"אגרות החוב הקונצרניות ימשיכו לעלות"
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי, מעריך היום שלמרות שמדד המחירים לצרכן הפתיע כשירד פחות מהתחזיות המוקדמות, סביבת האינפלציה עדיין נמוכה ולכן לא קרה שום דבר שמצריך שינוי בתמהיל ההשקעה בין אגרות החוב הצמודות לשקליות.
"הנושא של האינפלציה פחות חשוב היום" אומר מנחם "בנק ישראל מתחשב בזה פחות. בעבר כשהמדד היה מפתיע כלפי מטה או מעלה היה באז בשוק האג"ח כי חשבו שבנק ישראל יגיב בגזרת הריביות. היום זה לא קורה כי בנק ישראל מקבל החלטות בהתאם למצב המקרו כלכלי והרצון לספק נזילות. אלה הגורמים שמאפיינים את הפעולה של כל הבנקים המרכזיים, לא רק של בנק ישראל כשהמטרה שלהם היא לספק נזילות, ולגרום לכך שהתשואות לפדיון בטווח בינוני והארוך יהיו נמוכות ויאפשרו לגייס אג"ח קונצרני בריביות נמוכות.
"שים לב, בארה"ב המדד האחרון ירד ב-0.8% ומדד מארס ואפריל ירד במצטבר ב-1.2% והשווקים לא הגיבו. הם לא הגיבו בגלל ההשפעות הכלכליות של הקורונה וחוסר הוודאות סביב השבת הכלכלות לפעילות. אבל גם בגלל שהפד לא מתייחס יותר לנושאים אחרים ופועל בראש ובראשונה להספקת נזילות ושמירה על תשואות נמוכות לא היו דרמות.
"אתמול היו כמה חברים בפד בפירוש דיברו על כך שצריך לשלוט בעקום לפידיון כלומר, לגרום לתשואות להיות נמוכות כדי שהעלות למגזר העסקי יהיה נמוך וזה דומה למודל היפני.
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היום רמת החשיבות של צמודי המדד פחות רלוונטיות כי כולם מדבר על סביבת אינפלציה שלילית ל-2020 וחיובית ב-2021 והמצב הזה הוא מתמשך הרבה זמן ובאיזה מקום בישראל התובנה היא שהאינפלציה נמוכה ולכן כל נתון שהוא לא חורג משמעותית מזה ולכן זה לא מרגש את השווקים".
מנחם מציין שבעולם רואים רמות אדירות של נזילות כשבנקים מרכזיים קונים הרבה מאוד נכסים סחירים והאינפלציה נמוכה. "היום אנחנו במצב שסביבת האינפלציה שלילית ויש המון נזילות וכאן נשאלת שאלה האם באיזה נקודת זמן יהיו לחצים אינפלציוניים – אנחנו לא רואים את זה בשנה וחצי הקרובות.
"צריך לקרות משהו קריטי כדי לשנות תמהיל בין השקלי לצמוד מדד" מסכם מנחם. התהליך עליו מדבר מנחם הוא תהליך משמעותי שתומך באגרות החוב הקונצרניות השקליות. "היום בנקים מרכזיים כולל בנק ישראל שהתחייב לקנות 50 מיליארד שקל קונים את אגרות החוב ולכן אנחנו רואים הנפקות זולות של ממשלות, בעבר היה מקובל להניח שאם ממשלה נכנסת לגירעון גדול, אז היה גידול בהיקף ההנפקות והציבור היה מפחד מעודף גיוסים והריביות היו עולות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"עכשיו המצב הוא אחר, נכון יש גירעון גדול של 10% תוצר ועדיין אנחנו לא רואים שהריביות עולות כי בנק ישראל שינה תקליט והוא מעודד את הגירעון ככלי זמני לטיפול במצב של הכלכלה ולכן הוא קונה את האג"ח הזה. בכלל בעולם הבנקים המרכזיים קונים אג"ח ממשלתיות בלי שהריביות עולות.
"באפיק השקלי הלא צמוד מה שתומך, זה רמה נמוכה של אינפלציה ולכן אין לחץ ריביות. גם בטווח הבינוני אין לחץ כי בנק ישראל מונע את עליית הריביות ולכן אין לחץ לכל אורך העקום ויש יותר לחץ מהפסדי הון של הממשלתי, שמסייע לאפיק הקונצרני שיש בו פחות חשש מהפסדי הון כי החשש מעליית ריביות נמוכות. אני מתכוון לאגרות החוב המדרוגות בדירוג השקעה.
"לדעתי, התהליך הזה יימשך בטווח הנראה לעין וזה משהו המשכי וככל שהמצב הזה יימשך, במציאות של הפסדי הון הוא נמוך וזו סביבה שתומכת בשוק האג"ח ברמה הכללית.
"נתון נוסף שתומך באג"ח הקונצרני הוא, שער השקל הוא אלמנט משמעותי שמשפיע על שוק האג"ח וניתן לראות ששע"ח לא מפוחת למרות שישראל נכנסה להאטה ואפילו צמיחה שלילית, אנחנו לא רואים בריחת הון וזו נקודה חשובה. דבר נוסף הוא, שישראל נכנסה למדדי האג"ח העולמי והיו ביקושים של קרנות סל לאג"ח מקומיות. כל אלה בצירוף שישראל מצליחה להנפיק בחו"ל זה מוריד את הלחץ משוק האג"ח שתומך בשוק המקומי".
- 2.רז 21/05/2020 17:02הגב לתגובה זו.
- יש והרבה אגח קונצרני במחיר מציאה לבדוק דוחות ורלוונטיות (ל"ת)דודי 23/05/2020 16:11הגב לתגובה זו
- 1.דירה=קורת גג 21/05/2020 16:34הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיססי של האדם

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?