חודש מארס השחור - מעל 70 מיליארד שקל נעלמו מתעשיית הקרנות; פדיונות של 42 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות עברה את החודש הקשה ביותר מאז ומתמיד - מקרנות הנאמנות (אקטיביות ומחקות) נפדו 42.2 מיליארד שקל - בצרוף ההפסדים שוטפים על רקע הצניחה במניות ובאג"ח מדובר על ירידה של מעל 70 מיליארד שקל - תעשיית הקרנות התכווצה, ומנגד - הבנקים נהנים מכניסה מסיבית של כספים לפיקדונות.
עיקר הפדיונות היה בניהול האקטיבי כ-35 מיליארד שקל, להבדיל מניהול הכספים הפסיבי (פדיונות של 7.7 מיליארד - מחקות וקרנות סל). ניהול אקטיבי, רק נזכיר, הוא ניהול כספים על ידי מנהל השקעות שבוחר במה להשקיע ומתי. יש כאן חשיבה, יש כאן עבודה, ולכן דמי הניהול בהתאמה גבוהים יותר מאשר ניהול פסיבי - שזה בעצם לא ניהול, אלא מעקב אחרי מדדים. מה זה אומר? פשוט - תעשיית הקרנות נפגעה מהפדיונות, אבל נפגעה באופן חמור יותר בהכנסות וברווחים - התחום האקטיבי כאמור רווחי יותר ושם הפדיונות גבוהים יותר.
לא רק זה - במקביל לפדיונות נרשמו כמובן ירידות חדות, מפולת של ממש, כך שהיקף נכסי התעשייה שהוא הפרמטר הרלבנטי לצורך חישוב דמי הניהול נפגע משמעותית. ככה זה בניהול כספים - נפגעים פעמיים - גם מפדיונות וגם מירידת ערך. אבל צריכים להיות אופטימיים - שיש עליות אז מרוויחים פעמיים - מעליות ומיצירות בקרנות, אז אחרי 10 שנים פלוס, של עליות, הגיע הזמן לאתנחתא. לא לדאוג, השווקים מתקנים, השאלה מתי?
ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי היקף הפדיונות בתחום המנייתי ובתחום האג"ח הקונצרני הוא הגדול במיוחד - זו הסיבה (או אחת הסיבות) שהמרווחים בשוק האג"ח עלו בשבועות האחרונים.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע משבר הקורונה פרסמו בתי ההשקעות דוחות כספיים לשנת 2019. התוצאות של כולן אמנם טובות, אבל כולן חווים ירידה משמעותית בהיקף הכספים המנוהל. אתמול דיווח בית ההשקעות ילין לפידות על תוצאות שיא ב-2019, אך במקביל על ירידה בהיקף הכספים המנוהל מ-92.6 מיליארד שקל ל-78 מיליארד שקל. מדובר על היקף נכסים כולל - קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקי השקעות, אך אפשר להניח בסבירות גבוהה שעיקר הירידה היא בנכסי קרנות הנאמנות - כלומר, אם כל הנכסים ירדו ב-16%, זה לא יהיה בלתי סביר שהקרנות איבדו מעל 20%.
- 10.הבנקים כבר ימצאו דרך לאדות את הפקדונות האלה (ל"ת)פנחס 02/04/2020 00:10הגב לתגובה זו
- 9.(ל"ת)01/04/2020 17:50הגב לתגובה זו
- 8.מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצ 01/04/2020 17:50הגב לתגובה זומה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצויין בכתבה וזה נתון חשוב מאוד
- 7.(ל"ת)01/04/2020 17:38הגב לתגובה זו
- כ25% מהתעשייה נמחקה (ל"ת)אור 02/04/2020 07:33הגב לתגובה זו
- 6.השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים 01/04/2020 17:38הגב לתגובה זוהשאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים
- 5.במקום לתמוך בשוק המקומי, מעדיף לקנות מניות בחול (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 01/04/2020 12:56הגב לתגובה זו
- 4.הקרנות של ילין בצניחה חופשית (ל"ת)רוני 01/04/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 3.גם ב 2007 נתתי תחזית וורודה מאוד.. אולי הגיע הזמן שלי ושל בני דורי באמת לפרוש הפעם. (ל"ת)צבי סטפק 01/04/2020 12:29הגב לתגובה זו
- לרון 01/04/2020 12:45הגב לתגובה זושזה מתחזה לסטפק,רק להזכירך צבי סטפק אינו מנהל כבר נכסי השקעה,למיטב כן מיטב ידיעתי!
- 2.תמים 01/04/2020 12:24הגב לתגובה זומי שרוצה להמר שישקיע בבורסה. כסף מזומן חבר נאמן.
- לרון 01/04/2020 12:47הגב לתגובה זותכתוב כסף נאמן דולר מזומן
- 1.good (ל"ת)אנונימי 01/04/2020 12:17הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
