כותרת – "התמימים" – חלק א' - חשבת שאתה לא משקיע בשוק ההון ? טעית !!!
ברשותכם נקרא להם "התמימים".
ובכן, דבר איננו רחוק יותר מהאמת . מניתוח פשוט עולה כי כמעט כל אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חשופים לתנודתיות בשוק ההון על חלק משמעותי מאוד מנכסיהם וכספם .
שתי החשיפות העיקריות במשק בית ממוצע הינם הלוואה או משכנתא לטובת נכס המגורים וכספי הפנסיה.
מעל ל-60% ממשקי הבית נדרשים למשכנתא לצורך מימון רכישת הדירה בה הם גרים. רבים לא יודעים זאת אולם שוק ההון ושוק המשכנתאות ובמיוחד החזר המשכנתאות כרוכים זה בזה באופן הדוק. החזר משכנתא חודשי מורכב בדרך כלל מקרן וריבית רכיב הריבית מושפע מתנודתיות בשוק ההון בחלק גדול מהמשכנתאות. אינני מדבר על משכנתאות צמודות אג"ח או דולר שבהם ברור כי המשכנתא מושפעת באופן ברור מתנודתיות שוק ההון. גם במשכנתאות "רגילות" בריבית משתנה, לדוגמא משכנתא של מיליון שקלים שמוחזרת לאורך 20 שנים, כל שינוי בריבית של 1 אחוז יגרור שינוי בהחזר החודשי של כ-500 ש"ח. ובמילים אחרות - שינוי של אחוז בשוק ההון למעלה או למטה יסתכם במהלך החזר המשכנתא לכ-100,000 ש"ח. אם יש לך משכנתא ואתה חושב שאתה לא מושקע בשוק הההון אז אתה מהתמימים.
החשיפה השניה היא חשיפה גדולה יותר ומשמעותית יותר ולצערנו אף תנודתית יותר והיא החשיפה על כספי הפנסיה שמופרשים באופן מנדטורי ע"י מעסיק לטובת העובד. כספים אלו מצטברים לאורך חיי העובד כאשר כמעט בלתי אפשרי למשוך אותם לפני מועד היציאה לפנסיה. כספים אלו המהווים את כרית הבטחון של משק הבית לגיל שבו היכולת לייצר הכנסה הצטמצמה הם הכספים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר. מעיון פשוט ניתן לראות כי רווחי והפסדי הפנסיה מתנהגים באופן דומה לרווחי והפסדי שוק ההון מהסיבה הפשוטה שרובם ככולם מושקעים במכשיר זה או אחר בשוק ההון. בתאימות גבוהה מאוד כאשר שוק ההון ירד כספי הציבור בפנסיה ירדו גם הם ולהיפך כאשר השוק עולה כספי הפנסיה יעלו גם הם. כלומר החשיפה לשוק ההון הינה כלי הכרחי ויחיד לייצור תשואות בפנסיה. יש לך פנסיה וחשבת שאתה לא מושקע בשוק ההון, כן אתה מהתמימים.
החשיפה השלישית הינה חשיפת העו"ש והחסכונות. לכולנו יש חשבון בבנק, לעיתים עם חסכונות ולעיתים עם הלוואות או אוברדראפט (משיכת יתר). על כל שקל שאנו חייבים לבנק אנו משלמים ריבית ועל כל שקל שנמצא בבנק "לעיתים" נקבל ריבית. כיצד נקבעת הריבית, ובכן הריבית נקבעת ע"י נגיד בנק ישראל תוך התייחסות לשלושה גורמים: ציפיות אינפלציה, שער חליפין ומצב הכלכלה. שלושת הגורמים הללו הם למעשה שוק ההון. התחזיות, שער הדולר ומצב הכלכלה נקבעים וקובעים את העליות והירידות בשוק ההון. כלומר התשואה על החסכון שיש לך בבנק ו/או הריבית שלך על המינוס מושפעת משוק ההון. חשבת אחרת? כן אתה מהתמימים.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב זה בוודאי עולה קול בראשך, רגע, אם כולם מושקעים, אז אין מה לעשות וחבל שאני אבזבז את זמני בשביל להבין את זה כי אין לי ברירה. ובכן אין הדבר יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ההבדל בין רווח להפסד טמון לעיתים קרובות בידיעה ובפעולה. הפעולה תמיד תהיה פעולה ביזמתך אולם הידע הוא ידע נרכש.
בהיבט המשכנתאות ניתן היום למחזר או לשנות אפיק של משכנתא בעלויות נמוכות ולעיתים אף ללא עלות. הידע באיזה אפיקים לבחור, מה השיקולים בבחירת אפיק וכיצד להתאים את המשכנתא לצרכיך ולצרכי המשפחה הינו ידע המוענק במסגרת קורס יועצי המשכנתאות שלנו.
בהיבט הפנסיוני, היום ניתן להעביר את כספי הפנסיה בין מסלולים שונים אשר לכל אחד מהם חשיפה שונה לשוק ההון , חלקם בחשיפה גבוהה יותר לשערי מטבעות חוץ או לחלופין מושקעים באג"ח מדינה המספק תשואה נמוכה מאוד אך מובטחת. כיצד תדע לבחור לאן להסיט את כספי הפנסיה בכדי לוודא שכשהשוק עולה החשיפה המנייתית שלך בפנסיה נמצאת במקסימום וכאשר השוק יורד הפנסיה נמצאת באפיקים סולידיים יותר? התשובה פשוטה – ידע , בקורס קצר תוכל להבין את האפיקים השונים הקיימים בשוק ההון שיאפשרו לך לקבל החלטות חכמות כיצד להשקיע את כספי הפנסיה שלך, באיזה אפיקים ובאיזו חשיפה בכדי למקסם את התשואה. כמובן שהידע יוכל לשמש אותך גם בהתנהלות היומיומית של ניהול השקעותיך הנזילות, כספי החסכונות וכל נכס נזיל אחר שברשותך.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 9.דוד 21/09/2022 15:53הגב לתגובה זובעולם הכלכלי שבו אנו חיים ובמצב שבו רב הנסתר על הגלוי הכותב מאיר את עינינו בנושאים חשובים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להיות ער להם ולתת את דעתו על כך- יישר כוח !
- 8.פרינסטון הרווארד 30/01/2020 16:52הגב לתגובה זונו שוין
- 7.נתי 27/01/2020 10:54הגב לתגובה זובעשור באחרון היתה פה חגיגה. אולי יהיה. ימוש בקרוב אבל תמיד תמיד התשואות היו ניפלאות.
- 6.אנטי תמים 26/01/2020 20:06הגב לתגובה זוהיא לקרוא כתבה 'ממומנת' שמבטיחה שקורס קצר יתן כלים לדעת מתי לקנות ומתי למכור והתוצאה תהיה נקיה מסיכון. כאשר ההיסטוריה מוכיחה שתמימים שלא שיחקו בקניה ומכירה והבינו שסיכוי מגיע עם סיכון. עברו כל משבר פיננסי כולל את משבר 2009. רוצים לאבד את התמימות, תבדקו מי הכותב ומה מניע אותו לכתוב את מה שקראתם
- 5.סוכן ביטוח 26/01/2020 20:04הגב לתגובה זו20 שקל בגינס הם השקעה בשוק ההון והם השקעה בהפסד תמידי הרי לאורך כל ההיסטוריה ישנה אינפלציה תפסיקו להאכיל אנשים סרטים
- 4.התמימים 26/01/2020 15:21הגב לתגובה זורק ה"מומחים" מטעם עצמם יודעים לתזמן כל השאר עדיף שיקיעו לטווח ארוך וכנראה אחרי העליות והירידות עדין יקבלו תמורה טובה להשקעה מי שהתעלם מהאזהרות צאז המשבר ב 2008 הרוויח הון עתק בתמימותו כך שאולי עדיף להיות תמים מי שברח מהשוק כרגיל הפסיד את העליות
- 3.המנוחשלים 26/01/2020 14:14הגב לתגובה זובהפגנות נגד הגז ונגד כיל ובעד שישנסקי. ולא חשבו שיש להם בתיקי הפנסיה מניות גז כיל וטבע בעדודם של חברי כנסת שדאגו רק לכסא שלהם כמו יחימוביץ רוזנטל לפיד הפחדן שסירב למכר את כיל סתם כי הוא יכל וביבי שלא נקף אצבע כדי שיהיה לו שקט . אולי עד הפנסיה הם יבינו מה זה ועדת בכר ומה עשתה להם המחאה עם המס על הבורסה.
- 2.ניר 26/01/2020 13:33הגב לתגובה זואני יועץ השקעות בבנק, זה מצחיק איך כשאני מדבר עם האדם הממוצע, זה שאינו מכיר את שוק ההון, כשאני אומר בורסה הם נרתעים לגמרי, אבל כשהם באים לבנק להוציא את הכסף לפוליסת חיסכון, כי המילה פוליסה מזכירה ביטוח, וחיסכון זה נשמע כמו תוכנית חיסכון, ומסנוורים אותם עם ביצועים גבוהים, אנשים לא מבינים שזו השקעה בבורסה ברמת סיכון מקבילה לבינוני עם 30% מניות (כמובן שיש מסלולים אבל זו ה"כללית"), ואין רווח בלי סיכון. אז עם ישראל , תתעוררו, ותתייעצו עם אנשי מקצוע
- 1.אכן 26/01/2020 12:25הגב לתגובה זואמון על תנודתיות ,ומרוויח ממנה!כל הכבוד!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
