חודש מארס השחור - מעל 70 מיליארד שקל נעלמו מתעשיית הקרנות; פדיונות של 42 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות עברה את החודש הקשה ביותר מאז ומתמיד - מקרנות הנאמנות (אקטיביות ומחקות) נפדו 42.2 מיליארד שקל - בצרוף ההפסדים שוטפים על רקע הצניחה במניות ובאג"ח מדובר על ירידה של מעל 70 מיליארד שקל - תעשיית הקרנות התכווצה, ומנגד - הבנקים נהנים מכניסה מסיבית של כספים לפיקדונות.
עיקר הפדיונות היה בניהול האקטיבי כ-35 מיליארד שקל, להבדיל מניהול הכספים הפסיבי (פדיונות של 7.7 מיליארד - מחקות וקרנות סל). ניהול אקטיבי, רק נזכיר, הוא ניהול כספים על ידי מנהל השקעות שבוחר במה להשקיע ומתי. יש כאן חשיבה, יש כאן עבודה, ולכן דמי הניהול בהתאמה גבוהים יותר מאשר ניהול פסיבי - שזה בעצם לא ניהול, אלא מעקב אחרי מדדים. מה זה אומר? פשוט - תעשיית הקרנות נפגעה מהפדיונות, אבל נפגעה באופן חמור יותר בהכנסות וברווחים - התחום האקטיבי כאמור רווחי יותר ושם הפדיונות גבוהים יותר.
לא רק זה - במקביל לפדיונות נרשמו כמובן ירידות חדות, מפולת של ממש, כך שהיקף נכסי התעשייה שהוא הפרמטר הרלבנטי לצורך חישוב דמי הניהול נפגע משמעותית. ככה זה בניהול כספים - נפגעים פעמיים - גם מפדיונות וגם מירידת ערך. אבל צריכים להיות אופטימיים - שיש עליות אז מרוויחים פעמיים - מעליות ומיצירות בקרנות, אז אחרי 10 שנים פלוס, של עליות, הגיע הזמן לאתנחתא. לא לדאוג, השווקים מתקנים, השאלה מתי?
ממידע שהגיע לביזפורטל עולה כי היקף הפדיונות בתחום המנייתי ובתחום האג"ח הקונצרני הוא הגדול במיוחד - זו הסיבה (או אחת הסיבות) שהמרווחים בשוק האג"ח עלו בשבועות האחרונים.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע משבר הקורונה פרסמו בתי ההשקעות דוחות כספיים לשנת 2019. התוצאות של כולן אמנם טובות, אבל כולן חווים ירידה משמעותית בהיקף הכספים המנוהל. אתמול דיווח בית ההשקעות ילין לפידות על תוצאות שיא ב-2019, אך במקביל על ירידה בהיקף הכספים המנוהל מ-92.6 מיליארד שקל ל-78 מיליארד שקל. מדובר על היקף נכסים כולל - קרנות נאמנות, קופות גמל ותיקי השקעות, אך אפשר להניח בסבירות גבוהה שעיקר הירידה היא בנכסי קרנות הנאמנות - כלומר, אם כל הנכסים ירדו ב-16%, זה לא יהיה בלתי סביר שהקרנות איבדו מעל 20%.
- 10.הבנקים כבר ימצאו דרך לאדות את הפקדונות האלה (ל"ת)פנחס 02/04/2020 00:10הגב לתגובה זו
- 9.(ל"ת)01/04/2020 17:50הגב לתגובה זו
- 8.מה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצ 01/04/2020 17:50הגב לתגובה זומה סכום חסכונות הציבור? שנדע כמה אחוז ניפדו? לא מצויין בכתבה וזה נתון חשוב מאוד
- 7.(ל"ת)01/04/2020 17:38הגב לתגובה זו
- כ25% מהתעשייה נמחקה (ל"ת)אור 02/04/2020 07:33הגב לתגובה זו
- 6.השאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים 01/04/2020 17:38הגב לתגובה זוהשאלה היא איזה אחוז מהווים הפדיונות מסך הנכסים
- 5.במקום לתמוך בשוק המקומי, מעדיף לקנות מניות בחול (ל"ת)איפה בנק ישראל?? 01/04/2020 12:56הגב לתגובה זו
- 4.הקרנות של ילין בצניחה חופשית (ל"ת)רוני 01/04/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 3.גם ב 2007 נתתי תחזית וורודה מאוד.. אולי הגיע הזמן שלי ושל בני דורי באמת לפרוש הפעם. (ל"ת)צבי סטפק 01/04/2020 12:29הגב לתגובה זו
- לרון 01/04/2020 12:45הגב לתגובה זושזה מתחזה לסטפק,רק להזכירך צבי סטפק אינו מנהל כבר נכסי השקעה,למיטב כן מיטב ידיעתי!
- 2.תמים 01/04/2020 12:24הגב לתגובה זומי שרוצה להמר שישקיע בבורסה. כסף מזומן חבר נאמן.
- לרון 01/04/2020 12:47הגב לתגובה זותכתוב כסף נאמן דולר מזומן
- 1.good (ל"ת)אנונימי 01/04/2020 12:17הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
