כותרת – "התמימים" – חלק א' - חשבת שאתה לא משקיע בשוק ההון ? טעית !!!
ברשותכם נקרא להם "התמימים".
ובכן, דבר איננו רחוק יותר מהאמת . מניתוח פשוט עולה כי כמעט כל אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חשופים לתנודתיות בשוק ההון על חלק משמעותי מאוד מנכסיהם וכספם .
שתי החשיפות העיקריות במשק בית ממוצע הינם הלוואה או משכנתא לטובת נכס המגורים וכספי הפנסיה.
מעל ל-60% ממשקי הבית נדרשים למשכנתא לצורך מימון רכישת הדירה בה הם גרים. רבים לא יודעים זאת אולם שוק ההון ושוק המשכנתאות ובמיוחד החזר המשכנתאות כרוכים זה בזה באופן הדוק. החזר משכנתא חודשי מורכב בדרך כלל מקרן וריבית רכיב הריבית מושפע מתנודתיות בשוק ההון בחלק גדול מהמשכנתאות. אינני מדבר על משכנתאות צמודות אג"ח או דולר שבהם ברור כי המשכנתא מושפעת באופן ברור מתנודתיות שוק ההון. גם במשכנתאות "רגילות" בריבית משתנה, לדוגמא משכנתא של מיליון שקלים שמוחזרת לאורך 20 שנים, כל שינוי בריבית של 1 אחוז יגרור שינוי בהחזר החודשי של כ-500 ש"ח. ובמילים אחרות - שינוי של אחוז בשוק ההון למעלה או למטה יסתכם במהלך החזר המשכנתא לכ-100,000 ש"ח. אם יש לך משכנתא ואתה חושב שאתה לא מושקע בשוק הההון אז אתה מהתמימים.
החשיפה השניה היא חשיפה גדולה יותר ומשמעותית יותר ולצערנו אף תנודתית יותר והיא החשיפה על כספי הפנסיה שמופרשים באופן מנדטורי ע"י מעסיק לטובת העובד. כספים אלו מצטברים לאורך חיי העובד כאשר כמעט בלתי אפשרי למשוך אותם לפני מועד היציאה לפנסיה. כספים אלו המהווים את כרית הבטחון של משק הבית לגיל שבו היכולת לייצר הכנסה הצטמצמה הם הכספים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר. מעיון פשוט ניתן לראות כי רווחי והפסדי הפנסיה מתנהגים באופן דומה לרווחי והפסדי שוק ההון מהסיבה הפשוטה שרובם ככולם מושקעים במכשיר זה או אחר בשוק ההון. בתאימות גבוהה מאוד כאשר שוק ההון ירד כספי הציבור בפנסיה ירדו גם הם ולהיפך כאשר השוק עולה כספי הפנסיה יעלו גם הם. כלומר החשיפה לשוק ההון הינה כלי הכרחי ויחיד לייצור תשואות בפנסיה. יש לך פנסיה וחשבת שאתה לא מושקע בשוק ההון, כן אתה מהתמימים.
החשיפה השלישית הינה חשיפת העו"ש והחסכונות. לכולנו יש חשבון בבנק, לעיתים עם חסכונות ולעיתים עם הלוואות או אוברדראפט (משיכת יתר). על כל שקל שאנו חייבים לבנק אנו משלמים ריבית ועל כל שקל שנמצא בבנק "לעיתים" נקבל ריבית. כיצד נקבעת הריבית, ובכן הריבית נקבעת ע"י נגיד בנק ישראל תוך התייחסות לשלושה גורמים: ציפיות אינפלציה, שער חליפין ומצב הכלכלה. שלושת הגורמים הללו הם למעשה שוק ההון. התחזיות, שער הדולר ומצב הכלכלה נקבעים וקובעים את העליות והירידות בשוק ההון. כלומר התשואה על החסכון שיש לך בבנק ו/או הריבית שלך על המינוס מושפעת משוק ההון. חשבת אחרת? כן אתה מהתמימים.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב זה בוודאי עולה קול בראשך, רגע, אם כולם מושקעים, אז אין מה לעשות וחבל שאני אבזבז את זמני בשביל להבין את זה כי אין לי ברירה. ובכן אין הדבר יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ההבדל בין רווח להפסד טמון לעיתים קרובות בידיעה ובפעולה. הפעולה תמיד תהיה פעולה ביזמתך אולם הידע הוא ידע נרכש.
בהיבט המשכנתאות ניתן היום למחזר או לשנות אפיק של משכנתא בעלויות נמוכות ולעיתים אף ללא עלות. הידע באיזה אפיקים לבחור, מה השיקולים בבחירת אפיק וכיצד להתאים את המשכנתא לצרכיך ולצרכי המשפחה הינו ידע המוענק במסגרת קורס יועצי המשכנתאות שלנו.
בהיבט הפנסיוני, היום ניתן להעביר את כספי הפנסיה בין מסלולים שונים אשר לכל אחד מהם חשיפה שונה לשוק ההון , חלקם בחשיפה גבוהה יותר לשערי מטבעות חוץ או לחלופין מושקעים באג"ח מדינה המספק תשואה נמוכה מאוד אך מובטחת. כיצד תדע לבחור לאן להסיט את כספי הפנסיה בכדי לוודא שכשהשוק עולה החשיפה המנייתית שלך בפנסיה נמצאת במקסימום וכאשר השוק יורד הפנסיה נמצאת באפיקים סולידיים יותר? התשובה פשוטה – ידע , בקורס קצר תוכל להבין את האפיקים השונים הקיימים בשוק ההון שיאפשרו לך לקבל החלטות חכמות כיצד להשקיע את כספי הפנסיה שלך, באיזה אפיקים ובאיזו חשיפה בכדי למקסם את התשואה. כמובן שהידע יוכל לשמש אותך גם בהתנהלות היומיומית של ניהול השקעותיך הנזילות, כספי החסכונות וכל נכס נזיל אחר שברשותך.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 9.דוד 21/09/2022 15:53הגב לתגובה זובעולם הכלכלי שבו אנו חיים ובמצב שבו רב הנסתר על הגלוי הכותב מאיר את עינינו בנושאים חשובים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להיות ער להם ולתת את דעתו על כך- יישר כוח !
- 8.פרינסטון הרווארד 30/01/2020 16:52הגב לתגובה זונו שוין
- 7.נתי 27/01/2020 10:54הגב לתגובה זובעשור באחרון היתה פה חגיגה. אולי יהיה. ימוש בקרוב אבל תמיד תמיד התשואות היו ניפלאות.
- 6.אנטי תמים 26/01/2020 20:06הגב לתגובה זוהיא לקרוא כתבה 'ממומנת' שמבטיחה שקורס קצר יתן כלים לדעת מתי לקנות ומתי למכור והתוצאה תהיה נקיה מסיכון. כאשר ההיסטוריה מוכיחה שתמימים שלא שיחקו בקניה ומכירה והבינו שסיכוי מגיע עם סיכון. עברו כל משבר פיננסי כולל את משבר 2009. רוצים לאבד את התמימות, תבדקו מי הכותב ומה מניע אותו לכתוב את מה שקראתם
- 5.סוכן ביטוח 26/01/2020 20:04הגב לתגובה זו20 שקל בגינס הם השקעה בשוק ההון והם השקעה בהפסד תמידי הרי לאורך כל ההיסטוריה ישנה אינפלציה תפסיקו להאכיל אנשים סרטים
- 4.התמימים 26/01/2020 15:21הגב לתגובה זורק ה"מומחים" מטעם עצמם יודעים לתזמן כל השאר עדיף שיקיעו לטווח ארוך וכנראה אחרי העליות והירידות עדין יקבלו תמורה טובה להשקעה מי שהתעלם מהאזהרות צאז המשבר ב 2008 הרוויח הון עתק בתמימותו כך שאולי עדיף להיות תמים מי שברח מהשוק כרגיל הפסיד את העליות
- 3.המנוחשלים 26/01/2020 14:14הגב לתגובה זובהפגנות נגד הגז ונגד כיל ובעד שישנסקי. ולא חשבו שיש להם בתיקי הפנסיה מניות גז כיל וטבע בעדודם של חברי כנסת שדאגו רק לכסא שלהם כמו יחימוביץ רוזנטל לפיד הפחדן שסירב למכר את כיל סתם כי הוא יכל וביבי שלא נקף אצבע כדי שיהיה לו שקט . אולי עד הפנסיה הם יבינו מה זה ועדת בכר ומה עשתה להם המחאה עם המס על הבורסה.
- 2.ניר 26/01/2020 13:33הגב לתגובה זואני יועץ השקעות בבנק, זה מצחיק איך כשאני מדבר עם האדם הממוצע, זה שאינו מכיר את שוק ההון, כשאני אומר בורסה הם נרתעים לגמרי, אבל כשהם באים לבנק להוציא את הכסף לפוליסת חיסכון, כי המילה פוליסה מזכירה ביטוח, וחיסכון זה נשמע כמו תוכנית חיסכון, ומסנוורים אותם עם ביצועים גבוהים, אנשים לא מבינים שזו השקעה בבורסה ברמת סיכון מקבילה לבינוני עם 30% מניות (כמובן שיש מסלולים אבל זו ה"כללית"), ואין רווח בלי סיכון. אז עם ישראל , תתעוררו, ותתייעצו עם אנשי מקצוע
- 1.אכן 26/01/2020 12:25הגב לתגובה זואמון על תנודתיות ,ומרוויח ממנה!כל הכבוד!

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
