מנכ"ל גילת: "Stellar Blu צפויה לצמוח בשיעור דו ספרתי בשנים הבאות ולתרום לרווח כבר מאמצע שנה הבאה"
גילת הודיעה על רכישת Stellar Blu בעד 245 מיליון דולר כאשר היא צפויה להכניס 100-150 מיליון דולר בשנה הבאה; היתרונות והחסרונות של העסקה - ראיון עם עדי צפדיה
דרמה בגילת. חברת הלווינים משתנה ונתחיל דווקא מהסיכונים: היא רוכשת חברה בסכום של עד 245 מיליון דולר וזה אומר שמחברה עם מזומנים בהיקף של כ-100 מיליון דולר, היא הופכת לחברה עם חוב. אין לנו בעיה עם חוב - רוב העסקים צריכים חוב כדי לגדול, אבל זה שינוי דרמטתי בגילת והשאלה אם המעבר לחברה ממונפת ובהתאמה מסוכנת שווה את הסיכוי.
הסיכוי הוא משמעותי - גילת שנסחרת בכ-290 מיליון דולר קונה חברה די צעירה שהשנה לא תייצר מכירות משמעותיות, אבל לפי החוזים וההזמנות שלה היא תגיע למכירות של 100-150 מיליון דולר בשנה הבאה. משם הצמיחה תמשיך בקצב דו ספרתי. מהמחצית השנייה של 2025 העסקה תתרום לרווח למניה והמספרים האלו כמובן משמעותיים לגילת שהיא עצמה צפויה למכור השנה בין 305 ל-325 מיליון דולר, לעומת 266 מיליון דולר ב-2023 כשרוב הגידול כתוצאה מרכישת DataPath שיש לה פעילות חזקה בתחום הביטחוני.
גילת צפויה לייצר EBITDA של מעל 40 מיליון דולר בשנה, והיא מתמודדת על מספר חוזים שיכולים לקחת אותה גבוה, אך אי הצלחה בהן היא כמובן סיכון גדול. החברה שמתמחה ומובילה בתחום התקשורת הלווינית, דרך הרכישה הנוכחית בעצם מגוונת ומפזרת את הפעילות ודווקא מפחיתה לכאורה את הסיכון בפעילות. הנרכשת תתרום לה בתחום הלווין למטוסים שהיא נמצאת בו, אבל הוא משני לפעילות החלל.
הסינרגיה קיימת, ואם ההבטחה של Stellar Blu תתממש, זה יכול להיות מאוד מוצלח לגילת ולבעלי מניותיה. גילת החדשה צפויה להיות חברה שמוכרת בקצב של 450-500 תוך שנה-שנה וחצי, ובהתאמה ה-EBITDA יגדל משמעותית.
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיווח המוקדם יותר על רכישת חברת Stellar Blu שבקצרה מייצרת אנטנות למטוסים שמקצרות את זמן הניתוק במעבר בין לווינים (הסבר יותר מפורט בהמשך), תפס את השוק מופתע וחושש. בצדק. עם זאת, בשיחה עם ביזפורטל, מנסה עדי צפדיה להסביר את הרציונל ולפרט על הפוטנציאל להמשך.
מה Stellar Blu עושה ואיך היא סינרגטית אליכם?
"לחברה יש אנטנה אלקטרונית לשימוש על מטוסים לצורכי אינטרנט במטוס. חלק משמעותי מהפעילות שלנו בשנים האחרונות מגיע ממכירת ציוד למטוסים, מודמים, ציוד קרקעי רלוונטי ויחידות אחרות כמו מגברים או יחידות שליטה. נכון להיום יש כמה אלפי מטוסים שטסים עם ציוד של גילת. הסינרגטיות פה היא שגם גילת מפתחת אנטנה אלקטרונית ו-Stellar Blu מגיעים עם אנטנה אלקטרונית מאוד ייחודית. האנטנה מתחברת למטוס בסוג של צלחת שמתחברת עם כמה ברגים למטוס, והיא מתחברת לצלחת קיימת כך שאין צורך לקדוח מחדש בגוף המטוס וזה יתרון.
"חלק מהלקוחות של החברה הם גם לקוחות שלנו, אז יש פה סינרגיה מושלמת בקטע הזה. חלק מהציוד שהאנטנה שלהם צריכה גילת יודעת לפתח ואני מעריך שעם הזמן אנחנו נחליף את הציוד הקיים שלהם בציוד שהוא אין-האוס גילת, מה שיגרום לגידול בשיעורי הרווחיות. היום משתמשים יותר ויותר בלוויינים נמוכים. יש כמה גבהים של לוויינים: לוויני התקשורת המסורתיים הם לוויינים בגובה של 36 אלף קילומטר, ואז עם שלושה לוויינים אתה מכסה את כל כדור הארץ.
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
"בלוויינים האלה זווית הראייה של הלוויין היא לא גדולה ולכן האנטנה האלקטרונית לא יעילה. בלוויינים נמוכים, בשכבות מאו ולאו, יש בעצם בכל רגע נתון מעל האנטנה איזשהו לוויין, יש כיסוי גלובלי של מאות לוויינים ולכן זה מאפשר את השימוש באנטנות אלקטרוניות שגם יותר זולות וגם פחות מתלכלות. יותר מזה, אם לוויין גבוה מכסה שליש מכדור הארץ, הסיכוי שכלי יצטרך לעבור בין לוויין ללוויין במהלך טיסה הוא לא גדול. במקרים של הלווינים הנמוכים כל חמש או עשר דקות צריך להחליף לוויין, ובכל החלפה כזו יש ניתוק קצר ואי אפשר לאפשר את זה. מה שהאנטנות האלקטורניות עושות זה שהן מתחברות ללווין החדש קצת לפני שצריך לעשות את ההחלפה וככה הן מאפשרות החלפה רציפה ללא ניתוקים".
לחברה עוד אין הזמנות ממומשות יש לה רק הזמנות בצבר נכון?
"החברה מתחילה לספק יחידות מקו היצור ממש בימים האלה. יש צבר הזמנות של קרוב ל-800 יחידות, שזה מקביל לקרוב ל-200 מיליון דולר הזמנות שהן מחייבות כולל מקדמות מלקוחות. המטרה היא לייצר כמה יחידות בחודש בתקופה הקרובה, לעלות לכמה עשרות לחודש ואז למעל 100 יחידות בחודש. בגלל זה אנחנו מצפים שההכנסות שלנו בנרכשת בשנה הבאה יהיו בין 100 ל-150 מיליון דולר".
אז אם אנחנו מצפים להכנסות של 100-150 מיליון, על איזו צמיחה אנחנו מדברים? כמה צפויות להיות ההכנסות של החברה בעוד שנתיים-שלוש?
"השוק מדבר על סדר גודל של קצת יותר מאלפיים התקנות בשנה. האנטנה של סטלר בלו כרגע היא אנטנה של תדר KU, ברגע שיהיה לקוח ב-KA אז גם יפתחו גרסת KA. כרגע יש שני שחקנים משמעותיים, אינטלסאט ופנסוניק, הם מחזיקים בכמעט 50% מהשוק וביחד זה קצת יותר מאלף התקנות בשנה ושניהם לקוחות של סטלר בלו. זה הפוטנציאל המיידי של החברה, ומעבר לכך זה תלוי בקצב ההתקנות שלהם. אבל אם ניקח את הממוצע אני מעריך שאפשר יהיה לצמוח בשיעורים דו ספרתיים בשנים שלאחר מכן.
אם למוצר של סטלר בלו יש מקום כל כך חזק בשוק, למה הם העדיפו למכור את החברה ולא להכניס אתכם כשותף? היו עוד חברות שהתעניינו בהם?
"לנו היה חשוב לקחת שליטה. אנחנו פנינו אליהם לפני שהם חשבו למכור. אני חושב שיש פה סוג של איזון בין סיכון לסיכוי. בהתחלה של ייצור תמיד יש סיכונים וזה יכול להימשך. אני חושב שלגילת יש המון ידע במעבר מפיתוח ליצור, כך שהיא יכולה מאוד לעזור בתקופה הזאת. צורת התשלום עם התגמולים העתידיים בעצם נותנת להם גם את הסיכוי שאם הדברים הטובים שהם חשבו שיכולים לקרות יקרו אז יש להם עוד 145 מיליון דולר לקבל בכפוף לעמידה באותם יעדים, כך שבאופן כללי העסקה מאוד מאוזנת לשני הצדדים".
אחרי שהרכישה תושלם סטלר בלו תהיה עוד מוצר בסל המוצרים של גילת או שהיא תמשיך לפעול לבד?
"שילוב של השניים. היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ואנחנו נעשה סינרגיות במקומות שיכולים לעזור להם ולעזור לגילת. חלק מהרכיבים של האנטנה שלהם אלה רכיבים שגילת יודעת לייצר, ואנחנו על פני זמן נחליף את הספקים הקיימים בשביל להגדיל את ה-הרווחיות על העסקאות. גם אנשי המכירות של גילת יתחילו להשתמש בטכנולוגיה של סטלר בלו ולמכור אותה. יש פה פוטנציאל מאוד גדול מעבר לחיבוריות בטיסה. כרגע הם מפוקסים בתעופה מסחרית, אבל יש גם תעופה עסקית ועוד המון תחומים שהיא יכולה לחדור אליהם".
בנושא אחר, לפני חודש דיברנו על המיזוג של SES ואינטלסאט. איפה הדברים עומדים, יש איזושהי השפעה על השוק כבר?
"לא. ייקח להם קרוב לשנה לקבל את האישורים הרגולטוריים שהם צריכים, ולכן עדיין לא רואים את ההשפעה. שניהם עדיין עובדים בנפרד. הם לא יכולים לעצור את העבודה, הם צריכים להמשיך כרגיל, לכן אנחנו רואים ביזנס לא קטן שממשיך להגיע משתיהן".
כך או אחרת, קיים כאן סיכון תפעולי. גילת רוכשת חברה שעדיין אין לה מכירות ואם היא תצליח להביא אותה לרמת המכירות שהיא מדרת עליה הרי שמדובר על עסקה טובה, אפילו טובה מאוד. ברמת מכירות של 100-150 מיליון דולר וקצב צמיחה דו ספרתי, הפעילות הנרכשת תייצר במינימום רווח תפעולי של 20 מיליון דולר, וזו הערכה שמרנית מאוד. עם זאתף נראה שהשוק ירצה לראות כמה רבעונים של ייצור כדי להיות שקט שאכן העסקה הזו חיובית לגילת.
- 4.חיים 19/06/2024 19:55הגב לתגובה זומי שהשקיע שם אכל את הלקרדה
- 3.קיי 19/06/2024 11:07הגב לתגובה זוהתחום שגילת נמצאת בו לא אטרקטיבי במיוחד בשוק ההון חוסר הוודאות אם העסקה הזו תצליח יביא לירידות במניה ראו cmtl בגרף שנתי ולזזכור שהם כמעט קנו את גילת לפני זמן לא רב.
- המוסדי 19/06/2024 16:32הגב לתגובה זוזו עסקה מצויינת שהופכת את גילת לאטרקטיבית מאד לרכישה. רק שימכרו את פרו
- מאור 19/06/2024 13:06הגב לתגובה זוASTS גם מנייה שעלתה חזק מאוד לאחרונה, גם בתחום התקשורת הלווינית
- 2.הורידו מתחרה יצרו מונופול (ל"ת)עושה חשבון 18/06/2024 13:18הגב לתגובה זו
- 1.הזדמנות לקנות (ל"ת)צחי 17/06/2024 21:16הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -1.58% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.


