ה"סיטי" של תל אביב מתרוקן: בית ההשקעות מיטב דש עובר לבני ברק

לאחר המיזוג יעברו כל 700 עובדי בית ההשקעות השני בגודלו שישראל לעבוד תחת קורת גג אחת במגדל צ'מפיון. שכ"ד השנתי יחתך ביותר מחצי
יעל גרונטמן | (7)

ה"סיטי" של תל אביב מתרוקן: מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל בו עובדים כ-700 עובדים מתכונן לעבור למשכן חדש וזול יותר מחוץ לעיר ולאחד את הכוחות תחת קורת גג אחת.

עובדי דש יעזבו בקרוב את מגדל דיסקונט שברח' יהודה הלוי (איזור המגדלים שבסביבות רח' רוטשילד וסמוך לבורסה ברח' אחד העם נחשב ל"סיטי" של ת"א) ועובדי מיטב יעזבו ואת מגדל ברקוביץ' שליד בית המשפט ויעברו כולם למגדל צ'מפיון מוטורס, שבפאתי בני ברק ומול קניון איילון.

היום דיווח בית ההשקעות מיטב דש, כי דש בית השקעות, חברה בבעלותה המלאה חתמה על הסכם לפיו תשכור החברה 6 קומות משרדים בשטח כולל של 9,703 מ"ר ברוטו וגם כולל מחסנים וחניות במגדל צ'מפיון שברחוב ששת הימים בבני ברק.

תקופת השכירות הינה למשך 10 שנים ותחל ב-1 בינואר 2014, כאשר לחוזה צורפו 3 אופציות של 3 שנים כל אחת להערכת תקופת השכירות ב-3 שנים (כל אחת מהאופציות).

בהתאם להסכם, יגיעו דמי השכירות השנתיים שתשלם החברה למשכיר ( הכולל את קונסורציום החברות אלייד נדל"ן, א.ל. ישורון, מגדל ביטוח ומגדל מקפת פנסיה וגמל), לסך של 14.5 מיליון שקל לשנה בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ. (הסכום כולל את המשרדים, המחסנים, החניה, דמי הניהול, הארנונה העירונית ותוספת בגין דמי השתתפות המשכיר בעבודות ההכשרה של המשרדים).

מדובר בשכ"ד שנתי שנמוך ביותר מחצי מהסכומים שאותם משלמת כיום החברה בעבור המקומות אותם היא שוכרת כיום, ולכן מדובר בחיסכון משמעותי בעלויות של בית ההשקעות שנאבק במשבר הפוקד את שוק ההון הישראלי ובירידת שיעורי הרווחיות של הגופים הפועלים בו.

בית ההשקעות מיטב דש מצטרף בכך לבית ההשקעות אקסלנס שהודיע על מעבר ממגדלי אביב שברמת גן לפתח תיקווה וגם בית ההשקעות אלטשולר שחם יושב במתחם רמת החייל ואינפיניטי שנמצא בהרצליה פיתוח. בתי השקעות בולטים שעדיין ממוקמים בלב ת"א הם בית ההשקעות הגדול במדינה, פסגות שיושב במגדלי אפריקה ישראל, IBI שבמגדל שלום, לידר שבמגדל פלטינום וכו'...מטות הבנקים הגדולים עדיין פזורים בסביבת ה"סיטי" של ת"א.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    במקום הסיטי להסב לדירות מגורים. פריים לוקיישן.ליד הים. (ל"ת)
    mhph 12/08/2013 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זאוס הסקסי 06/08/2013 07:15
    הגב לתגובה זו
    קמצנים!!!
  • 5.
    אחד שמבין 05/08/2013 16:35
    הגב לתגובה זו
    הממשלה מעלה מיסים קטסטרופליים לאזרחים ובעקבות כך האזרחים מחרימים את הבורסה ופוגעים בהכנסות של חברות וטייקונים שרוצים לגייס כספים דרך הבורסה, במצב הנוכחי עוד כמה שנים לא תהיה בורסה בכלל בישראל, אלה אם כן רק שהממשלה תחלף.
  • 4.
    שפירא/ראשל"צ 05/08/2013 13:16
    הגב לתגובה זו
    אם מחפשים ארונה יותר זולה אפשר גם לעבור לדיונות של ראשל"צ ולסחוט מראש העיר פטור מארנונה ליובל.
  • 3.
    די לעודף הרגולציה 05/08/2013 13:13
    הגב לתגובה זו
    נסגרים, מתאחדים, מתאדים! די! נמאס! מרוב רגולציה אין שוק!
  • 2.
    לוינשטיין נכסים איבדו שוכר גדול (ל"ת)
    RVR 05/08/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתי זה יזלוג לדירות מגורים (ל"ת)
    אנונימי 05/08/2013 12:49
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.