טור

עלילות רועי ברמן בדיסלדורף: איך אפשר להבין יפנים?

עם תקציב הפקה בן 7 ספרות ומפגש של כל מנהלי השיווק באירופה - איך נראית ההשקה הבינ"ל של Mazda 3 החדשה, מקבלת הבריף בינואר ועד אוגוסט
רועי ברמן |

התשובה לארט היפני מובטחת בסוף, בינתיים אני אספר קצת על הקמפיין עליו עובדים כיום במשרד. אז כפי שסיפרתי בחלק הקודם, למשרד פה יש לקוח אחד בלבד (Mazda) אבל...יש 26 מדינות לטפל בהן.

חלוקת העבודה היא שאנחנו במשרד יחד עם מחלקת השיווק של Mazdaאירופה מייצרים את העבודה ברמת המותג (בכל הערוצים: אונליין/ אופליין/ דיגיטל/ מדיה חברתית/ PR וכו') ואילו השווקים המקומיים עושים את הפעילות ברמת המוצר הספציפי/מכר וכן את האדפטציה של העבודה המותגית לשוק שלו.

ב-2013 גולת הכותרת של העבודה כאן היא ההשקה העולמית של ה- Mazda3 החדשה. החברה מייחסת חשיבות גדולה להשקת הדגם הנמכר ביותר שלה, בייחוד כשלא מדובר בעוד מתיחת פנים אלא בדגם חדש לחלוטין שאמור להיות קפיצת מדרגה משמעותית של המוצר ושל החברה.

פרק א': מישראל לגרמניה

אז איך זה קורה בפועל?

אם חשבתם שעד היום עבדתם על קמפיינים ארוכים אז welcome לאירופה...בסוף 2012 שלפו פה יומנים וסימנו אבני דרך, היעד - קמפיין באוויר באוקטובר 2013, ומכאן נגזר הכל.

בינואר: תחילת עבודה עם בריף תקשורתי שמגדיר את המטרות הרחבות יותר, לו"ז, מה הוסכם עם מטה החברה ביפן, עקרונות כללים לקמפיין, והסכמת השווקים השונים באירופה על העקרונות. (כל אבן דרך כזו כרוכה אין ספור ישיבות, תאומים, בדיקות וכאב ראש רציני לתקציבאות).

פברואר: בריף פרסומי שיוצא ממחלקת הפלנינג שלנו ומאושר ע"י Mazda אירופה (משפט קצר - שמתמצת עבודה קשה של מציאת רעיונות, ניסוחים ופתרונות שיתאימו לשוק האירופאי, ויקבלו את ברכת הדרך של הבוסים ביפן ושל שאר מרכזי החברה בעולם אשר משתדלת לשמור על יישור קו גלובאלי ברמה האסטרטגית).

מרץ: ברגע שיש בריף (והוא שונה ממה שמכירים בארץ, כי העבודה היא ברמת קונספט מותגי רחב ולא תובנה צרכנית - כי מה שמתאים לגרמני לא מתאים להולנדי, או לשבדי או לרוסי...ולכן צריך מכנה משותף לכולם), עושים פה דבר שנקרא Hot House.

הרעיון: אוספים יחד קבוצה של אנשי אונ/אופליין, PR, פלנינג, קראיטייב ומדיה ממשרדים של הרשת ברחבי אירופה ובמשך 4 ימים עובדים רק על פיצוח הבריף. בסוף התהליך יש בד"כ ערימת רעיונות (קונספטים עם רעיונות ראשונים לביצוע) שמעבירים אותם סינון ומציגים ללקוח. לאחר פינג פונג של כמה וכמה פגישות מגיעים למשהו כמו 3-5 רעיונות בשלים יותר ואז מזמנים עוד Hot House. הפעם מינון אנשי הקריאייטיב גבוה יותר והדגש הוא על פיתוח קריאיטייבי של הקונספטים שעברו את השלב הקודם.

אפריל - מאי: בסוף הסבב הקודם מגבשים את 3 הרעיונות הטובים ביותר, מפתחים אותם לתוצרים קריאטייבים בסיסיים (תסריט, סקיצות וכו') ומכנסים את כל מנהלי השיווק של Mazda באירופה.

בישיבה ארוכה של יום אחד, מציגים את כל הקונספטים והפיתוחים הקריאטייבים והשווקים מתבקשים להצביע על הכיוון המועדף עליהם (ממש נותנים ציונים) ובסופו של יום יש לנו כיוון זוכה (רגע אין עוד מה להתלהב... זה רק כיוון). בשלב הזה שולחים את אנשי הקריאייטיב השונים לעבוד על תסריטים, מודעות, אתר אינטרנט, פעילויות דיגיטל, פעילות יח"צ וכו', שכולם צריכים להיות מתואמים, משולבים ותפורים לקמפיין אחד שיתפרס על כל אירופה במשך כמה חודשים.

יוני: אוספים את כל מה שפותח, מכנסים (שוב) את כל מנהלי השיווק מאירופה (בכל פעם מטיסים את כולם ללברקוזן בגרמניה) ומציגים להם את העבודה שנעשתה. כל העבודות צריכות לקבל אישור, יש כאלו שנשלחות למקצה שיפורים ויש כאלו שנשלחות לפח.

יולי - ספטמבר: לאחר האישור "התאורטי" של השווקים השונים, מקבלים אישור סופי של Mazda אירופה ושל הבוסים מיפן, חותמים על תקציבים (התקציב פה נחשב לצנוע במונחי עולם הרכב של אירופה, אבל נגיד שרק בתקציב ההפקה של הסרט יש 7 ספרות ביורו, כן...) ויאללה לתהליך מורכב של הפקה, עבודה של חברות שונות על חלקים שונים בתהליך וכמובן אינטגרציה של כל החלקים יחד כדי לקבל קמפיין אחד.

נשמע כאילו יש הרבה זמן לכל שלב, אך בפועל הלו"ז מאד צפוף. כל פיפס עובר 10 אישורים (עדיין עובדים בגרמניה וסדר צריך שיהיה), כמות הרעיונות שנפסלים גבוהה ומעבר לכך מתרחשים ברקע כל הזמן עוד פרויקטים רבים ושונים (למשל פיתוח תוכנית מתן חסויות של המותג, החשיפה העולמית של הרכב החדש ועוד לא דיברנו על מחקרים, מתחרים וכל מיני בלת"מים של מנכ"לים כאלו ואחרים).

נכון לעכשיו (תחילת אוגוסט) ההפקה בשיא המרץ וכולם כאן סקרנים להתחיל ולראות תוצרים שעוד חודשיים שלושה יתחילו לשטוף את אירופה (וגם אני אפילו קצת מתרגש לדעת שמשהו שיש לי בו חלק לא קטן יופיע בטלוויזיה הספרדית או על שילוט חוצות בפריז).

ו...ארטדירקטור יפני. בת'כלס אף אחד פה במשרד לא מבין מילה ממה שהוא אומר, אז עושים לו כן עם הראש ונותנים לו להמשיך ולשחק בפוטושופ כי הוא עושה את זה בכלל לא רע.

הכותב הוא פלנר בכיר בסוכנות הפרסום Team Cosmo דיסלדורף מקבוצת WPP העולמית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.