יאיר המבורגר
צילום: גבע טלמור

הראל מצטרפת למירוץ לרכישת כאל - יחד עם יוניון של חורש

אחרי שרשות התחרות פסלה את המיזוג של חברת הביטוח עם ישראכרט, הראל חוברת ליוניון ומגישה הצעה לפיה לא תחזיק בשליטה בחברת האשראי, מה שלדבריה צפוי בסבירות גבוהה לזכות אותה באישור הרגולטור

רוי שיינמן |

עד לפני קצת יותר משנה נראה היה שישראכרט בדרך לידיים של הראל, אבל רשות התחרות התנגדה והמהלך לא יצא לפועל, כשבסופו של דבר הייתה זו דלק של תשובה שרכשה את השליטה בחברת האשראי. הראל לא וויתרה על רכישה של גוף אשראי שיגוון את הפעילות שלה כשמי שנשארה על המדף היא כאל, שבשליטת דיסקונט, שמחויב למכור את האחזקות שלו עד 2027. 


אלא שאם הייתה רוכשת לבדה את אחזקות דיסקונט בכאל, גם כאן הראל הייתה עלולה להיתקל בהתנגדות הרגולטור מאותה סיבה שהייתה התנגדות לעסקת ישראכרט. עכשיו הראל מודיעה שהיא חוברת ליוניון של ג'ורג' חורש עם הצעה בה היא לא תהיה בעלת השליטה בחברת האשראי ותחזיק בה כ-49%. חורש הצטרף למירוץ לרכישת כאל רק לפני מספר שבועות: יוניון של ג'ורג' חורש מצטרפת למירוץ לרכישת כאל, כשבחודשים האחרונים לפי הדיווחים פנו לדיסקונט שורה של קרנות השקעה בינלאומית כולל בלקסטון, אייפקס, וסנטרברידג', שהביעו את התעניינותם בחברה. לצד זאת, ישנם שורה של גופים ישראלים שצפויים גם כן להציע הצעה כחלק מהתהליך, כולל חברת הביטוח מנורה מנורה, רבוע כחול של איש העסקים מוטי בן משה וקרן פורטיסימו.


כמה שווה כאל?

השאלה שמרחפת מעל המירוץ לרכישה היא: כמה באמת שווה כאל? רק לאחרונה נסגרה עסקת המכירה של ישראכרט לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל, כשישראכרט סיימה את 2024 עם רווח של 264 מיליון שקל, כשהצפי הוא שהיא תגיע לרווח של כ-500 מיליון שקל תוך בערך שנתיים (היעדים אולי יידחו בגלל המלחמה).


כאל, לעומתה, הרוויחה ב-2024 כ-324 מיליון שקל, יותר מכל מתחרותיה בענף, כלומר, כאל מציגה את הרווח הנקי הגבוה ביותר בענף. על הרקע הזה, דיסקונט שואף למכור אותה לפי שווי של 4-4.5 מיליארד שקל, סכום שימקם אותה כהנפקה היקרה ביותר אי פעם בענף כרטיסי האשראי.


המתעניינים הנוספים

לצד הקרנות הבינלאומיות ומנורה שמתעניינות בכאל, גם רמי לוי, שוקל להגיש הצעה. במקביל, נרשמה התעניינות מצד שורה של גופים נוספים, כמו פורטיסימו של יובל כהן, אפיניטי של ג'ארד קושנר, וקרן ליברטי של שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיב מנוצ'ין.


עבור דיסקונט, שמחויב כאמור למכור את החזקותיו בכאל עד מאי 2027 מתוקף החוק להגברת התחרות, ריבוי המתעניינים מהווה יתרון. אם יפחית את החזקותיו ל-25% עד אז, יקבל שנה נוספת למכירה מלאה. כך או כך, ככל שהעניין בכאל גובר, כך גובר גם הסיכוי שתימכר לפי שווי מקסימלי.


גם חורש רוצה להיכנס לתחום האשראי

אחזקותיו של חורש דרך יוניון מתפרסות על שורה רחבה של תחומים, עם בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). בנוסף, בסוף 2023, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יוניון זכתה במכרז באשכול אחרי הבלאגן שהיה עם דליה, קרן נוי ו-OPC. במכרז הקודם דליה זכתה עם הצעה של 9 מיליארד שקל כאשר היא הייתה המשתתפת היחידה במכרז. המתחרות במכרז הקודם שבוטל - OPC אנרגיה וקרן נוי לא ניגשו למכרז. תוצאות המכרז הקודם היו זכייה של דליה שהציעה מעל 12 מיליארד שקל - 5 מיליארד שקל מעל ההצעה של קרן נוי ו-OPC. דליה טענה שהיא לא יכול להעמיד את המימון לסכום זה, גם בשל מקלות בגלגלים ששים לה מנהלי קרן נוי. היא הציעה לשלם 9 מיליארד שקל, אך בסופו של דבר, בשל עתירות של נוי ו-OPC המכרז בוטל וחברת החשמל פרסמה מכרז חדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.