חיים כצמן: "העסקה בנורבגיה - הזדמנות, לא כל יום מוצאים נכסים במחיר כזה"
חברת סיטיקון זרוע הפעילות של גזית גלוב בסקנדינביה, דיווחה היום (ב') על התקשרות בעסקה לרכישת מלוא מניותיה של חברת המרכזים המסחריים Sektor Gruppen תמורת כ-1.47 מיליארד אירו (כ-6.3 מיליארד שקל). החברה שילמה במזומן כ-541 מיליון אירו.
Sektor הינה חברה פרטית המתמקדת בתחום הבעלות, הניהול והפיתוח של מרכזים מסחריים מעוגני סופרמרקטים בנורבגיה והינה השנייה בגודלה בנורבגיה בתחום זה, עם תיק נכסים המורכב מ-20 נכסים בעלי שטח להשכרה של כ-400 אלף מ"ר, 4 נכסים אשר מוחזקים בחלק המיעוט שלהם, 2 נכסים מושכרים ו-8 נכסים בניהולה. מרבית הנכסים (כ-95%) ממוקמים בשלשת המרכזים הכלכליים העיקריים של נורבגיה - אוסלו, ברגן וסטוואנגר. נכון ליום 31 בדצמבר 2014, עמד שיעור התפוסה בנכסים האמורים על כ-96.5%. עם השלמת העסקה סיטיקון תהיה בעלת מעמד של מובילת שוק בפינלנד, שבדיה, נורבגיה ואסטוניה, וכן בעלת נוכחות בדנמרק.
תשואה נטו של 5.2%
התשואה נטו כיום בגין הנכסים (Net Initial Yield) הינה בשיעור של כ- 5.2% עם פוטנציאל צמיחה אורגנית משמעותי, הצפוי לתרום לרווח למניה של סיטיקון החל משנת 2016. בכוונתה של סיטיקון לממן את הרכישה באמצעות הנפקת זכויות בהיקף של כ-600 מיליון אירו וכן באמצעות הלוואת גישור בסך של כ- 250 מיליון אירו מסינדיקציה של בנקים. כמו כן, התקבלו הסכמות מבנקים שהעמידו מימון ל-Sektor ביחס להמשך העמדת מימון בסך כ- 671 מיליון אירו גם לאחר השלמת העסקה. הנפקת הזכויות כפופה לקבלת אישור האסיפה הכללית של סיטיקון, ולאחר קבלתו ייקבע דירקטוריון סיטי את לוחות הזמנים והתנאים להנפקת הזכויות.
סיטיקון צופה כי עם השלמת העסקה (לרבות הנפקת הזכויות), סך הנכסים (במאוחד) יגדלו בכ-6.3 מיליארד שקל וסך התחייבויות החברה (במאוחד) יגדלו בכ- 4.9 מיליארד שקל. כמו כן, החברה צופה כי ההון העצמי (כולל זכויות שאינן מקנות שליטה) של החברה יגדל בכ- 1.4 מיליארד שקל, כאשר לא צפוי שינוי בהון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה. השלמת העסקה צפויה ביולי 2015.
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עסקה שמחזקת את מעמדה של גזית גלוב"
חיים כצמן, יו"ר גזית-גלוב ויו"ר סיטיקון, אמר ל-Bizportal: "השוק הנורבגי הוא תמיד הזדמנות - נדיר למצוא נכסים כאלה במחירי כל כך נוח, אלו בדיוק הנכסים שאנחנו מחפשים, עובדים על העסקה הזאת במהלך 5 השנים האחרונות. נורבגיה היא המדינה העשירה ביותר באירופה ולא קורה כל יום שמוצאים הזדמנות בכזה סדר גודל. עסקה אסטרטגית זו ממשיכה ומחזקת את מעמדה של קבוצת גזית-גלוב כאחד השחקנים המשמעותיים ביותר בעולם בשוק המרכזים המסחריים ומוכיחה את יכולותינו להיכנס לטריטוריות אטרקטיביות המדורגות AAA ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות עם חסמי כניסה גבוהים ולהפוך למובילי שוק, כל זאת תוך שאנו משביחים את תיק הנכסים שלנו ואת תזרימי המזומנים הנובעים ממנו".
כצמן הוסיף: "עסקה זו ממשיכה ומבססת את מעמדה של סיטיקון כחברה הציבורית הגדולה ביותר בתחומה באזור הנורדי והשלישית בגודלה באירופה תוך שהיא מגדילה את שווי נכסיה לכ-5 מיליארד אירו. עם השלמת המהלך סיטיקון תהנה מהכניסה לנורבגיה, שהינה אחת הכלכלות עם ההכנסה לנפש מהגבוהות בעולם, אשר תהווה כ-30% מתיק הנכסים של סיטיקון וכ- 7% מתיק הנכסים של גזית-גלוב. סיטיקון אומנם מבצעת הנפקת זכויות, אבל לגזית גלוב יש מספיק נזילות והיא לא זקוקה להנפקת זכויות".
שי עזר, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI אומר: "6 שנים לאחר שגזית גלוב רכשה את אטריום היא מבצעת רכישה של חברה חדשה - חברה נורבגית גדולה ברמה התפעולית בעלת פוטנציאל השבחה משמעותי מאוד. המניה יורדת כי המשקיעים סבורים שגזית גלוב תבצע הנפקת זכויות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל כדי לבצע את העסקה, זאת לאחר שסיטיקון הודיעה שתבצע הנפקת זכויות בהיקף של 600 מיליון אירו. אולם לא בטוח שמהלך זה הכרחי לאור העובדה שלגזית גלוב יש מזומן לביצוע העסקה והיא נמצאת במינוף נמוך. מחיר של 47 שקל למניה הוא מאוד נוח".
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 8.נראה לי שהפעם האכילו אותך לקרדה נורווגית (ל"ת)ארנון 25/05/2015 20:57הגב לתגובה זו
- 7.תיקון כותרת, מיליארד לא מיליון (ל"ת)אורן 25/05/2015 20:13הגב לתגובה זו
- 6.אפרים 25/05/2015 19:49הגב לתגובה זובזמנו רכש כצמן חלק לא מבוטל באורמת כיום אורמת טכנולוגיות וניסה להשתלט על מניות של הברודצקים היתה אז השתלטות עויינת שלא צלחה כי קרן דווידי מצד שני לא וותרו ודיתה מהצד שלה לא וויתרה ולקחה הלוואות בנקים וירדה באחזקתה לטובת החברה נגד כצמן ומה בסוף כצמן וויתר אורמת כמעט התרסקה והיום היא חב מובילה לאחר האיחוד ומחיקת אורמת תעש מהבורסה אז לא כל דבר שכצמן עושה הוא טוב ונכון אז אני לא בטוח שרכישה זו היום היא היא הנכונה אולי אני טועה כל טוב לכולם
- 5.איליה 25/05/2015 19:09הגב לתגובה זויש טעות בפתיח, רשמת מליון במקום מליארד
- 4.קורא נתונים 25/05/2015 19:02הגב לתגובה זו6.3 מיליארד שקל ולא 6 מליון ש"ח
- 3.ב 6.3 מליון שקל גם אני הייתי קונה. (ל"ת)Yk 25/05/2015 18:59הגב לתגובה זו
- 2.לא לדאוג כצמן ושותפו יקחו לעצמם הכל בדמי נהול (ל"ת)משקיע לשעבר 25/05/2015 18:09הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 25/05/2015 17:34הגב לתגובה זוומתי המשקיעים יראו קצת מהרווחים האדירים של החברה ?
- "הנורבגית ב-6.3 מיליון שקל" (ל"ת)ביז-בורדל פחחחחחחחח 25/05/2015 19:55הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
