אסטרטגיה מס' 11: LONG PUT

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה?

1. קנה אופציית PUT.

2. מכור נכס בסיס בשורט (קבל ריבית) וקנה אופ' CALL.

3. מכור חוזה עתידי / סינטטי וקנה אופ' CALL.

4. מכור אופ' 001 C בשורט (קבל ריבית) וקנה אופ' CALL.

הערה: ניתן לבצע את סעיפים 2, 4 ללא ריבית אך כדי להשיג תוצאה דומה

צריך יהיה להפחית את הריבית על ההון העצמי בגובה סכום המנוף לסעיף 1, 3.

סוג משקיע:

משקיע פסימי הצופה נכס מוביל יורד, וכן צופה המשקיע נכס מוביל הצפוי להגדיל תנודתיותו העתידית.

נגזרים:

דלתא: שלילית, ווגא: חיובית, טטה: שלילית (למעט PUT עמוק עמוק בכסף).

גאמא: חיובית, רו: שלילי.

אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים:

ככל שנכס הבסיס במועד המימוש נמוך יותר - הרווח גדל. נקודת האיזון היא נק' A והיא מחיר המימוש פחות הפרמיה ששולמה. ההפסד מוגבל לגובה הפרמיה בלבד, והוא מתממש במידה ובפקיעה הנכס המוביל גבוה ממחיר המימוש.

דיון:

ככל שהמשקיע יקנה אופציית PUT במחיר מימוש גבוה יותר (בתוך הכסף), כך יקבל אופציה בעלת דלתא גבוהה יותר (אשר מגיבה בעוצמה רבה יותר לתנודתיות נכס הבסיס). אך ככל שיקנה אופציה בעלת מחיר מימוש נמוך יותר (מחוץ לכסף) בהון עצמי נתון - כך יקבל מנוף גדול יותר (אומגה) על הונו.

במקביל, ככל שיקנה המשקיע אופציה בעלת מחיר מימוש גדול יותר, כך יקבל מדד אפקטיבי גבוה יותר (וטוב יותר) אך יסכן יותר מהונו העצמי. משפט זה מקביל לרכישת ביטוח על הנכס המוביל - ככל שהביטוח טוב יותר (מכסה יותר) כך תהה הפרמיה גבוהה יותר, ולהפך

המשקיע הסולידי, שמאמין בשוק תנודתי בעל פוטנציאל רווח ומחפש קניית הגנה/ גידור, יקנה אופציה באזור הכסף בעלת דלתא 50% וכך יחכה לתנודה במחיר הנכס.

משקיע שאינו רוצה לקנות פרמיה גבוהה, עדיין מאמין בתנודתיות ורוצה הגנה לירידה חזקה בלבד - יקנה אופציה מחוץ לכסף בעלת דלתא נמוכה של 10%-20%. המשקיע הספקולנט יחפש (בצורה הפוכה) אופציה עמוקה בכסף, כאשר הוא רוצה חשיפה נמוכה אל מחיר נכס הבסיס (בשורט כמובן), או מספר אופציות מחוץ לכסף - כאשר רוצה להגדיל את חשיפתו אל שורט בנכס המוביל על הון עצמי נתון.

הדלתא נותנת שני פרמטרים חשובים מאוד למשקיע:

1. בכמה יעלה מחיר האופציה (פרמיה) בירידת נקודה אחת במחיר נכס הבסיס (בהנחת זמן , ריבית,IV , קבועים), כך שיוכל להעריך את רווחיו בטווח הקצר (או את הפסדיו במקרה הפוך).

2. כמה תעלה הפרמיה (מחיר האופ') באחוזים מתוך ירידה מסוימת בנכס הבסיס, שוב ההשוואה הנה ליחידה אחת שורט במניה. בנקודה זו יעשה המשקיע הסולידי שימוש בדלתא ברצונו לקנות הגנה להחזקותיו בנכס המוביל.

במידה והמשקיע קנה אופ' בעלת דלתא 50%, הרי שכל ירידה בנכס הבסיס תקוזז ב-50% ע"י רווחיו באופ' ה-PUT בהנחת סטיית תקן קבועה (ראה דיון בגאמא). ולהפך, במקרה של עלייה בנכס הבסיס (ראה דיון באסטרטגית PROTECTIV PUT).

יש לבדוק שני אלמנטים נוספים בקניית PUT כהגנה: גובה פרמיית ההגנה (חלוקת מחיר האופ' במחיר נכס הבסיס), ונקודת מקסימום ההפסד המצרפי (הפסד מקסימלי על ההשקעה המצרפית של המניה והאופציה - ראה דיון באסטרטגיית PROTECTIV PUT) שהיא למעשה מחיר ה-CALL הסינתטי.

גרף 3 מראה את השינויים בדלתא ובגאמא כפונקציה של מחיר הספוט וימים לפידיון.

יתרון הגאמא:

משקיע שישתמש באופ' ה-PUT כגידור סולידי מול הנכס המסוכן (קניית אופ' PUT מול החזקות בנכס הבסיס המסוכן), וגם הספקולנט שישתמש באופ' ה-PUT כהגדלת אפשרותו לביצוע שורט בנכס המסוכן מעבר לאפשר (הן ע"י השאלת נכס בסיס והן ע"י יחס הון עצמי - MARGIN) - ייהנו מ"אפקט הגאמא" - אפקט אשר מגדיל את החשיפה במונחי נכס הבסיס ככל שיעלה נכס הבסיס, ויכניס את המשקיעים "אוטומטית" לתוך הנכס (=יקטין את אחוז ההגנה - השורט), ויוציא את המשקיעים החוצה במונחי נכס הבסיס ככל שירד מחיר הנכס (=יגדיל את אחוז ההגנה - השורט).

גם באופציה זו האפקט יפעל בעוצמה גדולה ביותר כאשר האופציה באזור הכסף וייחלש ככל שתתרחק האופציה מן הסף. (הערה: אפקט הגאמא שווה לאפקט הגאמא באופציית CALL מקבילה)

אפקט הווגא:

כבר מהסעיף הקודם ניתן להבין כי המשקיע ייהנה ככל שתיגדל תנודתיותו של הנכס המוביל. בטווח הקצר יכול המשקיע ליהנות מעלייה גדולה מזו שציפה (במונחי דלתא מנוכה טטה) במחיר אופ' ה-PUT, וזו בגלל שקיבל עוד כמה נקודות ווגא (כאשר גדלה אי הוודאות המגולמת במחיר האופציה).

במידה דומה יכול המשקיע להתאכזב ממקרה הפוך. (עלייה וירידה בסטיית התקן כפונקציה של ימים ומחיר ספוט, גרף ימיני בעליית סטיית תקן וגרף שמאלי בירידת סטיית תקן).

אפקט זה זהה לאפקט הווגא באופציית CALL מקבילה, והינו פועל בעוצמה גדולה יותר כאשר האופציה קרובה לאזור הכסף.

אפקט הטטה:

גורם המנוף והפרמיה הגלומה במחיר אופ' ה-PUT, גורמים לאופציה לאבד מערכה ככל שמתקצר זמן המימוש (למעט אופ' עמוקה עמוקה בכסף) - לכן יצפה המשקיע הספקולנט לירידה בטווח קצר במחיר הנכס המוביל. אפקט זה ילך יצבור תאוצה ככל שנתקרב ליום הפקיעה.

ריבית:

ככל שתעלה הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר - כך תרד פרמיית הסיכון באופ' ה-PUT, שכן המשקיע יקבל (בעתיד) סכום עתידי שהערך הנוכחי שלו ירד ככל שתעלה הריבית (ולכן ישלם פחות עבור האופ'), ולהפך.

למעשה במידה וריבית חסרת הסיכון הייתה אפס, הרי ללא פער סטיות תקן מחיר ה-PUT היה כמעט זהה למחיר ה-CALL בדלתא מקבילה (התפלגות לוג נורמלית).

ראה דיון באסטרטגיית PROTECTIV PUT - אפשרויות ארביטרז':

P= S- RS +C

P=F- C+

P=1C - RS+C

מקרא:

C=CALL

P=PUT

F=FUTURE

S=מניה

RS=ריבית.

טיפ:

כאשר המשקיע מאמין בשוק תנודתי, הוא יעדיף לקנות שתי אופציות PUT באזור הכסף בעלות דלתא 50%, על פני ביצוע שורט במניה עצמה (המשקיע יוכל לאפס דלתא כאשר תהיה תנודה גדולה במחיר נכס הבסיס).

כשהשוק עצבני, משקיע המתוחכם יעדיף לקנות אופציה מחוץ לכסף + מניה, על פני קניית מניה ללא ביטוח (קניית CALL סינטטי) וכן יגלגל מחוץ לכסף את האופציה ככל שירד מחיר נכס הבסיס).

ככל שעקום סטיות התקן ישר יותר - מחירי המימוש הנמוכים נסחרים בסטיות תקן גלומות דומות לסטיות התקן הגלומות במחירי המימוש הגבוהים ישנה כדאיות לצאת יותר מחוץ לכסף, ולהפך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 24/12/2012 12:35
    הגב לתגובה זו
    איך להגן על נכס הבסיס?

אסטרטגיה מס' 9: פק"מ ג'מבו

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים
האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. אפשרויות הפעולה של המשקיע הסולידי בשוק המעו"ף הינן מכשירים נגזרים בעלי מנוף גבוה, המאפשרים מרחב פעולה למשקיע הסולידי באותה מידה שהם נותנים אפשרויות פעולה לספקולנט. אפשרות ראשונה ומיידית הינה קניית הנכס וקבלת הצמדה כלשהיא לנכס המוביל, בצורה שפורטה באסטרטגיית קניית נכס מוביל ע"י אופ' CALL. באסטרטגיית פיקדון ג'מבו, המשקיע הסולידי מפנה את הונו אל הריבית חסרת הסיכון, ומשקיע חלק מסוים ממנה באסטרטגיות ממונפות ביותר בקומבינציות נגזרים על הנכס המוביל. בתרחיש החיובי מקבל המשקיע ריבית גבוהה מהריבית חסרת הסיכון. בתרחיש השלילי ההפסד מוגבל וידוע מראש (ריבית אפקטיבית הנעה בין אפס לבין הריבית חסרת הסיכון הקצרה, ועל כך בדוגמאות שבהמשך). אפשרויות נוספות, שהן האסטרטגיות הנפוצות ביותר בפעילות, הן המרווח והפרפר - בשל המנוף הגדול המתקבל כאשר פועלים באזור הכסף או מחוצה לו (ראה הרחבה באסטרטגיות מרווח ופרפר), ובאמצעותן אדגים את יצירת האסטרטגיה. יחד עם זאת, ניתן למעשה להשתמש בכל אסטרטגיה אחרת בה ההפסד מוגבל וידוע מראש. שלוש ההחלטות שצריך לקבל לפני שפועלים: 1. בחירת המרווח או הפרפר אותם רוצים לקנות. ההחלטה תלויה במספר גורמים המפורטים באסטרטגיות הפרפר והמרווח. הם תלויים בעיקר בהערכתו של המשקיע לגבי הכיוון הצפוי לנכס המוביל, העלות, המנוף, וההסתברות להרוויח מהאסטרטגיה. בדוגמאות הבאות נשתמש במרווח ובפרפר באזור הכסף. 2. היחס בין עלות הפרפר (או המרווח) לבין ההון המופנה לאפיקים נושאי ריבית. נניח לדוגמא שהריבית הנומינלית חסרת הסיכון לטווח קצר על פיקדונות בנקאיים או מלווי מדינה קצרים הנה 5% לשנה. המשקיע הזהיר והסולידי יכול לקנות פרפרים בעלות של 1% בלבד (במונחים שנתיים) על ההון שהשקיע באפיק זה (הערה: הריבית מחושבת עד מועד פקיעת האופציות), ולקבל תשואה מינימלית של 4% במקום 5% בתרחיש הגרוע של הפרפר (בו יאבד את כל השקעתו בפרפר) או תשואה של 15% בתרחיש הטוב של האסטרטגיה. בגרף מס' 1 ו-2 ניתן לראות את הרווחיות של האסטרטגיה בהשוואה לנכס מסוכן ולנכס חסר סיכון, הן במונחים תקופתיים והן במונחים שנתיים. הערה: התשואות בגרפים הבאים (אלא אם צוין אחרת במפורש) הן במונחי פקיעה. בגרף 3 ו-4 אנו רואים משקיע שקנה פי 2.5 פרפרים מאשר המשקיע הראשון אך השקיע את אותו ההון העצמי באפיק הריבית חסרת הסיכון, להלן פונקציית הרווחיות שלו (שוב, מול האפיק חסר הסיכון ומול האפיק בעל הסיכון). משקיע שלישי התחכם וטען כי הוא מוכן לקנות פרפרים בכל הריבית שיקבל מהונו העצמי (בכל הדוגמאות מדובר באותו היקף של הון עצמי), ולכן מינף את תיקו כך שיקבל תשואה שנתית של 40% בתרחיש הטוב ו-0 תשואה במקרה הרע (ראה בגרפים 5 ו-6). אם יקנה המשקיע פרפרים בעלות הגבוהה מהריבית שיקבל על הונו העצמי הרי שבתרחיש הרע יכרסם בהונו ולכן אסטרטגיה זו הנה בגדר ספקולציה (מפורטת באסטרטגיית הפרפר) ולא עונה להגדרות המשקיע הסולידי. בנקודה זו יכול לקבל המשקיע החלטה שלישית (לגבי שילוב הנכס המסוכן בקומבינציית האסטרטגיה) אך היא תפורט כבר באסטרטגיה הבאה (שילוב של פק"מ ג'מבו עם קניית הנכס המסוכן עצמו). המשקיע יכול גם לנהל דינמית (ע"פ כללים מסוימים) את המרווח אל הכסף בכל תנודה מינימאלית אשר מבצע נכס הבסיס. בצורה זו נמצא המשקיע תמיד באזור הכסף וצריך לחשב סטופ לוס מצרפי עד גובה הריבית הפוטנצאלית כיוון שאסטרטגיות מסוג זה לא מבטיחות מינימום תשואה סטטי ולגביהם יש דיון מורכב בהמשך באסטרטגיות דינמיות. בגרפים 7 ו-8 רואים את הרווחיות של המשקיע השלישי במידה שיחליט לממש את השקעתו שבוע לפני הפידיון בכול מקרה! סעיף זה חשוב במיוחד שכן לפרפר יש פונקציית רווח מאוד מעניינת כאשר מממשים אותו בתחילת השבוע לפידיון ולא בפקיעה. טווח הרווחיות עולה בעוד גודלה יורד ויש חשיבות גדולה למספר הימים שבהם מחליט המשקיע לממש את פוזיציית הנגזרים ממש לפני הפקיעה. גרפים 9 ו-10 הם דוגמאות דומות לאלו שהזכרתי קודם אך כאן המשקיע השתמש באסטרטגיית המרווח במקום באסטרטגיית הפרפר. הגרף הראשון מראה את הרווחיות בעת הפקיעה וזה שאחריו מראה מימוש בתחילת שבוע הפקיעה. לזירה של זיו פניני במגזין שוק ההון של מגדל