כותרת – "התמימים" – חלק א' - חשבת שאתה לא משקיע בשוק ההון ? טעית !!!
ברשותכם נקרא להם "התמימים".
ובכן, דבר איננו רחוק יותר מהאמת . מניתוח פשוט עולה כי כמעט כל אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חשופים לתנודתיות בשוק ההון על חלק משמעותי מאוד מנכסיהם וכספם .
שתי החשיפות העיקריות במשק בית ממוצע הינם הלוואה או משכנתא לטובת נכס המגורים וכספי הפנסיה.
מעל ל-60% ממשקי הבית נדרשים למשכנתא לצורך מימון רכישת הדירה בה הם גרים. רבים לא יודעים זאת אולם שוק ההון ושוק המשכנתאות ובמיוחד החזר המשכנתאות כרוכים זה בזה באופן הדוק. החזר משכנתא חודשי מורכב בדרך כלל מקרן וריבית רכיב הריבית מושפע מתנודתיות בשוק ההון בחלק גדול מהמשכנתאות. אינני מדבר על משכנתאות צמודות אג"ח או דולר שבהם ברור כי המשכנתא מושפעת באופן ברור מתנודתיות שוק ההון. גם במשכנתאות "רגילות" בריבית משתנה, לדוגמא משכנתא של מיליון שקלים שמוחזרת לאורך 20 שנים, כל שינוי בריבית של 1 אחוז יגרור שינוי בהחזר החודשי של כ-500 ש"ח. ובמילים אחרות - שינוי של אחוז בשוק ההון למעלה או למטה יסתכם במהלך החזר המשכנתא לכ-100,000 ש"ח. אם יש לך משכנתא ואתה חושב שאתה לא מושקע בשוק הההון אז אתה מהתמימים.
החשיפה השניה היא חשיפה גדולה יותר ומשמעותית יותר ולצערנו אף תנודתית יותר והיא החשיפה על כספי הפנסיה שמופרשים באופן מנדטורי ע"י מעסיק לטובת העובד. כספים אלו מצטברים לאורך חיי העובד כאשר כמעט בלתי אפשרי למשוך אותם לפני מועד היציאה לפנסיה. כספים אלו המהווים את כרית הבטחון של משק הבית לגיל שבו היכולת לייצר הכנסה הצטמצמה הם הכספים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר. מעיון פשוט ניתן לראות כי רווחי והפסדי הפנסיה מתנהגים באופן דומה לרווחי והפסדי שוק ההון מהסיבה הפשוטה שרובם ככולם מושקעים במכשיר זה או אחר בשוק ההון. בתאימות גבוהה מאוד כאשר שוק ההון ירד כספי הציבור בפנסיה ירדו גם הם ולהיפך כאשר השוק עולה כספי הפנסיה יעלו גם הם. כלומר החשיפה לשוק ההון הינה כלי הכרחי ויחיד לייצור תשואות בפנסיה. יש לך פנסיה וחשבת שאתה לא מושקע בשוק ההון, כן אתה מהתמימים.
החשיפה השלישית הינה חשיפת העו"ש והחסכונות. לכולנו יש חשבון בבנק, לעיתים עם חסכונות ולעיתים עם הלוואות או אוברדראפט (משיכת יתר). על כל שקל שאנו חייבים לבנק אנו משלמים ריבית ועל כל שקל שנמצא בבנק "לעיתים" נקבל ריבית. כיצד נקבעת הריבית, ובכן הריבית נקבעת ע"י נגיד בנק ישראל תוך התייחסות לשלושה גורמים: ציפיות אינפלציה, שער חליפין ומצב הכלכלה. שלושת הגורמים הללו הם למעשה שוק ההון. התחזיות, שער הדולר ומצב הכלכלה נקבעים וקובעים את העליות והירידות בשוק ההון. כלומר התשואה על החסכון שיש לך בבנק ו/או הריבית שלך על המינוס מושפעת משוק ההון. חשבת אחרת? כן אתה מהתמימים.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב זה בוודאי עולה קול בראשך, רגע, אם כולם מושקעים, אז אין מה לעשות וחבל שאני אבזבז את זמני בשביל להבין את זה כי אין לי ברירה. ובכן אין הדבר יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ההבדל בין רווח להפסד טמון לעיתים קרובות בידיעה ובפעולה. הפעולה תמיד תהיה פעולה ביזמתך אולם הידע הוא ידע נרכש.
בהיבט המשכנתאות ניתן היום למחזר או לשנות אפיק של משכנתא בעלויות נמוכות ולעיתים אף ללא עלות. הידע באיזה אפיקים לבחור, מה השיקולים בבחירת אפיק וכיצד להתאים את המשכנתא לצרכיך ולצרכי המשפחה הינו ידע המוענק במסגרת קורס יועצי המשכנתאות שלנו.
בהיבט הפנסיוני, היום ניתן להעביר את כספי הפנסיה בין מסלולים שונים אשר לכל אחד מהם חשיפה שונה לשוק ההון , חלקם בחשיפה גבוהה יותר לשערי מטבעות חוץ או לחלופין מושקעים באג"ח מדינה המספק תשואה נמוכה מאוד אך מובטחת. כיצד תדע לבחור לאן להסיט את כספי הפנסיה בכדי לוודא שכשהשוק עולה החשיפה המנייתית שלך בפנסיה נמצאת במקסימום וכאשר השוק יורד הפנסיה נמצאת באפיקים סולידיים יותר? התשובה פשוטה – ידע , בקורס קצר תוכל להבין את האפיקים השונים הקיימים בשוק ההון שיאפשרו לך לקבל החלטות חכמות כיצד להשקיע את כספי הפנסיה שלך, באיזה אפיקים ובאיזו חשיפה בכדי למקסם את התשואה. כמובן שהידע יוכל לשמש אותך גם בהתנהלות היומיומית של ניהול השקעותיך הנזילות, כספי החסכונות וכל נכס נזיל אחר שברשותך.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 9.דוד 21/09/2022 15:53הגב לתגובה זובעולם הכלכלי שבו אנו חיים ובמצב שבו רב הנסתר על הגלוי הכותב מאיר את עינינו בנושאים חשובים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להיות ער להם ולתת את דעתו על כך- יישר כוח !
- 8.פרינסטון הרווארד 30/01/2020 16:52הגב לתגובה זונו שוין
- 7.נתי 27/01/2020 10:54הגב לתגובה זובעשור באחרון היתה פה חגיגה. אולי יהיה. ימוש בקרוב אבל תמיד תמיד התשואות היו ניפלאות.
- 6.אנטי תמים 26/01/2020 20:06הגב לתגובה זוהיא לקרוא כתבה 'ממומנת' שמבטיחה שקורס קצר יתן כלים לדעת מתי לקנות ומתי למכור והתוצאה תהיה נקיה מסיכון. כאשר ההיסטוריה מוכיחה שתמימים שלא שיחקו בקניה ומכירה והבינו שסיכוי מגיע עם סיכון. עברו כל משבר פיננסי כולל את משבר 2009. רוצים לאבד את התמימות, תבדקו מי הכותב ומה מניע אותו לכתוב את מה שקראתם
- 5.סוכן ביטוח 26/01/2020 20:04הגב לתגובה זו20 שקל בגינס הם השקעה בשוק ההון והם השקעה בהפסד תמידי הרי לאורך כל ההיסטוריה ישנה אינפלציה תפסיקו להאכיל אנשים סרטים
- 4.התמימים 26/01/2020 15:21הגב לתגובה זורק ה"מומחים" מטעם עצמם יודעים לתזמן כל השאר עדיף שיקיעו לטווח ארוך וכנראה אחרי העליות והירידות עדין יקבלו תמורה טובה להשקעה מי שהתעלם מהאזהרות צאז המשבר ב 2008 הרוויח הון עתק בתמימותו כך שאולי עדיף להיות תמים מי שברח מהשוק כרגיל הפסיד את העליות
- 3.המנוחשלים 26/01/2020 14:14הגב לתגובה זובהפגנות נגד הגז ונגד כיל ובעד שישנסקי. ולא חשבו שיש להם בתיקי הפנסיה מניות גז כיל וטבע בעדודם של חברי כנסת שדאגו רק לכסא שלהם כמו יחימוביץ רוזנטל לפיד הפחדן שסירב למכר את כיל סתם כי הוא יכל וביבי שלא נקף אצבע כדי שיהיה לו שקט . אולי עד הפנסיה הם יבינו מה זה ועדת בכר ומה עשתה להם המחאה עם המס על הבורסה.
- 2.ניר 26/01/2020 13:33הגב לתגובה זואני יועץ השקעות בבנק, זה מצחיק איך כשאני מדבר עם האדם הממוצע, זה שאינו מכיר את שוק ההון, כשאני אומר בורסה הם נרתעים לגמרי, אבל כשהם באים לבנק להוציא את הכסף לפוליסת חיסכון, כי המילה פוליסה מזכירה ביטוח, וחיסכון זה נשמע כמו תוכנית חיסכון, ומסנוורים אותם עם ביצועים גבוהים, אנשים לא מבינים שזו השקעה בבורסה ברמת סיכון מקבילה לבינוני עם 30% מניות (כמובן שיש מסלולים אבל זו ה"כללית"), ואין רווח בלי סיכון. אז עם ישראל , תתעוררו, ותתייעצו עם אנשי מקצוע
- 1.אכן 26/01/2020 12:25הגב לתגובה זואמון על תנודתיות ,ומרוויח ממנה!כל הכבוד!
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
