רונן אגסי מגדל ביטוח
צילום: אלון דאי
ראיון

"הרווח המייצג של מגדל יכול להיות יותר מ-500-600 מיליון שקל, רוצים לחזור לחלק דיבידנד תוך שנתיים שלוש"

רונן אגסי, מנכ"ל חברת הביטוח מגדל מזה חצי שנה, מאמין שהוא מצליח לייצב את הספינה מבחינה ניהולית ואומר בראיון לביזפורטל: "הגעתי לכאן לתקופה ארוכה ויש לי כל הכוונה להישאר, אבל היציבות של מגדל לא תלויה במנהל כזה או אחר"
נתנאל אריאל | (4)

העננה הגדולה ביותר על מגדל ביטוח 0% היא לא תחום הביטוח כמו להסתדר עם הבעלים, שלמה אליהו. אחרי שורה של מנכ"לים ויו"רים שעזבו בטריקת דלת בשנים האחרונות, זו כנראה לא משימה קלה. רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח, מאמין שזה אפשרי: "המנהלים הקודמים היו משכמם ומעלה. הלוואי ואני אהיה ביכולותיהם" הוא בוחר להחמיא לכולם בראיון לביזפורטל אחרי הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2023. "מגדל היא ספינה גדולה ובבסיסה היא מיוצבת ולא תלויה במנהל כזה או אחר. בהחלט באתי לפה לתקופה ארוכה ויש לי את כל הכוונה להישאר פה לתקופה הזו. אני אומר לא מהפה לחוץ, גם מבנה התגמול וההעסקה שלי משקף את זה. החלפתי חלק משמועתי מהשכר באופציות אז אם מגדל תרוויח אני איהנה מזה ואם היא תפסיד - אפסיד הרבה כסף. זו בהחלט כוונה אמיתית".

איך הדברים מתנהלים מאז שהגעת?

אני פה חצי שנה הדברים עובדים נכון וטוב, יחד עם הנהלה שסיימתי למנות כמעט חצי ממנה במהלך השבועות האחרונים. יש מנהלים טובים - גם פנימיים וגם מבחוץ. אנשים רואים אתגר גדול לבוא למגדל. לחברה יש בסיס רווחיות גדול, תיק היסטורי משמעותי, מערכי הפצה, עובדים תשתיות. אני בהחלט מסכים עם האמירה שצריך לייצב הנהלה ומשך זמן של קו ניהולי - הזמן יוכיח את זה. כל דבר שאגיד היא אמירה שאני יכול להגיד שאני מתכוון אליה אבל הכל צריך להיבחן בסופו של דבר אל מול המציאות. כל רבעון שיעבור, נצלח אותו, נתגאה בו, נראה ונוכיח שיש הנהלה לאורך זמן. כך אני מקווה ומאמין".

המנכ"לים הקודמים העריכו שמגדל יודעת להרוויח 500-600 מיליון שקל בשנה. אתה מקבל את ההערכות האלו?

"כן. זה גם יכול להיות יותר מזה. אני מניח שברבעונים הקרובים נהיה קצת יותר בהירים וספציפיים בנושא הזה. השנה הרווחנו במחצית 99 מיליון שקל, על פי הרווח החיתומי שלנו של 289 מיליון שקל במחצית אנחנו מניחים שאם הכל יימשך כשורה גם במחצית השניה של השנה נרוויח 150-250 מיליון שקל השנה.

"הצמיחה שלנו תגיע מהקור ביזנס, אנחנו צריכים להרוויח ומרוויחים. הרווחיות המייצגת שלנו זה לא מה שרואים כיום. הרווחיות הגדומה בעסקים של מגדל היא הרבה יותר גבוהה".

תחזרו לחלק דיבידנד?

בוודאי. אוי ואבוי אם לא נחזור לשם. חברה שלא מחלקת דיבידנד היא חברה נכה. לאורך זמן חברה צריכה לחלק דיבידנד. לא את כולו אבל היא צריכה ליצור עודפים מעבר לפעילות העסקית שלה - לייצר תשואה להון ואנחנו נעשה את זה. מניח שבטווח של שנתיים שלוש. זה כמובן תלוי בלעשות עבודה קשה ולהרוויח, זה לא ינחת עלינו מהשמיים".

המתחרות שלכם רכשו את חברות כרטיסי האשראי, כלל רכשה את MAX והראל את ישראכרט. כרגע אתם לא יכולים לרכוש חברות כך שרכישת כאל לא על הפרק. איך כן תיכנסו לתחום האשראי?

"אנחנו לא יכולים לעשות רכישה כמו שהראל וכלל עשו. אין לנו מקורות כי כרגע חברת הביטוח לא יכולה לחלק דיבידנד בתקופת הזמן קצרה-בינונית. אנחנו כן יכולים לעשות רכישות בצורות אחרות - רכישה מול כספי ביטוח, שבאים לשרת שיקולים השקעתיים. את זה אנחנו עושים ומניח שגם נראה דברים כאלה בעתיד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אבל כן צריך לומר שאנחנו כבר נמצאים בתחום האשראי. יש לנו מחלקת השקעות גדולה שעוסקת במגוון ערוצי ההשקעות ויש לנו מחלקת אשראי מכובדת ופעילה מאוד. לא נרכוש את כאל בצורה שבה הראל וכלל עשו".

רונן אגסי, מנכ

רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח. צילום: אורן דאי

איפה אתה רואה את החוזקות של החברה ומה החולשות?

"החוזקות של מגדל קודם כל זה היקף הנכסים שהיא מנהלת, התשתיות, איכות כח אדם וההון האנושי, מקצועיות והיכרות ארוכת שנים, מערכי הפצה משמעותיים, ותיקים וגדולים, ואני חושב שזה בסיס מאוד מאוד חזק כדי לשפר את הדברים החלשים.

"הדברים הפחות טובים – מגדל איבדה נתחי שוק, מהיותה גורם מוביל, בטח בחיסכון ארוך טווח, היום יש גופים שגדולים מאיתנו וצומחים יותר מאיתנו. וגם ברווחיות יש מקום לשפר את שולי הרווח. יש לנו כוונה רצון ובסיס לעשות את הדברים האלה".

מגדל היא חברה שתהיה דיגיטלית או שהיא נאמנה עד הסוף לסוכנים?

"דיגיטלי אפשר וצריך להיות גם עם סוכנים. מגדל תשלב את הכל. יש ענפים שצריכים להיות יותר ישירים ויש שפחות ואנחנו נדע להחזיק את כל מגוון ההפצה והתמיכה הרלוונטי ללקוחות שלנו".

בדוחות לרבעון השני של 2023 שפרסמה הבוקר מגדל, היא רשמה הפסד של 41 מיליון שקל בהשוואה להפסד של מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה אומרים כי מרבית ההפסד הרבעוני נבע מהוצאות בגין תביעה משפטית המיוחסת ל"גורם פוליסה" בביטוח חיים בסך של כ-30 מיליון שקל (לאחר מס).

הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-12.7 מיליארד שקל. בפרמיות השוטפות ובדמי הגמולים שהסתכמו בכ-11.8 מיליארד שקל נרשם גידול של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

היקף הנכסים המנוהלים בסוף הרבעון עמד על 389 מיליארד שקל, בהשוואה ל-368 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה, עליה של 6%. מאז תחילת הרבעון היקף הנכסים המשיך לעלות (יחד עם השווקים) ומסתכם ב-397 מיליארד שקל.

מניית מגדל נסחרת במחיר של 4.48 שקלים למניה ושווי שוק של 4.72 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה משלימה ירידה של 21%. עם זאת, מתחילת השנה היא בעליה של 11.7%. 

מגדל הפכה להיות מהקטנות מבין 5 חברות הביטוח. בעוד הפניקס התרחקה מעל כולם ונסחרת כבר לפי שווי של 9.6 מיליארד שקל, הראל נסחרת לפי שווי שוק של 6 מיליארד שקל, מנורה נסחרת לפי שווי שוק של 4.87 מיליארד שקל. כלל היא היחידה שקטנה ממנה ונסחרת לפי שווי שוק של 4.39 מיליארד שקל.

למידע נוסף על מניית מגדל לחצו כאן

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לוזר 23/08/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
    מנהל חסר כישרון רודף בצע
  • 3.
    לילי 22/08/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    יש גבול לטיפשות של מנהלים שלאחר מכן מתעורר חשד לפלילים . איך אפשר להפסיד לאורך זמן כל כך הרבה בחברה שיש לה פוטנציאל להרוויח הכי בשוק ???
  • 2.
    לרון 22/08/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    עוד שנה והוא כבר לא שם
  • 1.
    תומר 22/08/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
    חבורה של גזלנים. תנסו להפעיל פוליסה סיעודית או אבדן כושר, יעשו לכם את המוות ולא ישלמו. כבר עדיף להפקיד כל חודש סכום מסויים בבנק ליום צרה ולא לתת להם את הכסף.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.