חיים כצמן: "העסקה בנורבגיה - הזדמנות, לא כל יום מוצאים נכסים במחיר כזה"
חברת סיטיקון זרוע הפעילות של גזית גלוב בסקנדינביה, דיווחה היום (ב') על התקשרות בעסקה לרכישת מלוא מניותיה של חברת המרכזים המסחריים Sektor Gruppen תמורת כ-1.47 מיליארד אירו (כ-6.3 מיליארד שקל). החברה שילמה במזומן כ-541 מיליון אירו.
Sektor הינה חברה פרטית המתמקדת בתחום הבעלות, הניהול והפיתוח של מרכזים מסחריים מעוגני סופרמרקטים בנורבגיה והינה השנייה בגודלה בנורבגיה בתחום זה, עם תיק נכסים המורכב מ-20 נכסים בעלי שטח להשכרה של כ-400 אלף מ"ר, 4 נכסים אשר מוחזקים בחלק המיעוט שלהם, 2 נכסים מושכרים ו-8 נכסים בניהולה. מרבית הנכסים (כ-95%) ממוקמים בשלשת המרכזים הכלכליים העיקריים של נורבגיה - אוסלו, ברגן וסטוואנגר. נכון ליום 31 בדצמבר 2014, עמד שיעור התפוסה בנכסים האמורים על כ-96.5%. עם השלמת העסקה סיטיקון תהיה בעלת מעמד של מובילת שוק בפינלנד, שבדיה, נורבגיה ואסטוניה, וכן בעלת נוכחות בדנמרק.
תשואה נטו של 5.2%
התשואה נטו כיום בגין הנכסים (Net Initial Yield) הינה בשיעור של כ- 5.2% עם פוטנציאל צמיחה אורגנית משמעותי, הצפוי לתרום לרווח למניה של סיטיקון החל משנת 2016. בכוונתה של סיטיקון לממן את הרכישה באמצעות הנפקת זכויות בהיקף של כ-600 מיליון אירו וכן באמצעות הלוואת גישור בסך של כ- 250 מיליון אירו מסינדיקציה של בנקים. כמו כן, התקבלו הסכמות מבנקים שהעמידו מימון ל-Sektor ביחס להמשך העמדת מימון בסך כ- 671 מיליון אירו גם לאחר השלמת העסקה. הנפקת הזכויות כפופה לקבלת אישור האסיפה הכללית של סיטיקון, ולאחר קבלתו ייקבע דירקטוריון סיטי את לוחות הזמנים והתנאים להנפקת הזכויות.
סיטיקון צופה כי עם השלמת העסקה (לרבות הנפקת הזכויות), סך הנכסים (במאוחד) יגדלו בכ-6.3 מיליארד שקל וסך התחייבויות החברה (במאוחד) יגדלו בכ- 4.9 מיליארד שקל. כמו כן, החברה צופה כי ההון העצמי (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה) של החברה יגדל בכ- 1.4 מיליארד שקל, כאשר לא צפוי שינוי בהון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה. השלמת העסקה צפויה ביולי 2015.
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עסקה שמחזקת את מעמדה של גזית גלוב"
חיים כצמן, יו"ר גזית-גלוב ויו"ר סיטיקון, אמר ל-Bizportal: "השוק הנורבגי הוא תמיד הזדמנות - נדיר למצוא נכסים כאלה במחירי כל כך נוח, אלו בדיוק הנכסים שאנחנו מחפשים, עובדים על העסקה הזאת במהלך 5 השנים האחרונות. נורבגיה היא המדינה העשירה ביותר באירופה ולא קורה כל יום שמוצאים הזדמנות בכזה סדר גודל. עסקה אסטרטגית זו ממשיכה ומחזקת את מעמדה של קבוצת גזית-גלוב כאחד השחקנים המשמעותיים ביותר בעולם בשוק המרכזים המסחריים ומוכיחה את יכולותינו להיכנס לטריטוריות אטרקטיביות המדורגות AAA ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות עם חסמי כניסה גבוהים ולהפוך למובילי שוק, כל זאת תוך שאנו משביחים את תיק הנכסים שלנו ואת תזרימי המזומנים הנובעים ממנו".
כצמן הוסיף: "עסקה זו ממשיכה ומבססת את מעמדה של סיטיקון כחברה הציבורית הגדולה ביותר בתחומה באזור הנורדי והשלישית בגודלה באירופה תוך שהיא מגדילה את שווי נכסיה לכ-5 מיליארד אירו. עם השלמת המהלך סיטיקון תהנה מהכניסה לנורבגיה, שהינה אחת הכלכלות עם ההכנסה לנפש מהגבוהות בעולם, אשר תהווה כ-30% מתיק הנכסים של סיטיקון וכ- 7% מתיק הנכסים של גזית-גלוב. סיטיקון אומנם מבצעת הנפקת זכויות, אבל לגזית גלוב יש מספיק נזילות והיא לא זקוקה להנפקת זכויות".
שי עזר, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI אומר: "6 שנים לאחר שגזית גלוב רכשה את אטריום היא מבצעת רכישה של חברה חדשה - חברה נורבגית גדולה ברמה התפעולית בעלת פוטנציאל השבחה משמעותי מאוד. המניה יורדת כי המשקיעים סבורים שגזית גלוב תבצע הנפקת זכויות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל כדי לבצע את העסקה, זאת לאחר שסיטיקון הודיעה שתבצע הנפקת זכויות בהיקף של 600 מיליון אירו. אולם לא בטוח שמהלך זה הכרחי לאור העובדה שלגזית גלוב יש מזומן לביצוע העסקה והיא נמצאת במינוף נמוך. מחיר של 47 שקל למניה הוא מאוד נוח".
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 8.נראה לי שהפעם האכילו אותך לקרדה נורווגית (ל"ת)ארנון 25/05/2015 20:57הגב לתגובה זו
- 7.תיקון כותרת, מיליארד לא מיליון (ל"ת)אורן 25/05/2015 20:13הגב לתגובה זו
- 6.אפרים 25/05/2015 19:49הגב לתגובה זובזמנו רכש כצמן חלק לא מבוטל באורמת כיום אורמת טכנולוגיות וניסה להשתלט על מניות של הברודצקים היתה אז השתלטות עויינת שלא צלחה כי קרן דווידי מצד שני לא וותרו ודיתה מהצד שלה לא וויתרה ולקחה הלוואות בנקים וירדה באחזקתה לטובת החברה נגד כצמן ומה בסוף כצמן וויתר אורמת כמעט התרסקה והיום היא חב מובילה לאחר האיחוד ומחיקת אורמת תעש מהבורסה אז לא כל דבר שכצמן עושה הוא טוב ונכון אז אני לא בטוח שרכישה זו היום היא היא הנכונה אולי אני טועה כל טוב לכולם
- 5.איליה 25/05/2015 19:09הגב לתגובה זויש טעות בפתיח, רשמת מליון במקום מליארד
- 4.קורא נתונים 25/05/2015 19:02הגב לתגובה זו6.3 מיליארד שקל ולא 6 מליון ש"ח
- 3.ב 6.3 מליון שקל גם אני הייתי קונה. (ל"ת)Yk 25/05/2015 18:59הגב לתגובה זו
- 2.לא לדאוג כצמן ושותפו יקחו לעצמם הכל בדמי נהול (ל"ת)משקיע לשעבר 25/05/2015 18:09הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 25/05/2015 17:34הגב לתגובה זוומתי המשקיעים יראו קצת מהרווחים האדירים של החברה ?
- "הנורבגית ב-6.3 מיליון שקל" (ל"ת)ביז-בורדל פחחחחחחחח 25/05/2015 19:55הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
