כן פייט
צילום: צילום אתר כן פייט ביופארמה

מחקה את כל הכסף ומבקשת עוד - כן פייט שוב מגייסת

חברת הביומד הוותיקה ממשיכה בדפוס המוכר: הודעה אופטימית ואחריה גיוס הון משמעותי; מאז שהגיעה לבורסה איבדה המניה 99.9% מערכה, ההכנסות נשארות זניחות, והחברה רושמת הפסד שנתי ממוצע של 35 מיליון שקל; השאלה היא עד מתי ימשיכו המשקיעים לממן את החלום

תמיר חכמוף | (7)
נושאים בכתבה כן פייט גיוס הון

עוד חוזר הניגון: אתמול, עוד לא יבשה הדיו מההודעה האופטימית במיוחד על “מחקר פורץ דרך” מאוניברסיטת UCLA שהציג את תרופת הדגל של כן פייט כן פייט ביופרמה 0%  , Piclidenoson, כתקווה חדשה לטיפול בדמנציה וסקולרית, וכבר מיהרה הנהלת החברה לנצל את חלון ההזדמנות. כמה שעות לאחר ההודעה החברה פנתה לשוק ההון, עם בקשה לגיוס הון משמעותי נוסף בדילול עמוק של בעלי המניות: הנפקת מניות וכתבי אופציה בכ-5 מיליון דולר, לפי מחיר של 0.60 דולר ל-ADR מחיר הנמוך בכ-40% ממחיר השוק באותה עת. העסקה כללה גם אופציות שיכולות להזרים לחברה עד 10 מיליון דולר נוספים, אם ימומשו כולן. מבחינת ציבור המשקיעים הקיימים, התוצאה הייתה מיידית וכואבת: המניה צנחה אתמול בכ-30% עם פתיחת המסחר בעקבות הדילול וירדה לכ-70 סנט, כך שהיא עדיין נסחרת מעל המחיר בהנפקה.

רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בהנפקה שעשויה להכניס לחברה יותר מהשווי שלה כיום (!), כלומר החברה מכוונת לגייס כ-15 מיליון דולר (כ-50 מיליון שקל), למרות ששווי השוק שלה נע סביב 42 מיליון שקל.

אם התסריט הזה נשמע לכם מוכר, זה בהחלט לא מקרי. כן פייט, חברה ישראלית ותיקה שהוקמה בשנת 1994 ומפתחת תרופות למחלות דלקתיות וסרטן, נסחרת בבורסה מאז 2005, ומעולם לא הביאה לשוק מוצר מאושר. החברה כך נראה מקפידה על דפוס פעולה קבוע למדי שמתמשך כבר למעלה מעשור: שלב ראשון, פרסום הודעה חיובית, רצוי עם שמות גדולים כמו FDA. שלב שני, ביצוע גיוס הון בהנחה הגורם לדילול בעלי המניות וירידה כדי לממן את הפעילות ההפסדית השוטפת. שלב שלישי, דממה של חודשים ארוכים, עד לסיבוב הבא.

רוצים דוגמא? הנה כתבה שעלתה כאן רק לפני רבעון אשרי המאמין: כן פייט צופה הכנסות של 685 מיליון דולר חברת הביו-מד הישראלית פרסמה הודעה תמוהה לפיה היא צופה הכנסות משמעותית בעשור הקרוב כתוצאה מהשותפויות שלה, ובהמשך התברר שהיא ניצלה את הזינוק במניה כדי לגייס בדיסקאונט ולדלל את המשקיעים. הפעם ה"שקט" ארך רבעון בודד בלבד.

מבט על התוצאות הפיננסיות

במבט פיננסי, התמונה עגומה ועקבית. כן פייט לא רשמה מעולם שנה עם רווח נקי מאז הקמתה. למעשה, למעט חציון סורר בו רשמה רווח מסעיף מכירת פעילות, היא מתקיימת מהזרמות הון חוזרות ונשנות ולא מפעילות מסחרית רווחית. ההכנסות השנתיות שלה זניחות, סביב 2-3 מיליון שקל בשנה בשנים האחרונות. מנגד, הוצאות המחקר והפיתוח וההוצאות התפעוליות גבוהות בהרבה ועומדת מעל 30 מיליון שקל בשנה.

יתרה מזאת, בעוד מדובר בחברת מו"פ בה הגיוני לראות הוצאות משמעותיות על מחקר ופיתוח, שורת ההוצאות על הנהלה וכלליות הייתה גדולה בממוצע פי 4 משורת ההכנסות בחמש השנים האחרונות, ורק הגדילה את קצב שריפת המזומנים. כך יוצר שבשנים האחרונות החברה שורפת בממוצע כ-35 מיליון שקל לשנה בשורה התחתונה.

כן פייט היא למעשה “חברת חלום” קלאסית, כזו שחיה מהבטחות לעתיד יותר מאשר מתוצאות בהווה. מאז הנפקתה הראשונית ב-2005 צנח ערכה של המניה בכ-99.9%, מחיקה טוטאלית של שווי החברה תוך גיוסי כספים מזדמנים בעת הצורך. מי שהשקיע בחברה בתחילת דרכה, איבד למעשה את כספו לאורך השנים עקב גלגל הקסם של דילולים אינסופיים. אפילו בתקופות של אופוריה רגעית, למשל בתחילת 2020, כאשר משקיעים קיוו לפריצת דרך בניסוי שלב III, מצאה המניה דרך לאכזב. בפברואר 2020 גייסה החברה 5 מיליון דולר במחיר 1.50 דולר ושער המניה נפל 43% מיד אחרי ההנפקה, ושווי השוק המשיך להתכווץ, זאת לאחר שגם 2019 לווה בגיוס הון מדלל נוסף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה

חברת כן פייט "מוכרת" חלומות של תרופות פורצות דרך למחלות קשות, חזון שאכן מבוסס על מדע ראשוני ועל ניסויים קליניים בשלבים מתקדמים, אך בפועל, אותו חזון מתורגם בעיקר להנפקות מניות חדשות ולא למוצרים בשוק. במציאות כזו, השאלה עבור החברה היא לא מתי תגיע התרופה המיוחלת לשוק, אלא כמה זמן עוד יוכל הדפוס הזה להימשך לפני שהמשקיעים יגידו מספיק. כי אם יש דבר שנראה ברור הוא שבשלב מסוים צריך להתעורר מהחלום ולהתמודד עם המציאות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמואל 29/07/2025 18:28
    הגב לתגובה זו
    פנינה גוזלת את הציבור שנים רבות ואין פוצה פה
  • 6.
    אנונימי 29/07/2025 13:15
    הגב לתגובה זו
    רק בשלב שני. לא בשלב הניסוי. משמע בין ההחלטה של הfda לבין הניסוי. זה היה מונע גיוסים ללא הפסקה מנגד גיוס למטרת שיווק וקידום מוצר סופי.
  • 5.
    אנונימי 29/07/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    כבר ב2009 הבנתי בעיקר נוכלת
  • 4.
    אנונימי 29/07/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    למי האינטרס לתת להם להונות את המשקיעים
  • 3.
    אנונימי 29/07/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
    מוכרים חלום....לכו לקזינו...
  • 2.
    אנונימי 29/07/2025 10:29
    הגב לתגובה זו
    הגב הנוכלת
  • 1.
    פחחחחחח (ל"ת)
    אנונימי 29/07/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.