חודש מארס השחור - מעל 70 מיליארד שקל נעלמו מתעשיית הקרנות; פדיונות של 42 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות עברה את החודש הקשה ביותר מאז ומתמיד - מקרנות הנאמנות (אקטיביות ומחקות) נפדו 42.2 מיליארד שקל - בצרוף ההפסדים שוטפים על רקע הצניחה במניות ובאג"ח מדובר על ירידה של מעל 70 מיליארד שקל - תעשיית הקרנות התכווצה, ומנגד - הבנקים נהנים מכניסה מסיבית של כספים לפיקדונות.
עיקר הפדיונות היה בניהול האקטיבי כ-35 מיליארד שקל, להבדיל מניהול הכספים הפסיבי (פדיונות של 7.7 מיליארד - מחקות וקרנות סל). ניהול אקטיבי, רק נזכיר, הוא ניהול כספים על ידי מנהל השקעות שבוחר במה להשקיע ומתי. יש כאן חשיבה, יש כאן עבודה, ולכן דמי הניהול בהתאמה גבוהים יותר מאשר ניהול פסיבי - שזה בעצם לא ניהול, אלא מעקב אחרי מדדים. מה זה אומר? פשוט - תעשיית הקרנות נפגעה מהפדיונות, אבל נפגעה באופן חמור יותר בהכנסות וברווחים - התחום האקטיבי כאמור רווחי יותר ושם הפדיונות גבוהים יותר.
לא רק זה - במקביל לפדיונות נרשמו כמובן ירידות חדות, מפולת של ממש, כך שהיקף נכסי התעשייה שהוא הפרמטר הרלבנטי לצורך חישוב דמי הניהול נפגע משמעותית. ככה זה בניהול כספים - נפגעים פעמיים - גם מפדיונות וגם מירידת ערך. אבל צריכים להיות אופטימיים - שיש עליות אז מרוויחים פעמיים - מעליות ומיצירות בקרנות, אז אחרי 10 שנים פלוס, של עליות, הגיע הזמן לאתנחתא. לא לדאוג, השווקים מתקנים, השאלה מתי?
ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי היקף הפדיונות בתחום המנייתי ובתחום האג"ח הקונצרני הוא הגדול במיוחד - זו הסיבה (או אחת הסיבות) שהמרווחים בשוק האג"ח עלו בשבועות האחרונים.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע משבר הקורונה פרסמו בתי ההשקעות דוחות כספיים לשנת 2019. התוצאות של כולן אמנם טובות, אבל כולן חווים ירידה משמעותית בהיקף הכספים המנוהל. אתמול דיווח בית ההשקעות ילין לפידות על תוצאות שיא ב-2019, אך במקביל על ירידה בהיקף הכספים המנוהל מ-92.6 מיליארד שקל ל-78 מיליארד שקל. מדובר על היקף נכסים כולל - קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקי השקעות, אך אפשר להניח בסבירות גבוהה שעיקר הירידה היא בנכסי קרנות הנאמנות - כלומר, אם כל הנכסים ירדו ב-16%, זה לא יהיה בלתי סביר שהקרנות איבדו מעל 20%.
- 10.הבנקים כבר ימצאו דרך לאדות את הפקדונות האלה (ל"ת)פנחס 02/04/2020 00:10הגב לתגובה זו
- 9.(ל"ת)01/04/2020 17:50הגב לתגובה זו
- 8.מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצ 01/04/2020 17:50הגב לתגובה זומה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצויין בכתבה וזה נתון חשוב מאוד
- 7.(ל"ת)01/04/2020 17:38הגב לתגובה זו
- כ25% מהתעשייה נמחקה (ל"ת)אור 02/04/2020 07:33הגב לתגובה זו
- 6.השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים 01/04/2020 17:38הגב לתגובה זוהשאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים
- 5.במקום לתמוך בשוק המקומי, מעדיף לקנות מניות בחול (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 01/04/2020 12:56הגב לתגובה זו
- 4.הקרנות של ילין בצניחה חופשית (ל"ת)רוני 01/04/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 3.גם ב 2007 נתתי תחזית וורודה מאוד.. אולי הגיע הזמן שלי ושל בני דורי באמת לפרוש הפעם. (ל"ת)צבי סטפק 01/04/2020 12:29הגב לתגובה זו
- לרון 01/04/2020 12:45הגב לתגובה זושזה מתחזה לסטפק,רק להזכירך צבי סטפק אינו מנהל כבר נכסי השקעה,למיטב כן מיטב ידיעתי!
- 2.תמים 01/04/2020 12:24הגב לתגובה זומי שרוצה להמר שישקיע בבורסה. כסף מזומן חבר נאמן.
- לרון 01/04/2020 12:47הגב לתגובה זותכתוב כסף נאמן דולר מזומן
- 1.good (ל"ת)אנונימי 01/04/2020 12:17הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
