גרף

זו אולי המניה הכי חמה בת"א, שכנראה לא שמעתם עליה - מהלך של 950%

הסוחרים מעדיפים להשקיע במניות של ביומד או נפט, אך מתברר שגם אחזקה ארוכת טווח עשויה לספק תשואות פנומנליות. הנה הסיפור
תומר קורנפלד | (8)

סוחרי היום בבורסה מעדיפים להתמקד בחברות אשר עשויות לספק להם רווחים מהירים בזמן קצר. עם זאת, הבורסה באחד העם מספקת גם סיפורי הצלחה בסגנון אחר - עבור כאלה היושבים על מניה לתקופה ארוכה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת האלומיניום קליל.

מבדיקת Bizportal עולה כי מניית החברה הניבה בחמש השנים האחרונות תשואה (מתואמת דיבידנד) של כ-600%. בעקבות הזינוק שווי החברה שהסתכם ב-135 מיליון שקל לפני חמש שנים עומד כיום על כ-650 מיליון שקל. האם ישנה הצדקה להמשך העליות במניה? ככל הנראה הדוחות הכספיים שיפורסמו בימים הקרובים ישפכו אור לגבי המגמות בענף מתחילת 2014.

חברת קליל עוסקת בתחום העיצוב והייצור של מערכות אלומיניום לבניה ולתעשייה. החומרים של החברה משמשים כחומר גלם לייצור מוצרים סופיים המבוססים על אלומיניום כגון חלונות, דלתות, שלבי תריס, קירות מסך ועוד. בנוסף, המוצרים של החברה משמשים גם לתחומים תעשייתיים כגון ריהוט, תחבורה, שילוט, פרזולים ועוד.

התחום המרכזי של החברה מתמקד בבנייה הפרטית וקהל היעד העיקרי שלה הם בעלי בתי אשר מעוניינים לשפץ את הדירות שלהם. מוצרי החברה נחשבים ליוקרתיים בשוק והדבר תורם לרווחיות של החברה. החברה נהנתה בשנים האחרונות מגידול במספר התחלות הבנייה אך מצד שני מתמודדת גם עם האטה הנובעת מירידה בצריכה.

כדי לנסות ולהבין האם נותר עוד בשור לעליות בחברה, מומלץ להסתכל על הפרמטר החשוב ביותר - מכפיל הרווח. מחזור המכירות של החברה בשנת 2013 הסתכם ב-378 מיליון שקל, גידול של כ-6% לעומת שנת 2012. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-54.3 מיליון שקל.

חישוב פשוט מעלה כי תחת נתונים אלו, מניית החברה נסחרת לפי מכפיל רווח של 11.9 על הרווח בשנת 2013. מאחר והחברה אינה ממונפת (חוב בנקאי של מיליון שקל בלבד) נכון יותר להסתכל על מכפיל הרווח של החברה בנטרול קופת המזומנים אשר הכילה בסוף השנה כ-80 מיליון שקל. במקרה זה, התמחור של החברה גוזר כי היא נסחרת במכפיל רווח נמוך יותר של 10.5. מכפיל רווח זה אינו נמוך, אך משקף ציפיות של משקיעים להמשך צמיחה הן בשורת ההכנסות והן ברווחים.

כדי להבין מדוע מניית קליל ביצעה מהלך העליות המרשים - נחזור מספר שנים אחורה לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2009. המכירות באותה שנה הסתכמו ב-277.7 מיליון שקל, והרווח הנקי עמד על 28.1 מיליון שקל. בקופת החברה היו 80 מיליון שקל (אך היה לחברה חוב בנקאי של 18.5 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאז ועד היום הצליחה החברה להציג צמיחה לא גבוהה בשורת ההכנסות - צמיחה של 36% בארבע שנים משקפת צמיחה בשיעור חד ספרתי משנה לשנה. עם זאת, הקפיצה בפעילות של החברה הגיעה דווקא בשורה התחתונה ובהכפלה של הרווח הנקי.

מאחר והחברה רווחית ולא ממונפת - מי שנהנה מהצמיחה בשורה התחתונה הם המשקיעים אשר זכו לדיבידנדים נאים לאורך השנים. במקביל, מבצעת החברה באופן שוטף רכישה עצמית של מניות - אשר מקטינים את מספר המניות ומגדילים את הרווח למניה של המשקיעים. כך למשל, בשנת 2013 חילקה החברה למשקיעים דיבידנדים בהיקף של 32 מיליון שקל - המשקפים תשואת דיבידנד של כ-5% (בהתבסס על מחיר המניה הנוכחי).

בשלב זה לא ברור האם החברה תמשיך לחלק דיבידנדים או תעדיף לרכוש מניות של עצמה מאחר ולקליל אין מדיניות דיבידנדים בתוקף. עם זאת, בשנים האחרונות נהנו המשקיעים מתשואת דיבידנד מרשימה אשר גבוהה מהריבית הבנקאית - ובמקביל נהנו מהצפת ערך במניה.

קליל נמצאת בשליטתו של איש העסקים צורי דבוש (60.3%). מי שהיה שותף לצמיחה ברווחים ונהנה מהדיבידנדים הם ילין לפידות שהפכו לבעלי עניין בחברה בשנת 2007 ונהנו ממהלך עליות מטאורי של קרוב ל-1,000%. לאורך השנים ילין לפידות לא מימשו אחזקות והיום הם מחזיקים ב-7% מהמניות של החברה בשווי של כ-45 מיליון שקל.

מרוויחה נוספת היא חברת הביטוח מגדל אשר נכנסה לחברה בתחילת 2013 לפי מחיר של 120 שקלים. מגדל המחזיקים בכ-6% ממניות קליל רשמו רווח של יותר מ-100% בתוך כשנה וחצי ונראה כי גם שם מרוצים מאוד מההשקעה בחברה.

נציין כי קליל נסחרת כעת במדד היתר-50 כאשר משקלה במדד עומד על 2.4%. מבחינת שווי שוק, קליל נמצאת במקום ה-19 במדד. בשעה זו מרכזת מניית קליל את מחזור המסחר הגבוה מבין מניות המדד כאשר בהסתכלות על החודש האחרון, קליל מרכזת את המחזור הרביעי בגודלו במדד, אחרי בבילון, בריינסוויי ונאוי.

גוף נוסף אשר נהנה מהעלייה המטאורית במניה היא קרן הגידור הותיקה של ספרה אשר נכנסה להשקעה בחברה בשנת 2006 ולאורך השנים החזיקה כ-12% מהמניות. בנובמבר האחרון מימשה החברה חלק מאחזקותיה וחדלה להיות בעלת עניין אןלם עדיין מחזיקה בפוזיציה בנייר.

גרף מניית קליל מאז 2007, מהלך עליות של 950%

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שכן של קובי 14/05/2014 20:00
    הגב לתגובה זו
    אבוד
  • 6.
    אביב 14/05/2014 18:20
    הגב לתגובה זו
    להיכנס היום לשם זה כמו להיות תלוי על מגדל אייפל עם חוט תפירה ...אז בחיית זומזום כבר טחנו אותה גם כאן וגם ברוב עיתוני הכלכלה נדמה לי שאתה קצת מפגר בזמן ...
  • 5.
    יוסי 14/05/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
    בית שמש עומדת לפני פריצה
  • 4.
    אחרוני הכבשים בעדר ... נא למהר בבקשה (ל"ת)
    ירקרק 14/05/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 14/05/2014 13:49
    הגב לתגובה זו
    ס ו פ ו ק ל י ס שחורטיאניטיס
  • 2.
    זהו גרף בועתי . שוט על המניה במיידי (ל"ת)
    גיל 14/05/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי המר 14/05/2014 12:56
    הגב לתגובה זו
    תעקבו אחרי גרוזלם השקעות כרגע שער 35 אגורות.בעלי העניין קנו את השליטה לפי 1.89 שקל והלמן אלדובי קנו לא מזמן לפי שער 69 אגורות. לגבי טיב החברה עוד תשמעו הרבה 600% מתחת לשווי.
  • אין חברה כזו, אולי טעית בשם? (ל"ת)
    אבישלום 14/05/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).