חופשה
צילום: shutterstock

גידול של כ-7% במחזור של ענף תיירות מ-2022 ל-2023

על מה הישראלים מוציאים הכי הרבה כסף בחופשות? מי מבזבז יותר - הגבר או האישה? ואיזו שכבת גיל מבלה יותר? כל הנתונים
דור עצמון |

המחזור של ענף התיירות והנופש עלה ב-7% ובפסח ובשבועות של 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה ממחקר שביצעה אמריקן אקספרס בנושא התיירות והנופש של הקהל הישראלי. עוד עולה כי נרשם גידול של 8% בעסקה הממוצעת.

באופן כללי נראה שגברים מוציאים יותר על ענף תיירות ונופש - 77% מסך המחזור הוא הוצאות של גברים (והם מהווים גם 72% מסך הלקוחות המוציאים). גם העסקה הממוצעת בקרב הגברים גבוהה יותר ב-24%. ענף ההלבשה והנעלה עשה קפיצה של פי 2 לעומת תקופה מקבילה והעסקה הממוצעת גדלה פי 4, לעומת זאת ענף התרבות שנשאר זהה ללא צמיחה.

עוד עולה כי חל גידול של כ-15% בענף התעופה לעומת צימרים, דירות ובתי הארחה בהם נרשמה ירידה (אם כי ניתן אולי לשייך למצב הביטחוני השנה שנפל בין החגים או כי לקוחות יוקרה מעדיפים חו"ל או בתי מלון). פלח האוכלוסייה שמהווה את הנתח הגדול ביותר מסך הלקוחות שהוציאו בענף תיירות ונופש הוא קן מתרוקן/פנסיונרים, המהווים 41% מסך המחזור והם גם בעלי העסקה הממוצעת הגבוהה ביותר.

על מה הוציאו הישראלים הכי הרבה כסף בחופשה? נראה כי מרבית ההוצאות (30%) היו על פעולות שונות כגון משיכות מזומן מבנקים, תשלום על חניונים, תשלום על תחבורה ציבורית וכו'. במקום השני הנעלה והלבשה (27%), ובמקום השלישי תרבות ובידור (19%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.