חודש מארס השחור - מעל 70 מיליארד שקל נעלמו מתעשיית הקרנות; פדיונות של 42 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות עברה את החודש הקשה ביותר מאז ומתמיד - מקרנות הנאמנות (אקטיביות ומחקות) נפדו 42.2 מיליארד שקל - בצרוף ההפסדים שוטפים על רקע הצניחה במניות ובאג"ח מדובר על ירידה של מעל 70 מיליארד שקל - תעשיית הקרנות התכווצה, ומנגד - הבנקים נהנים מכניסה מסיבית של כספים לפיקדונות.
עיקר הפדיונות היה בניהול האקטיבי כ-35 מיליארד שקל, להבדיל מניהול הכספים הפסיבי (פדיונות של 7.7 מיליארד - מחקות וקרנות סל). ניהול אקטיבי, רק נזכיר, הוא ניהול כספים על ידי מנהל השקעות שבוחר במה להשקיע ומתי. יש כאן חשיבה, יש כאן עבודה, ולכן דמי הניהול בהתאמה גבוהים יותר מאשר ניהול פסיבי - שזה בעצם לא ניהול, אלא מעקב אחרי מדדים. מה זה אומר? פשוט - תעשיית הקרנות נפגעה מהפדיונות, אבל נפגעה באופן חמור יותר בהכנסות וברווחים - התחום האקטיבי כאמור רווחי יותר ושם הפדיונות גבוהים יותר.
לא רק זה - במקביל לפדיונות נרשמו כמובן ירידות חדות, מפולת של ממש, כך שהיקף נכסי התעשייה שהוא הפרמטר הרלבנטי לצורך חישוב דמי הניהול נפגע משמעותית. ככה זה בניהול כספים - נפגעים פעמיים - גם מפדיונות וגם מירידת ערך. אבל צריכים להיות אופטימיים - שיש עליות אז מרוויחים פעמיים - מעליות ומיצירות בקרנות, אז אחרי 10 שנים פלוס, של עליות, הגיע הזמן לאתנחתא. לא לדאוג, השווקים מתקנים, השאלה מתי?
ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי היקף הפדיונות בתחום המנייתי ובתחום האג"ח הקונצרני הוא הגדול במיוחד - זו הסיבה (או אחת הסיבות) שהמרווחים בשוק האג"ח עלו בשבועות האחרונים.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע משבר הקורונה פרסמו בתי ההשקעות דוחות כספיים לשנת 2019. התוצאות של כולן אמנם טובות, אבל כולן חווים ירידה משמעותית בהיקף הכספים המנוהל. אתמול דיווח בית ההשקעות ילין לפידות על תוצאות שיא ב-2019, אך במקביל על ירידה בהיקף הכספים המנוהל מ-92.6 מיליארד שקל ל-78 מיליארד שקל. מדובר על היקף נכסים כולל - קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקי השקעות, אך אפשר להניח בסבירות גבוהה שעיקר הירידה היא בנכסי קרנות הנאמנות - כלומר, אם כל הנכסים ירדו ב-16%, זה לא יהיה בלתי סביר שהקרנות איבדו מעל 20%.
- 10.הבנקים כבר ימצאו דרך לאדות את הפקדונות האלה (ל"ת)פנחס 02/04/2020 00:10הגב לתגובה זו
- 9.(ל"ת)01/04/2020 17:50הגב לתגובה זו
- 8.מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצ 01/04/2020 17:50הגב לתגובה זומה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצויין בכתבה וזה נתון חשוב מאוד
- 7.(ל"ת)01/04/2020 17:38הגב לתגובה זו
- כ25% מהתעשייה נמחקה (ל"ת)אור 02/04/2020 07:33הגב לתגובה זו
- 6.השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים 01/04/2020 17:38הגב לתגובה זוהשאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים
- 5.במקום לתמוך בשוק המקומי, מעדיף לקנות מניות בחול (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 01/04/2020 12:56הגב לתגובה זו
- 4.הקרנות של ילין בצניחה חופשית (ל"ת)רוני 01/04/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 3.גם ב 2007 נתתי תחזית וורודה מאוד.. אולי הגיע הזמן שלי ושל בני דורי באמת לפרוש הפעם. (ל"ת)צבי סטפק 01/04/2020 12:29הגב לתגובה זו
- לרון 01/04/2020 12:45הגב לתגובה זושזה מתחזה לסטפק,רק להזכירך צבי סטפק אינו מנהל כבר נכסי השקעה,למיטב כן מיטב ידיעתי!
- 2.תמים 01/04/2020 12:24הגב לתגובה זומי שרוצה להמר שישקיע בבורסה. כסף מזומן חבר נאמן.
- לרון 01/04/2020 12:47הגב לתגובה זותכתוב כסף נאמן דולר מזומן
- 1.good (ל"ת)אנונימי 01/04/2020 12:17הגב לתגובה זו

מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
הסדר הפשרה הוסיף 375 מיליון שקל לרבעון, הרווח הנקי זינק ב־57% והנכסים המנוהלים מתקרבים ל־400 מיליארד שקל - לצד שינוי בצמרת הדירקטוריון
מיטב מיטב השקעות 1.88% הציגה רבעון חזק. אחרי שנים ארוכות שבהן נגררה בתביעות הייצוגיות בבתי המשפט, ההסדר שאושר סופית תרם לרבעון הנוכחי הכנסה חד-פעמית של 375 מיליון שקל וסיים פרק משפטי שארך יותר מעשור. עם הסרת הערפל הזה, התוצאות הכספיות של מיטב מציגות צמיחה מהירה, יציבה ורחבה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ב-57% בנטרול השפעות משפטיות, וה-EBITDA המנוטרלת עלתה ב-47%. בקצב שנתי, מיטב מתקרבת ל-EBITDA של כ-876 מיליון שקל והכנסות של יותר מ-2 מיליארד שקל. בתוך זה החברה ממשיכה במדיניות חלוקת הדיבידנדים וצפויה לחלק 79 מיליון שקל נוספים לבעלי המניות.
הצמיחה הזו ניכרת גם בנכסים המנוהלים. נכון לנובמבר, מיטב מתקרבת לרף של 400 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים אחרי גיוסים מתמשכים בכל מוצרי החיסכון. במבט מגזרי, שלוש הפעילויות המרכזיות של מיטב רשמו רבעון שיא. מגזר החיסכון לטווח ארוך קפץ ב-55% ברווחיות, חבר הבורסה עלה ב-24%, ומגזר האשראי החוץ בנקאי המשיך להתרחב ורשם עלייה של 33% ברווח המגזרי. תיק האשראי של החברות בקבוצה הגיע ל-3.6 מיליארד שקל.
ברמת המאקרו, מיטב מציגה שיפור רוחבי בהכנסות בכל המגזרים. חיסכון ארוך טווח עלה ל-206 מיליון שקל ברבעון לעומת 161 מיליון שקל אשתקד, בזכות גידול בנכסים ודמי ניהול גבוהים יותר. החיסכון השוטף צמח ל-122 מיליון שקל לעומת 107 מיליון שקל, חבר הבורסה עבר את רף 112 אלף לקוחות והגדיל הכנסות ל-57 מיליון שקל, ואילו מגזר האשראי החוץ בנקאי עלה ל-99 מיליון שקל הודות לתיקי אשראי מתרחבים.
לצד התוצאות, בעלי השליטה הודיעו על רוטציה בהנהלת הדירקטוריון. אבנר סטפק ימונה ליו״ר הדירקטוריון במקום אלי ברקת שיישאר דירקטור פעיל. המהלך מגיע בתקופה שבה החברה נמצאת בעמדת כוח, אחרי הרחבת פעילות, רצף גיוסים ושיפור ניכר ברווחיות.
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "מיטב עומדת באופן עקבי ביעדי הצמיחה השאפתניים שהצבנו לעצמנו. אנחנו ממשיכים להתרחב בכל אחד מתחומי הפעילות שלנו, מנצלים את יתרון הגודל ועל ידי כך משפרים בצורה משמעותית ומתמשכת את התוצאות הכספיות שלנו. אישור הסדר הפשרה בתובענות הייצוגיות על ידי בית המשפט העליון ויישומו על ידי החברה, מסיים הליך משפטי ארוך של למעלה מעשור ומאפשר לראות היטב את התוצאות הכספיות ללא הפרשות והחזרי הפרשות בגין תביעות אלו."

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון
תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון
שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלשות לרבעון השלישי?
אלקטריאון אלקטריאון 2.34% הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון
אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.
העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל.
ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.
מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.
- מנכ״ל אלקטריאון: ״Eurabus זו רק ההתחלה; יש שת״פים נוספים״
- אלקטריאון: עסקה בשווי 21.8 מיליון שקל בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכפול או סינרגיה?
אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.
