כותרת – "התמימים" – חלק א' - חשבת שאתה לא משקיע בשוק ההון ? טעית !!!
ברשותכם נקרא להם "התמימים".
ובכן, דבר איננו רחוק יותר מהאמת . מניתוח פשוט עולה כי כמעט כל אזרחי מדינת ישראל הבוגרים חשופים לתנודתיות בשוק ההון על חלק משמעותי מאוד מנכסיהם וכספם .
שתי החשיפות העיקריות במשק בית ממוצע הינם הלוואה או משכנתא לטובת נכס המגורים וכספי הפנסיה.
מעל ל-60% ממשקי הבית נדרשים למשכנתא לצורך מימון רכישת הדירה בה הם גרים. רבים לא יודעים זאת אולם שוק ההון ושוק המשכנתאות ובמיוחד החזר המשכנתאות כרוכים זה בזה באופן הדוק. החזר משכנתא חודשי מורכב בדרך כלל מקרן וריבית רכיב הריבית מושפע מתנודתיות בשוק ההון בחלק גדול מהמשכנתאות. אינני מדבר על משכנתאות צמודות אג"ח או דולר שבהם ברור כי המשכנתא מושפעת באופן ברור מתנודתיות שוק ההון. גם במשכנתאות "רגילות" בריבית משתנה, לדוגמא משכנתא של מיליון שקלים שמוחזרת לאורך 20 שנים, כל שינוי בריבית של 1 אחוז יגרור שינוי בהחזר החודשי של כ-500 ש"ח. ובמילים אחרות - שינוי של אחוז בשוק ההון למעלה או למטה יסתכם במהלך החזר המשכנתא לכ-100,000 ש"ח. אם יש לך משכנתא ואתה חושב שאתה לא מושקע בשוק הההון אז אתה מהתמימים.
החשיפה השניה היא חשיפה גדולה יותר ומשמעותית יותר ולצערנו אף תנודתית יותר והיא החשיפה על כספי הפנסיה שמופרשים באופן מנדטורי ע"י מעסיק לטובת העובד. כספים אלו מצטברים לאורך חיי העובד כאשר כמעט בלתי אפשרי למשוך אותם לפני מועד היציאה לפנסיה. כספים אלו המהווים את כרית הבטחון של משק הבית לגיל שבו היכולת לייצר הכנסה הצטמצמה הם הכספים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר. מעיון פשוט ניתן לראות כי רווחי והפסדי הפנסיה מתנהגים באופן דומה לרווחי והפסדי שוק ההון מהסיבה הפשוטה שרובם ככולם מושקעים במכשיר זה או אחר בשוק ההון. בתאימות גבוהה מאוד כאשר שוק ההון ירד כספי הציבור בפנסיה ירדו גם הם ולהיפך כאשר השוק עולה כספי הפנסיה יעלו גם הם. כלומר החשיפה לשוק ההון הינה כלי הכרחי ויחיד לייצור תשואות בפנסיה. יש לך פנסיה וחשבת שאתה לא מושקע בשוק ההון, כן אתה מהתמימים.
החשיפה השלישית הינה חשיפת העו"ש והחסכונות. לכולנו יש חשבון בבנק, לעיתים עם חסכונות ולעיתים עם הלוואות או אוברדראפט (משיכת יתר). על כל שקל שאנו חייבים לבנק אנו משלמים ריבית ועל כל שקל שנמצא בבנק "לעיתים" נקבל ריבית. כיצד נקבעת הריבית, ובכן הריבית נקבעת ע"י נגיד בנק ישראל תוך התייחסות לשלושה גורמים: ציפיות אינפלציה, שער חליפין ומצב הכלכלה. שלושת הגורמים הללו הם למעשה שוק ההון. התחזיות, שער הדולר ומצב הכלכלה נקבעים וקובעים את העליות והירידות בשוק ההון. כלומר התשואה על החסכון שיש לך בבנק ו/או הריבית שלך על המינוס מושפעת משוק ההון. חשבת אחרת? כן אתה מהתמימים.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב זה בוודאי עולה קול בראשך, רגע, אם כולם מושקעים, אז אין מה לעשות וחבל שאני אבזבז את זמני בשביל להבין את זה כי אין לי ברירה. ובכן אין הדבר יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ההבדל בין רווח להפסד טמון לעיתים קרובות בידיעה ובפעולה. הפעולה תמיד תהיה פעולה ביזמתך אולם הידע הוא ידע נרכש.
בהיבט המשכנתאות ניתן היום למחזר או לשנות אפיק של משכנתא בעלויות נמוכות ולעיתים אף ללא עלות. הידע באיזה אפיקים לבחור, מה השיקולים בבחירת אפיק וכיצד להתאים את המשכנתא לצרכיך ולצרכי המשפחה הינו ידע המוענק במסגרת קורס יועצי המשכנתאות שלנו.
בהיבט הפנסיוני, היום ניתן להעביר את כספי הפנסיה בין מסלולים שונים אשר לכל אחד מהם חשיפה שונה לשוק ההון , חלקם בחשיפה גבוהה יותר לשערי מטבעות חוץ או לחלופין מושקעים באג"ח מדינה המספק תשואה נמוכה מאוד אך מובטחת. כיצד תדע לבחור לאן להסיט את כספי הפנסיה בכדי לוודא שכשהשוק עולה החשיפה המנייתית שלך בפנסיה נמצאת במקסימום וכאשר השוק יורד הפנסיה נמצאת באפיקים סולידיים יותר? התשובה פשוטה – ידע , בקורס קצר תוכל להבין את האפיקים השונים הקיימים בשוק ההון שיאפשרו לך לקבל החלטות חכמות כיצד להשקיע את כספי הפנסיה שלך, באיזה אפיקים ובאיזו חשיפה בכדי למקסם את התשואה. כמובן שהידע יוכל לשמש אותך גם בהתנהלות היומיומית של ניהול השקעותיך הנזילות, כספי החסכונות וכל נכס נזיל אחר שברשותך.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
- 9.דוד 21/09/2022 15:53הגב לתגובה זובעולם הכלכלי שבו אנו חיים ובמצב שבו רב הנסתר על הגלוי הכותב מאיר את עינינו בנושאים חשובים שעל כל אחד ואחת מאיתנו להיות ער להם ולתת את דעתו על כך- יישר כוח !
- 8.פרינסטון הרווארד 30/01/2020 16:52הגב לתגובה זונו שוין
- 7.נתי 27/01/2020 10:54הגב לתגובה זובעשור באחרון היתה פה חגיגה. אולי יהיה. ימוש בקרוב אבל תמיד תמיד התשואות היו ניפלאות.
- 6.אנטי תמים 26/01/2020 20:06הגב לתגובה זוהיא לקרוא כתבה 'ממומנת' שמבטיחה שקורס קצר יתן כלים לדעת מתי לקנות ומתי למכור והתוצאה תהיה נקיה מסיכון. כאשר ההיסטוריה מוכיחה שתמימים שלא שיחקו בקניה ומכירה והבינו שסיכוי מגיע עם סיכון. עברו כל משבר פיננסי כולל את משבר 2009. רוצים לאבד את התמימות, תבדקו מי הכותב ומה מניע אותו לכתוב את מה שקראתם
- 5.סוכן ביטוח 26/01/2020 20:04הגב לתגובה זו20 שקל בגינס הם השקעה בשוק ההון והם השקעה בהפסד תמידי הרי לאורך כל ההיסטוריה ישנה אינפלציה תפסיקו להאכיל אנשים סרטים
- 4.התמימים 26/01/2020 15:21הגב לתגובה זורק ה"מומחים" מטעם עצמם יודעים לתזמן כל השאר עדיף שיקיעו לטווח ארוך וכנראה אחרי העליות והירידות עדין יקבלו תמורה טובה להשקעה מי שהתעלם מהאזהרות צאז המשבר ב 2008 הרוויח הון עתק בתמימותו כך שאולי עדיף להיות תמים מי שברח מהשוק כרגיל הפסיד את העליות
- 3.המנוחשלים 26/01/2020 14:14הגב לתגובה זובהפגנות נגד הגז ונגד כיל ובעד שישנסקי. ולא חשבו שיש להם בתיקי הפנסיה מניות גז כיל וטבע בעדודם של חברי כנסת שדאגו רק לכסא שלהם כמו יחימוביץ רוזנטל לפיד הפחדן שסירב למכר את כיל סתם כי הוא יכל וביבי שלא נקף אצבע כדי שיהיה לו שקט . אולי עד הפנסיה הם יבינו מה זה ועדת בכר ומה עשתה להם המחאה עם המס על הבורסה.
- 2.ניר 26/01/2020 13:33הגב לתגובה זואני יועץ השקעות בבנק, זה מצחיק איך כשאני מדבר עם האדם הממוצע, זה שאינו מכיר את שוק ההון, כשאני אומר בורסה הם נרתעים לגמרי, אבל כשהם באים לבנק להוציא את הכסף לפוליסת חיסכון, כי המילה פוליסה מזכירה ביטוח, וחיסכון זה נשמע כמו תוכנית חיסכון, ומסנוורים אותם עם ביצועים גבוהים, אנשים לא מבינים שזו השקעה בבורסה ברמת סיכון מקבילה לבינוני עם 30% מניות (כמובן שיש מסלולים אבל זו ה"כללית"), ואין רווח בלי סיכון. אז עם ישראל , תתעוררו, ותתייעצו עם אנשי מקצוע
- 1.אכן 26/01/2020 12:25הגב לתגובה זואמון על תנודתיות ,ומרוויח ממנה!כל הכבוד!

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
