אמנם זו אינה קרן השקעות שמנהלת 940 מיליארד דולר, אבל בכל זאת גם אצלנו משקיעים בתשתיות עבור הבינה המלאכותית. בעלות של חצי מיליארד שקל, מתוכם 160 מליון שקל מתקציב המדינה, הוחלט כי קבוצת נביוס Nebius Group N.V. 0.74%   שיושבת בהולנד היא זו שתקים מעבדה לאומית לאימון מודלי בינה מלאכותית. על פי מומחי תעשייה, הפיכת משאבי המחשוב לזמינים יותר עבור סטארטאפים, חוקרים באקדמיה וגופים ציבוריים עשויה לחולל מהפכה של ממש בנגישות לטכנולוגיות AI מתקדמות, שכן עלויות העיבוד הן אחד החסמים המשמעותיים ביותר בפיתוח מוצרי AI חדשניים.

קבוצת נביוס היא גלגול של יאנדקס,  בראשה עומד שנקראה בזמנו "גוגל הרוסית". ארקדי וולוז', המייסד הישראלי-רוסי של יאנדקס, עומד בראשה ולצידו דמויות ישראליות נוספות, כמו אלנה בונינה, קירה רדינסקי ואופיר נווה. החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש במכרז, עם תשתית בהיקף של כ-16,000 פטהפלופ (יחידת מידה לעוצמתם של מחשבים העוסקים בעיבודים עתירי חישוב). לשם השוואה, המחשב החזק בעולם, אל קפיטן של HP, הוא עם 17,420 פטהפלופ. מחשב העל שהקימה אנבידיה בישראל והחל לפעול בסוף 2023 ונכון לדירוג הרשמי האחרון, נמצא במקום ה-34 בעולם. הצפי של נביוס להשלמת שלב התשתיות הוא ולהתחיל במתן שירותים הוא כבר בתחילת 2026.

"מדובר בהשקעה חסרת תקדים בתשתית עיבוד נתונים מתקדמת שתשמש כמנוע צמיחה למשק הישראלי," אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגית של מירוץ החימוש העולמי בתחום הבינה המלאכותית, אך כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה".

פרויקטים נוספים ואקוסיסטם מקומי

במקביל להקמת מחשב העל, הרשות משיקה פרויקטי דגל נוספים כגון הקמת מכון לאומי למחקר בבינה מלאכותית, שמטרתו לקדם מחקר בסיסי ויישומי ולמשוך חוקרים מובילים מהעולם.בנוסף, הרשות תקדם מיזמי מחקר פורצי דרך (Moonshots) באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון, עם השקעה של כ-90 מיליון שקל בשנים הקרובות.

• גאווה לאומית: המחשב הקוונטי תוצרת ישראל הראשון החל לפעול
• למרות ההכרזות החגיגיות; מדוע נפלה אתמול מניית אינטל ב-4.5%?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, הושם דגש על הטמעה של פתרונות בינה מלאכותית שיותאמו לשירות הציבורי, השקת מסלול לימודים לתארים מתקדמים בבינה מלאכותית בצה"ל, והקמת מעבדות לנסיינות שיסייעו בהבשלת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

בנייה של אקוסיסטם של בינה מלאכותית היא חשובה בכל מובן, וכפי שאנחנו רואים את ההשקעה הסעודית בתחום שנובעת מרצון לגוון את ההכנסות אבל גם לא לאבד את הצביון התרבותי והשפתי בעולם של הבינה המלאכותית, שנשלט על ידי תרבות אירופאית וסינית, כך גם אנחנו, כמדינה, חייבים לספק אקוסיסטם מקומי של בינה מלאכותית. 

ובהמשך ישיר, יחד עם ההכרזות על העתיד לבוא, פרסמה הרשות גם דוח לגבי המצב כרגע בהקשרי הבינה המלאכותית בישראל. אמנם הדוח מציג את ישראל כיצרנית בינה מלאכותית משמעותית, עם השקעה של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל, אבל בד בבד עם ההון האנושי הקיים, נדרשים צעדים  לפיתוח של תכניות הכשרה מתקדמות ומשיכת הון אנושי מחו"ל. 

• OpenAI משיקה את GPT-5.2 - בניסיון לחדש את ההובלה במרוץ ה-AI
• עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר

בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שיש פער בין ההשקעה וההון האנושי ובין ההיערכות הממשלתית להטמעה של ה-AI בכלל היבטי החיים, וממליץ על צעדים עתידיים נוספים בתוכנית הלאומית, ביניהם איגום והנגשה של מאגרי מידע.