עוז
צילום: יחצ

כותרת – "התמימים" – חלק א' - חשבת שאתה לא משקיע בשוק ההון ? טעית !!!

נכון למועד כתיבת שורות אלו כ-90% מתושבי מדינת ישראל חושבים שכספם מוגן מירידות ועליות בשוק ההון מהסיבה הפשוטה שהם לא מוכרים וקונים מניות בשוק ההון

ברשותכם נקרא להם "התמימים".

ובכן, דבר איננו רחוק יותר מהאמת . מניתוח פשוט עולה כי כמעט כל אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חשופים לתנודתיות בשוק ההון על חלק משמעותי מאוד מנכסיהם וכספם .

שתי החשיפות העיקריות במשק בית ממוצע הינם הלוואה או משכנתא לטובת נכס המגורים וכספי הפנסיה.

מעל ל-60% ממשקי הבית נדרשים למשכנתא לצורך מימון רכישת הדירה בה הם גרים. רבים לא יודעים זאת אולם שוק ההון ושוק המשכנתאות ובמיוחד החזר המשכנתאות כרוכים זה בזה באופן הדוק. החזר משכנתא חודשי מורכב בדרך כלל מקרן וריבית רכיב הריבית מושפע מתנודתיות בשוק ההון בחלק גדול מהמשכנתאות. אינני מדבר על משכנתאות צמודות אג"ח או דולר שבהם ברור כי המשכנתא מושפעת באופן ברור מתנודתיות שוק ההון. גם במשכנתאות "רגילות" בריבית משתנה, לדוגמא משכנתא של מיליון שקלים שמוחזרת לאורך 20 שנים,  כל שינוי בריבית של 1 אחוז יגרור שינוי בהחזר החודשי של כ-500 ש"ח. ובמילים אחרות - שינוי של אחוז בשוק ההון למעלה או למטה יסתכם במהלך החזר המשכנתא לכ-100,000 ש"ח. אם יש לך משכנתא ואתה חושב שאתה לא מושקע בשוק הההון אז אתה מהתמימים.

החשיפה השניה היא חשיפה גדולה יותר ומשמעותית יותר ולצערנו אף תנודתית יותר והיא החשיפה על כספי הפנסיה שמופרשים באופן מנדטורי ע"י מעסיק לטובת העובד. כספים אלו מצטברים לאורך חיי העובד כאשר כמעט בלתי אפשרי למשוך אותם לפני מועד היציאה לפנסיה. כספים אלו המהווים את כרית הבטחון של משק הבית לגיל שבו היכולת לייצר הכנסה הצטמצמה הם הכספים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר. מעיון פשוט ניתן לראות כי רווחי והפסדי הפנסיה מתנהגים באופן דומה לרווחי והפסדי שוק ההון מהסיבה הפשוטה שרובם ככולם מושקעים במכשיר זה או אחר בשוק ההון. בתאימות גבוהה מאוד כאשר שוק ההון ירד כספי הציבור בפנסיה ירדו גם הם ולהיפך כאשר השוק עולה כספי הפנסיה יעלו גם הם. כלומר החשיפה לשוק ההון הינה כלי הכרחי ויחיד לייצור תשואות בפנסיה. יש לך פנסיה וחשבת שאתה לא מושקע בשוק ההון, כן אתה מהתמימים.

החשיפה השלישית הינה חשיפת העו"ש והחסכונות. לכולנו יש חשבון בבנק, לעיתים עם חסכונות ולעיתים עם הלוואות או אוברדראפט (משיכת יתר). על כל שקל שאנו חייבים לבנק אנו משלמים ריבית ועל כל שקל שנמצא בבנק "לעיתים" נקבל ריבית. כיצד נקבעת הריבית, ובכן הריבית נקבעת ע"י נגיד בנק ישראל תוך התייחסות לשלושה גורמים: ציפיות אינפלציה, שער חליפין ומצב הכלכלה. שלושת הגורמים הללו הם למעשה שוק ההון. התחזיות, שער הדולר ומצב הכלכלה נקבעים וקובעים את העליות והירידות בשוק ההון. כלומר התשואה על החסכון שיש לך בבנק ו/או הריבית שלך על המינוס מושפעת משוק ההון. חשבת אחרת? כן אתה מהתמימים.

בשלב זה בוודאי עולה קול בראשך, רגע, אם כולם מושקעים, אז אין מה לעשות וחבל שאני אבזבז את זמני בשביל להבין את זה כי אין לי ברירה. ובכן אין הדבר יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ההבדל בין רווח להפסד טמון לעיתים קרובות בידיעה ובפעולה. הפעולה תמיד תהיה פעולה ביזמתך אולם הידע הוא ידע נרכש.

בהיבט המשכנתאות ניתן היום למחזר או לשנות אפיק של משכנתא בעלויות נמוכות ולעיתים אף ללא עלות. הידע באיזה אפיקים לבחור, מה השיקולים בבחירת אפיק וכיצד להתאים את המשכנתא לצרכיך ולצרכי המשפחה הינו ידע המוענק במסגרת קורס יועצי המשכנתאות שלנו.

בהיבט הפנסיוני, היום ניתן להעביר את כספי הפנסיה בין מסלולים שונים אשר לכל אחד מהם חשיפה שונה לשוק ההון , חלקם בחשיפה גבוהה יותר לשערי מטבעות חוץ או לחלופין מושקעים באג"ח מדינה המספק תשואה נמוכה מאוד אך מובטחת. כיצד תדע לבחור לאן להסיט את כספי הפנסיה בכדי לוודא שכשהשוק עולה החשיפה המנייתית שלך בפנסיה נמצאת במקסימום וכאשר השוק יורד הפנסיה נמצאת באפיקים סולידיים יותר? התשובה פשוטה – ידע , בקורס קצר תוכל להבין את האפיקים השונים הקיימים בשוק ההון שיאפשרו לך לקבל החלטות חכמות כיצד להשקיע את כספי הפנסיה שלך, באיזה אפיקים ובאיזו חשיפה בכדי למקסם את התשואה. כמובן שהידע יוכל לשמש אותך גם בהתנהלות היומיומית של ניהול השקעותיך הנזילות, כספי החסכונות וכל נכס נזיל אחר שברשותך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דוד 21/09/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
    בעולם הכלכלי שבו אנו חיים ובמצב שבו רב הנסתר על הגלוי הכותב מאיר את עינינו בנושאים חשובים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להיות ער להם ולתת את דעתו על כך- יישר כוח !
  • 8.
    פרינסטון הרווארד 30/01/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    נו שוין
  • 7.
    נתי 27/01/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    בעשור באחרון היתה פה חגיגה. אולי יהיה. ימוש בקרוב אבל תמיד תמיד התשואות היו ניפלאות.
  • 6.
    אנטי תמים 26/01/2020 20:06
    הגב לתגובה זו
    היא לקרוא כתבה 'ממומנת' שמבטיחה שקורס קצר יתן כלים לדעת מתי לקנות ומתי למכור והתוצאה תהיה נקיה מסיכון. כאשר ההיסטוריה מוכיחה שתמימים שלא שיחקו בקניה ומכירה והבינו שסיכוי מגיע עם סיכון. עברו כל משבר פיננסי כולל את משבר 2009. רוצים לאבד את התמימות, תבדקו מי הכותב ומה מניע אותו לכתוב את מה שקראתם
  • 5.
    סוכן ביטוח 26/01/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
    20 שקל בגינס הם השקעה בשוק ההון והם השקעה בהפסד תמידי הרי לאורך כל ההיסטוריה ישנה אינפלציה תפסיקו להאכיל אנשים סרטים
  • 4.
    התמימים 26/01/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    רק ה"מומחים" מטעם עצמם יודעים לתזמן כל השאר עדיף שיקיעו לטווח ארוך וכנראה אחרי העליות והירידות עדין יקבלו תמורה טובה להשקעה מי שהתעלם מהאזהרות צאז המשבר ב 2008 הרוויח הון עתק בתמימותו כך שאולי עדיף להיות תמים מי שברח מהשוק כרגיל הפסיד את העליות
  • 3.
    המנוחשלים 26/01/2020 14:14
    הגב לתגובה זו
    בהפגנות נגד הגז ונגד כיל ובעד שישנסקי. ולא חשבו שיש להם בתיקי הפנסיה מניות גז כיל וטבע בעדודם של חברי כנסת שדאגו רק לכסא שלהם כמו יחימוביץ רוזנטל לפיד הפחדן שסירב למכר את כיל סתם כי הוא יכל וביבי שלא נקף אצבע כדי שיהיה לו שקט . אולי עד הפנסיה הם יבינו מה זה ועדת בכר ומה עשתה להם המחאה עם המס על הבורסה.
  • 2.
    ניר 26/01/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    אני יועץ השקעות בבנק, זה מצחיק איך כשאני מדבר עם האדם הממוצע, זה שאינו מכיר את שוק ההון, כשאני אומר בורסה הם נרתעים לגמרי, אבל כשהם באים לבנק להוציא את הכסף לפוליסת חיסכון, כי המילה פוליסה מזכירה ביטוח, וחיסכון זה נשמע כמו תוכנית חיסכון, ומסנוורים אותם עם ביצועים גבוהים, אנשים לא מבינים שזו השקעה בבורסה ברמת סיכון מקבילה לבינוני עם 30% מניות (כמובן שיש מסלולים אבל זו ה"כללית"), ואין רווח בלי סיכון. אז עם ישראל , תתעוררו, ותתייעצו עם אנשי מקצוע
  • 1.
    אכן 26/01/2020 12:25
    הגב לתגובה זו
    אמון על תנודתיות ,ומרוויח ממנה!כל הכבוד!
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

אפקון החדשה: "ה-EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - מייצג"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.