תחנת דלק של אקסון
צילום: unsplash

מה עסקת אקסון-פיוניר אומרת על שוק חברות הנפט

עסקת הענק של אקסון במסגרתה רכשה את חברת הקידוח פיוניר ב-60 מיליארד דולר נותנת לנו הצצה לפוטנציאל הצמיחה בתחום; עד כה חברות הקידוח הקטנות שלטו בשדות הקידוח הקטנים בעזרת טכנולוגיות שאפשרו להן לקדוח גם במקומות שחשבו שכבר יבשים - היום המאזניים זזות לכיוון החברות הגדולות
רוי שיינמן |

העסקה של אקסון לרכישת חברת פיוניר היא העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר שעשתה החברה מאז שנת 1998 בה קנתה את חברת מוביל (המשלימה היום את השם של החברה לאקסון-מוביל) בסכום שקרוב ל-80 מיליארד דולר, והיא שמה אותה בשורה הראשונה להרוויח משדה הקידוח פרמיאן - השדה הכי פורה בארה"ב.

חברות הנפט הגדולות יצאו מחוזקות ממשבר הקורונה בעיקר מבחינת הון אבל גם מבחינה טכנולוגית. החידושים הטכנולוגים נותנים לחברות כמו אקסון מספיק יכולת לקדוח בשדות שנחשבים יבשים בכך שהן יכולות לקדוח עמוק יותר ולשאוב את הגז והנפט שלא זמינים לחברות בעלות אמצעים נחותים יותר - ובשילוב עם היריעה הרחבה של שדות קידוח הזמינים להן התחרות בענף די מצומצמת.

יתרון נוסף לחברות הגדולות הוא שהן נסחרות במכפיל רווח גדול הרבה יותר מהחברות הקטנות יותר. הסיבה לכך היא שבאופן כללי לא הרבה אנשים משקיעים במניות חברות הנפט אבל אלה שכן - משקיעים בחברות הגדולות. אקסון נסחרת במכפיל רווח 12, פרמיה משמעותית לעומת המתחרות שלה. פיוניר למשל נסחרה במכפיל רווח 9 לפני הדיווחים על העסקה וחברות אחרות כמו דבון אנרג'י למשל נסחרות במכפיל רווח 7.

בעסקה כמו של אקסון-פיוניר בה הרכישה מתבצעת על ידי רכישת מניות, אקסון בעצם רוכשת את החברה בהנחה ובאופן תיאורטי השווי של פיוניר יהיה שווה יותר בעתיד משהיה שווה ברגע הקניה, בעיקר בגלל המשאבים והיכולות האדירות שיש לאקסון.

ואקסון היא לא החברה היחידה שפועלת כך - שברון שנסחרת במכפיל רווח 11 גם כן סגרה עסקה דומה השנה כאשר רכשה את חברת הקידוח PDC מקולורדו על ידי רכישת סך המניות שלה ב-6.3 מיליארד דולר - או 72 דולר למניה כאשר אחרי הדיווח מחיר המניה של PDC כבר טיפס ל-71 דולר. 

גל הרכישות בסקטור הנפט התחיל בקטן אבל הוא צובר תאוצה, וכמו שזה נראה החברות הגדולות רק יגדלו עוד יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.