ירידות
צילום: istock
מה יהיה באפריל?

חודש מארס השחור - מעל 70 מיליארד שקל נעלמו מתעשיית הקרנות; פדיונות של 42 מיליארד שקל

מקרנות הנאמנות נפדו כמעט 40 מיליארד שקל, מקרנות הסל 3.5 מיליארד שקל - עיקר הפדיונות בקרנות מנייתיות ואג"ח קונצרני - תעשייה בהתכווצות
ערן סוקול | (13)

תעשיית קרנות הנאמנות עברה את החודש הקשה ביותר מאז ומתמיד - מקרנות הנאמנות  (אקטיביות ומחקות) נפדו 42.2 מיליארד שקל - בצרוף ההפסדים שוטפים על רקע הצניחה במניות ובאג"ח מדובר על ירידה של  מעל 70 מיליארד שקל - תעשיית הקרנות התכווצה, ומנגד - הבנקים נהנים מכניסה מסיבית של כספים לפיקדונות.

עיקר הפדיונות היה בניהול האקטיבי כ-35 מיליארד שקל, להבדיל מניהול הכספים הפסיבי (פדיונות של 7.7 מיליארד - מחקות וקרנות סל). ניהול אקטיבי, רק נזכיר, הוא ניהול כספים על ידי מנהל השקעות שבוחר במה להשקיע ומתי. יש כאן חשיבה, יש כאן עבודה, ולכן דמי הניהול בהתאמה גבוהים יותר מאשר ניהול פסיבי - שזה בעצם לא ניהול, אלא מעקב אחרי מדדים. מה זה אומר? פשוט - תעשיית הקרנות נפגעה מהפדיונות, אבל נפגעה באופן חמור יותר בהכנסות וברווחים - התחום האקטיבי כאמור רווחי יותר ושם הפדיונות גבוהים יותר.

לא רק זה - במקביל לפדיונות נרשמו כמובן ירידות חדות, מפולת של ממש, כך שהיקף נכסי התעשייה שהוא הפרמטר הרלבנטי לצורך חישוב דמי הניהול נפגע משמעותית. ככה זה בניהול כספים - נפגעים פעמיים - גם מפדיונות וגם מירידת ערך. אבל צריכים להיות אופטימיים - שיש עליות אז מרוויחים פעמיים - מעליות ומיצירות בקרנות, אז אחרי 10 שנים פלוס, של עליות, הגיע הזמן לאתנחתא. לא לדאוג, השווקים מתקנים, השאלה מתי?

ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי היקף הפדיונות בתחום המנייתי ובתחום האג"ח הקונצרני הוא הגדול במיוחד - זו הסיבה (או אחת הסיבות) שהמרווחים בשוק האג"ח עלו בשבועות האחרונים.

על רקע משבר הקורונה פרסמו בתי ההשקעות דוחות כספיים לשנת 2019. התוצאות של כולן אמנם טובות, אבל כולן חווים ירידה משמעותית בהיקף הכספים המנוהל. אתמול דיווח בית ההשקעות ילין לפידות על תוצאות שיא ב-2019, אך במקביל על ירידה בהיקף הכספים המנוהל מ-92.6 מיליארד שקל ל-78 מיליארד שקל. מדובר על היקף נכסים כולל - קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקי השקעות, אך אפשר להניח בסבירות גבוהה שעיקר הירידה היא בנכסי קרנות הנאמנות - כלומר, אם כל הנכסים ירדו ב-16%, זה לא יהיה בלתי סביר שהקרנות איבדו מעל 20%.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הבנקים כבר ימצאו דרך לאדות את הפקדונות האלה (ל"ת)
    פנחס 02/04/2020 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    (ל"ת)
    01/04/2020 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצ 01/04/2020 17:50
    הגב לתגובה זו
    מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצויין בכתבה וזה נתון חשוב מאוד
  • 7.
    (ל"ת)
    01/04/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
  • כ25% מהתעשייה נמחקה (ל"ת)
    אור 02/04/2020 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים 01/04/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים
  • 5.
    במקום לתמוך בשוק המקומי, מעדיף לקנות מניות בחול (ל"ת)
    איפה בנק ישראל?? 01/04/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הקרנות של ילין בצניחה חופשית (ל"ת)
    רוני 01/04/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גם ב 2007 נתתי תחזית וורודה מאוד.. אולי הגיע הזמן שלי ושל בני דורי באמת לפרוש הפעם. (ל"ת)
    צבי סטפק 01/04/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
  • לרון 01/04/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    שזה מתחזה לסטפק,רק להזכירך צבי סטפק אינו מנהל כבר נכסי השקעה,למיטב כן מיטב ידיעתי!
  • 2.
    תמים 01/04/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להמר שישקיע בבורסה. כסף מזומן חבר נאמן.
  • לרון 01/04/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
    תכתוב כסף נאמן דולר מזומן
  • 1.
    good (ל"ת)
    אנונימי 01/04/2020 12:17
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי

הכנסות פוקס עלו לכ-1.9 מיליארד שקל ברבעון השלישי, הרווח הנקי נותר יציב סביב 80 מיליון שקל; מגזרי האופנה והבית הציגו שיפור

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

קבוצת פוקס–ויזל פוקס 4.41%   מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025, רבעון המאופיין בצמיחה בהכנסות אך גם בשחיקה ברווחיות במספר מגזרי פעילות. הכנסות החברה עלו בכ-17% ל-1.9 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל, בעיקר בזכות גידול במכירות, הרחבת שטחי מסחר ופתיחת חנויות חדשות בישראל ובחו"ל.

הרווח הגולמי עלה ל-1.1 מיליארד שקל (51.9% מהמחזור), לעומת 920.9 מיליון שקל (52%) אשתקד, גידול נומינלי של כ-17%, אך גם שחיקה קלה במרווח, המשקפת עלייה בהנחות וגידול בעלויות התפעוליות. בתקופה המצטברת (תשעת חודשים) הרווח הגולמי עלה ל-2.8 מיליארד שקל, אך שיעורו מהמחזור נותר כמעט ללא שינוי.

הרווח התפעולי עלה ל-147.4 מיליון שקל, לעומת 140.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-5%, אך מבט עמוק על הנתונים מצביע על שחיקה ברווחיות התפעולית: שיעור הרווח התפעולי ירד מ-8.8% לכ-7.7%. בנטרול IFRS16, הרווח התפעולי עלה בשיעור מתון בלבד (118.2 מיליון שקל לעומת 116.3 מיליון שקל אשתקד).

הרווח הנקי נותר יציב ועמד על כ-80 מיליון שקל לעומת כ-80.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, על רקע צמיחה של כ־17% בהכנסות, שיעור הרווח הנקי מהמכירות נשחק וירד מכ־4.9% מההכנסות ברבעון המקביל לכ־4.2% ברבעון הנוכחי.

מגזרי הפעילות

אופנה ואופנת הבית
המגזר הציג גידול של כ-19% במכירות בישראל ל-604 מיליון שקל ושיפור ברווחיות, שהגיעה ל-47.5 מיליון שקל לעומת 23.1 מיליון שקל אשתקד. עם זאת, גם כאן נרשמה שחיקה קלה בשיעורי המרווח עקב עלייה בהוצאות תפעול.