ה"סיטי" של תל אביב מתרוקן: בית ההשקעות מיטב דש עובר לבני ברק
ה"סיטי" של תל אביב מתרוקן: מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל בו עובדים כ-700 עובדים מתכונן לעבור למשכן חדש וזול יותר מחוץ לעיר ולאחד את הכוחות תחת קורת גג אחת.
עובדי דש יעזבו בקרוב את מגדל דיסקונט שברח' יהודה הלוי (איזור המגדלים שבסביבות רח' רוטשילד וסמוך לבורסה ברח' אחד העם נחשב ל"סיטי" של ת"א) ועובדי מיטב יעזבו ואת מגדל ברקוביץ' שליד בית המשפט ויעברו כולם למגדל צ'מפיון מוטורס, שבפאתי בני ברק ומול קניון איילון.
היום דיווח בית ההשקעות מיטב דש, כי דש בית השקעות, חברה בבעלותה המלאה חתמה על הסכם לפיו תשכור החברה 6 קומות משרדים בשטח כולל של 9,703 מ"ר ברוטו וגם כולל מחסנים וחניות במגדל צ'מפיון שברחוב ששת הימים בבני ברק.
תקופת השכירות הינה למשך 10 שנים ותחל ב-1 בינואר 2014, כאשר לחוזה צורפו 3 אופציות של 3 שנים כל אחת להערכת תקופת השכירות ב-3 שנים (כל אחת מהאופציות).
בהתאם להסכם, יגיעו דמי השכירות השנתיים שתשלם החברה למשכיר ( הכולל את קונסורציום החברות אלייד נדל"ן, א.ל. ישורון, מגדל ביטוח ומגדל מקפת פנסיה וגמל), לסך של 14.5 מיליון שקל לשנה בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ. (הסכום כולל את המשרדים, המחסנים, החניה, דמי הניהול, הארנונה העירונית ותוספת בגין דמי השתתפות המשכיר בעבודות ההכשרה של המשרדים).
מדובר בשכ"ד שנתי שנמוך ביותר מחצי מהסכומים שאותם משלמת כיום החברה בעבור המקומות אותם היא שוכרת כיום, ולכן מדובר בחיסכון משמעותי בעלויות של בית ההשקעות שנאבק במשבר הפוקד את שוק ההון הישראלי ובירידת שיעורי הרווחיות של הגופים הפועלים בו.
בית ההשקעות מיטב דש מצטרף בכך לבית ההשקעות אקסלנס שהודיע על מעבר ממגדלי אביב שברמת גן לפתח תיקווה וגם בית ההשקעות אלטשולר שחם יושב במתחם רמת החייל ואינפיניטי שנמצא בהרצליה פיתוח. בתי השקעות בולטים שעדיין ממוקמים בלב ת"א הם בית ההשקעות הגדול במדינה, פסגות שיושב במגדלי אפריקה ישראל, IBI שבמגדל שלום, לידר שבמגדל פלטינום וכו'...מטות הבנקים הגדולים עדיין פזורים בסביבת ה"סיטי" של ת"א.
- 7.במקום הסיטי להסב לדירות מגורים. פריים לוקיישן.ליד הים. (ל"ת)mhph 12/08/2013 13:51הגב לתגובה זו
- 6.זאוס הסקסי 06/08/2013 07:15הגב לתגובה זוקמצנים!!!
- 5.אחד שמבין 05/08/2013 16:35הגב לתגובה זוהממשלה מעלה מיסים קטסטרופליים לאזרחים ובעקבות כך האזרחים מחרימים את הבורסה ופוגעים בהכנסות של חברות וטייקונים שרוצים לגייס כספים דרך הבורסה, במצב הנוכחי עוד כמה שנים לא תהיה בורסה בכלל בישראל, אלה אם כן רק שהממשלה תחלף.
- 4.שפירא/ראשל"צ 05/08/2013 13:16הגב לתגובה זואם מחפשים ארונה יותר זולה אפשר גם לעבור לדיונות של ראשל"צ ולסחוט מראש העיר פטור מארנונה ליובל.
- 3.די לעודף הרגולציה 05/08/2013 13:13הגב לתגובה זונסגרים, מתאחדים, מתאדים! די! נמאס! מרוב רגולציה אין שוק!
- 2.לוינשטיין נכסים איבדו שוכר גדול (ל"ת)RVR 05/08/2013 13:09הגב לתגובה זו
- 1.מתי זה יזלוג לדירות מגורים (ל"ת)אנונימי 05/08/2013 12:49הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות
קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות
קשרי תעופה קשרי תעופה קשרי תעופה 0% פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.
ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- קשרי תעופה משקיעים כ-40 מיליון אירו בפרויקט יוקרה בלרנקה
- קשרי תעופה נכנסת לתחום הטרוול טק - שותפות עם חברת TKTZ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
