה תהיה ממוקדת ותפעל בעיקר בשני תחומים:

א. לעודד יציאה לעבודה כדי להביא לעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהוא נמוך אצלנו יחסית למדינות ה-OECD - ולסייע לאוכלוסייה שעובדת, אבל מרוויחה שכר נמוך מדי, לצאת ממעגל העוני. המלצת בנק ישראל בתחום זה היא על מס הכנסה שלילי.

ב. לסייע לאוכלוסיות עניות שאינן מסוגלות לצאת לשוק העבודה: לקשישים ונכים.

5. קידום החינוך, כולל החינוך הטכנולוגי. חינוך, שהינו נגיש לכל חלקי האוכלוסייה, תורם לצמיחה משום שחלק גדול ממנה צריך להתבסס על עלייה בפריון, על שיפורים טכנולוגיים ועל גידול בהון האנושי של המשתתפים בשוק העבודה, ובנושא הזה יש לישראל פוטנציאל עצום.