זו אולי המניה הכי חמה בת"א, שכנראה לא שמעתם עליה - מהלך של 950%
סוחרי היום בבורסה מעדיפים להתמקד בחברות אשר עשויות לספק להם רווחים מהירים בזמן קצר. עם זאת, הבורסה באחד העם מספקת גם סיפורי הצלחה בסגנון אחר - עבור כאלה היושבים על מניה לתקופה ארוכה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת האלומיניום קליל.
מבדיקת Bizportal עולה כי מניית החברה הניבה בחמש השנים האחרונות תשואה (מתואמת דיבידנד) של כ-600%. בעקבות הזינוק שווי החברה שהסתכם ב-135 מיליון שקל לפני חמש שנים עומד כיום על כ-650 מיליון שקל. האם ישנה הצדקה להמשך העליות במניה? ככל הנראה הדוחות הכספיים שיפורסמו בימים הקרובים ישפכו אור לגבי המגמות בענף מתחילת 2014.
חברת קליל עוסקת בתחום העיצוב והייצור של מערכות אלומיניום לבניה ולתעשייה. החומרים של החברה משמשים כחומר גלם לייצור מוצרים סופיים המבוססים על אלומיניום כגון חלונות, דלתות, שלבי תריס, קירות מסך ועוד. בנוסף, המוצרים של החברה משמשים גם לתחומים תעשייתיים כגון ריהוט, תחבורה, שילוט, פרזולים ועוד.
התחום המרכזי של החברה מתמקד בבנייה הפרטית וקהל היעד העיקרי שלה הם בעלי בתי אשר מעוניינים לשפץ את הדירות שלהם. מוצרי החברה נחשבים ליוקרתיים בשוק והדבר תורם לרווחיות של החברה. החברה נהנתה בשנים האחרונות מגידול במספר התחלות הבנייה אך מצד שני מתמודדת גם עם האטה הנובעת מירידה בצריכה.
- משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות
- דני טל, הממונה על היטלי הסחר: ״עליה במחירי האלומיניום לא תפגע ברוכשי הדירות״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לנסות ולהבין האם נותר עוד בשור לעליות בחברה, מומלץ להסתכל על הפרמטר החשוב ביותר - מכפיל הרווח. מחזור המכירות של החברה בשנת 2013 הסתכם ב-378 מיליון שקל, גידול של כ-6% לעומת שנת 2012. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-54.3 מיליון שקל.
חישוב פשוט מעלה כי תחת נתונים אלו, מניית החברה נסחרת לפי מכפיל רווח של 11.9 על הרווח בשנת 2013. מאחר והחברה אינה ממונפת (חוב בנקאי של מיליון שקל בלבד) נכון יותר להסתכל על מכפיל הרווח של החברה בנטרול קופת המזומנים אשר הכילה בסוף השנה כ-80 מיליון שקל. במקרה זה, התמחור של החברה גוזר כי היא נסחרת במכפיל רווח נמוך יותר של 10.5. מכפיל רווח זה אינו נמוך, אך משקף ציפיות של משקיעים להמשך צמיחה הן בשורת ההכנסות והן ברווחים.
כדי להבין מדוע מניית קליל ביצעה מהלך העליות המרשים - נחזור מספר שנים אחורה לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2009. המכירות באותה שנה הסתכמו ב-277.7 מיליון שקל, והרווח הנקי עמד על 28.1 מיליון שקל. בקופת החברה היו 80 מיליון שקל (אך היה לחברה חוב בנקאי של 18.5 מיליון שקל).
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מאז ועד היום הצליחה החברה להציג צמיחה לא גבוהה בשורת ההכנסות - צמיחה של 36% בארבע שנים משקפת צמיחה בשיעור חד ספרתי משנה לשנה. עם זאת, הקפיצה בפעילות של החברה הגיעה דווקא בשורה התחתונה ובהכפלה של הרווח הנקי.
מאחר והחברה רווחית ולא ממונפת - מי שנהנה מהצמיחה בשורה התחתונה הם המשקיעים אשר זכו לדיבידנדים נאים לאורך השנים. במקביל, מבצעת החברה באופן שוטף רכישה עצמית של מניות - אשר מקטינים את מספר המניות ומגדילים את הרווח למניה של המשקיעים. כך למשל, בשנת 2013 חילקה החברה למשקיעים דיבידנדים בהיקף של 32 מיליון שקל - המשקפים תשואת דיבידנד של כ-5% (בהתבסס על מחיר המניה הנוכחי).
בשלב זה לא ברור האם החברה תמשיך לחלק דיבידנדים או תעדיף לרכוש מניות של עצמה מאחר ולקליל אין מדיניות דיבידנדים בתוקף. עם זאת, בשנים האחרונות נהנו המשקיעים מתשואת דיבידנד מרשימה אשר גבוהה מהריבית הבנקאית - ובמקביל נהנו מהצפת ערך במניה.
קליל נמצאת בשליטתו של איש העסקים צורי דבוש (60.3%). מי שהיה שותף לצמיחה ברווחים ונהנה מהדיבידנדים הם ילין לפידות שהפכו לבעלי עניין בחברה בשנת 2007 ונהנו ממהלך עליות מטאורי של קרוב ל-1,000%. לאורך השנים ילין לפידות לא מימשו אחזקות והיום הם מחזיקים ב-7% מהמניות של החברה בשווי של כ-45 מיליון שקל.
מרוויחה נוספת היא חברת הביטוח מגדל אשר נכנסה לחברה בתחילת 2013 לפי מחיר של 120 שקלים. מגדל המחזיקים בכ-6% ממניות קליל רשמו רווח של יותר מ-100% בתוך כשנה וחצי ונראה כי גם שם מרוצים מאוד מההשקעה בחברה.
נציין כי קליל נסחרת כעת במדד היתר-50 כאשר משקלה במדד עומד על 2.4%. מבחינת שווי שוק, קליל נמצאת במקום ה-19 במדד. בשעה זו מרכזת מניית קליל את מחזור המסחר הגבוה מבין מניות המדד כאשר בהסתכלות על החודש האחרון, קליל מרכזת את המחזור הרביעי בגודלו במדד, אחרי בבילון, בריינסוויי ונאוי.
גוף נוסף אשר נהנה מהעלייה המטאורית במניה היא קרן הגידור הותיקה של ספרה אשר נכנסה להשקעה בחברה בשנת 2006 ולאורך השנים החזיקה כ-12% מהמניות. בנובמבר האחרון מימשה החברה חלק מאחזקותיה וחדלה להיות בעלת עניין אןלם עדיין מחזיקה בפוזיציה בנייר.
גרף מניית קליל מאז 2007, מהלך עליות של 950%
- 7.שכן של קובי 14/05/2014 20:00הגב לתגובה זואבוד
- 6.אביב 14/05/2014 18:20הגב לתגובה זולהיכנס היום לשם זה כמו להיות תלוי על מגדל אייפל עם חוט תפירה ...אז בחיית זומזום כבר טחנו אותה גם כאן וגם ברוב עיתוני הכלכלה נדמה לי שאתה קצת מפגר בזמן ...
- 5.יוסי 14/05/2014 14:42הגב לתגובה זובית שמש עומדת לפני פריצה
- 4.אחרוני הכבשים בעדר ... נא למהר בבקשה (ל"ת)ירקרק 14/05/2014 14:21הגב לתגובה זו
- 3.משה 14/05/2014 13:49הגב לתגובה זוס ו פ ו ק ל י ס שחורטיאניטיס
- 2.זהו גרף בועתי . שוט על המניה במיידי (ל"ת)גיל 14/05/2014 13:37הגב לתגובה זו
- 1.סמי המר 14/05/2014 12:56הגב לתגובה זותעקבו אחרי גרוזלם השקעות כרגע שער 35 אגורות.בעלי העניין קנו את השליטה לפי 1.89 שקל והלמן אלדובי קנו לא מזמן לפי שער 69 אגורות. לגבי טיב החברה עוד תשמעו הרבה 600% מתחת לשווי.
- אין חברה כזו, אולי טעית בשם? (ל"ת)אבישלום 14/05/2014 14:29הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.68% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינתה, זו בדיוק הנקודה שבה נושא השקיפות הופך קריטי. ״כששוק ההון רואה גרפים יפים, אבל בפועל יש פרויקטים תחת לחץ, האחריות היא להציג מספרים מדויקים ומעודכנים, בלי הנחות אופטימיות מדי״.
