החברה שמצהירה - "הפתרונות שלנו יחליפו את כל העובדים"
בינה מלאכותית בעולם שבו הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר, קם חזון רדיקלי חדש: אוטומציה מוחלטת של כל עבודה אנושית. מכנאייז, סטארט-אפ בהובלת אחד הכוכבים הצעירים של תחום הבינה המלאכותית, תמאי בסירוגלו, מבקשת להצעיד את הכלכלה העולמית לעידן שבו רובוטים דיגיטליים יחליפו עובדים אנושיים בכל תחום ומקצוע. ההבטחה: שגשוג כלכלי אדיר. הסכנה: משבר תעסוקתי עולמי. התגובות — סוערות.
ציוץ שמטלטל את עולם הבינה המלאכותית
בשבוע שעבר, ציוץ קצר של תמאי בסירוגלו הצית סערה: "אני מקים חברה חדשה: מכנאייז". מאחורי הציוץ עומד חוקר בן 29, שייסד את Epoch AI, גוף מחקר עצמאי שנועד לנתח את התפתחות הבינה המלאכותית והשפעותיה. מעבר מהיר זה מעורר גלי ביקורת על אמינותו ועל הכיוון החדש שבחר לעצמו.
בסירוגלו, שבעבר זכה לשבחים על מחקריו הניטרליים, מפתיע את הקהילה כשהוא עובר להובלת סטארט-אפ מסחרי שמכוון גבוה מאוד: "אוטומציה מלאה של כל העבודה." אתר הבית של החברה החדשה מדגיש את הפוטנציאל הכלכלי העצום אליה היא נכנסת: כ-18 טריליון דולר בשנה בארה"ב בלבד וכ-60 טריליון דולר ברחבי העולם.
מכנאייז אינה עוד מיזם שמייעל משימה מסוימת או מתמקד בפתרון בעיות נקודתיות. החזון שלה כולל מהפכה כוללת במבנה העבודה הגלובלי: החברה שואפת לפתח סוכני בינה מלאכותית שיבצעו משימות קוגניטיביות במגוון תחומים רחב — החל מכתיבת תוכן, דרך ניתוח נתונים ותמיכה בלקוחות, ועד ניהול פרויקטים וקבלת החלטות אסטרטגיות.
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנים מתוכננים לפעול במהירות גבוהה, ברמת עקביות שאינה אפשרית עבור בני אדם, וביכולת למידה מתמשכת המבוססת על אינטראקציות בזמן אמת. בשלב הראשון, מכנאייז מתמקדת בעבודות משרדיות — אותן עבודות שמבוססות על עיבוד מידע, ניתוח ודיווח — מתוך הבנה שהן מהוות נתח משמעותי מהתעסוקה בעולם המודרני, אך גם ניתנות יחסית לאוטומציה באמצעות תוכנה ולא מצריכות רובוטיקה פיזית יקרה.
מארגון ללא מטרות-רווח לסטארט-אפ?
המעבר של בסירוגלו — לצד חוקרים נוספים מ-Epoch כמו אגה ארדיל ומתיו ברנט — הרגיז רבים. גולשים ואנשי מקצוע טענו כי מדובר בבגידה בעקרונות שעליהם נוסד מגזין אפוק המקורי: שמירה על ניטרליות וזהירות ביחס לפיתוחי AI. הולי אלמור, מנכ"לית PauseAI, האשימה אותו בכך שוויתר על המחויבות לשמור על ביטחון הציבור, והזהירה שהמעבר להקמת חברה מסחרית סותר את ההצהרות החוזרות שלו ושל צוותו על הצורך לבלום את הסכנות שבפיתוח בינה מלאכותית מתקדמת.
בנוסף, ביקורת חריפה הופנתה כלפי Epoch עצמה, שעד כה נחשבה לגוף עצמאי ואובייקטיבי. חלק מהמבקרים העלו חשש עמוק כי המחקרים שנערכו ב-Epoch שימשו בפועל לא רק להבנה אקדמית של השפעות ה-AI, אלא גם לכריית תובנות אסטרטגיות ועסקיות שהכינו את הקרקע להקמת מכנאייז — מהלך שמעלה סימני שאלה על האינטרסים שעמדו מאחורי גוף המחקר מראשיתו.
- מייסדי LeanCon: "אמרו לנו שזה בלתי-אפשרי, תשעה חודשים אחרי זה כבר היה מוצר שעובד במנהטן"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל...
בסירוגלו מנסה להרגיע. בראיונות לתקשורת הוא טען כי גם אם אוטומציה מלאה תביא לירידת שכר בתחומים מסוימים, רווחת בני האדם לא תיפגע בהכרח. לדבריו, רוב האנשים לא מסתמכים רק על שכר עבודה כמקור הכנסה, אלא נהנים גם מדיבידנדים, דמי שכירות, רווחי הון וקצבאות ממשלתיות. בסירוגלו מצייר תמונה אופטימית, לפיה אוטומציה רחבת היקף תוביל לפריחה כלכלית ושפע עצום.
נראה שההסברים והחזון השאפתני שצייר בסירוגלו שכנעו מספר לא מבוטל של משקיעים וגייסו כ-100 מ' דולר. בין התומכים הבולטים ניתן למנות את נט פרידמן לשעבר מנכ"ל GitHub, פטריק קוליסון מנכ"ל Stripe, ג'ף דין, מדען בכיר בגוגל וגם מרקוס אברמוביץ' - שותף בקרן הקריפטו AltX - זה האחרון אישר בציוץ שכתב את השמועות על השקעתו וציין כי הצוות של מכנאייז "חשב לעומק על AI יותר מכל אחד שאני מכיר".
מכנאייז מעריכה את פוטנציאל השוק שלה על בסיס סך התשלומים לעובדים במשק. לפי תמאי, בארצות הברית בלבד מדובר בשוק עבודה בשווי כולל של כ-18 טריליון דולר בשנה, ובקנה מידה עולמי מדובר על יותר מ-60 טריליון דולר בשנה. לדבריו, פוטנציאל השוק כאן גדול בצורה אבסורדית, מאחר שמדובר בניסיון להחליף את כלל העבודה האנושית באמצעות סוכני בינה מלאכותית.
לעומתו, כלכלנים ואנליסטים מזהירים כי החזון של מכנאייז עלול להיות מנותק מהמציאות החברתית והכלכלית. הם מצביעים על כך שאוטומציה מוחלטת עלולה להוביל לאבטלה המונית, לפגוע במיוחד במעמד הביניים ולהעמיק את אי-השוויון החברתי. לדעתם, ללא רגולציה מוקפדת ומדיניות ממשלתית שתשמור על איזונים, העולם עלול לעמוד בפני משבר כלכלי עמוק שיחליש את היציבות החברתית ויערער את המבנים הכלכליים המסורתיים.
כשמהפיכת הסוכנים תפגוש אותנו
שוק העבודה על פי מכנאייז הוא שוק עבודה של סוכנים של AI ועובדים בשר ודם שמפעילים ומפקחים עליהם. זה אומר שאין כמעט צורך בעובדים. דמיינו חיסכון של 80%-90% מכוח האדם בחברה שלכם. זה שינוי דרמטי מאוד, וזה תקף לתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, המשפטים והשירותים. גם מקצועות שבעבר נחשבו בטוחים יחסית בפני אוטומציה, כמו ניתוח משפטי, שירותים פיננסיים ותמיכה טכנולוגית, עלולים להיפגע ישירות כתוצאה מהתפתחות סוכני בינה מלאכותית מתקדמים.
במציאות כזו, תידרש בחינה מחדש של מדיניות העבודה והמיסוי. אחת השאלות המרכזיות שצפויות לעלות היא האם יש למסות סוכני בינה מלאכותית שמבצעים תפקידי עובדים, באופן דומה לאופן שבו מעסיקים משלמים היום מס בגין עובדים אנושיים. שאלה חשובה נוספת, כנראה השאלה הכי חשובה היא מה אנשים יעשו? יהיה להם זמן בשפע, מה הם יעשו איתו? והאם התגמול על העבודה המעטה שיעשו תייצר להם מספיק פרנסה או שהמודל יהיה בכלל תשלומים של המדינה למשפחות? ואם כך, אז איפה בעצם העולם הקפיטליסטי שהכרנו?
- 8.אנונימי 29/04/2025 08:28הגב לתגובה זואם תחפש עבודה בהמשך אני בטוח לא העסיק אותך לעולם. אתה מדבר שטויות
- 7.מתי הבינה הזו תחליט שאנחנו מיותרים (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 23:09הגב לתגובה זו
- 6.איך שפע כלכלי אם כולנו מובטלים (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 21:55הגב לתגובה זו
- 5.אבי 27/04/2025 20:01הגב לתגובה זואם חברות כל כך רוצות להתייעל על ידי פיטורי המהנדסים מי יעשה את העבודה השחורהמי יתעסק עם סוכני הAI מנהלי הפרויקטים מנהלי המוצר מנהלי החברהנו באמת
- אנונימי פלונינימי 28/04/2025 08:42הגב לתגובה זופיתוחים שדרשו מפתחים בעבר עברו להגדרה שכל מנהל מוצר או מטמיע יכול לעשות בקלות ללא באגים
- 4.אנונימי 27/04/2025 18:55הגב לתגובה זואנשים יהפכו ללא עבודה ומי בידיוק יקנה כשאין לו עבודה. כי AI מחליף את כולם.
- 3.אם הוא צודק אז החברה שלו צריכה להעסיק רק את עצמו (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 18:04הגב לתגובה זו
- 2.מדען נתונים אמיתי 27/04/2025 18:04הגב לתגובה זוהאם זה בכלל אפשריאחסוך לכם את הדיון. התשובה היא לא. הבינה המלאכותית חווה כעת קפיאה עד רגרסיה. יותר הזיות פחות הסנה פחות הסקה. תקראו קצת ביקורות. בכלל לא בטוח שהולכים לכיוון הזה. חבל על כספי המשקיעים
- 1.אוטומציה רחבת היקף תוביל לפריחה כלכלית ושפע עצום למפתחים (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 17:43הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
מימין: היזמים זיו לוי וספיר טובולמייסדי LeanCon: "אמרו לנו שזה בלתי-אפשרי, תשעה חודשים אחרי זה כבר היה מוצר שעובד במנהטן"
LeanCon, סטארט-אפ המשלב טכנולוגיות AI בתכנון פרויקטי בנייה, הודיע היום כי השלים גיוס של 6 מיליון דולר, פי שניים מהיעד ההתחלתי שהציב בסך 3 מיליון דולר. את סבב הגיוס הראשוני של החברה הובילה פירמת ההשקעות האמריקאית Ibex Investors (אייבקס), בהשתתפות Fusion VC, Newman Architects, TCA LA, Connecticut Innovations, Siegel Capital, וקבוצה מכובדת של משקיעי אנג'ל מעולמות הבנייה, הנדל"ן והטכנולוגיה, וביניהם פיל ברנשטיין, שכיהן כסגן נשיא AEC ב-Autodesk וכיום משמש כסגן דיקן בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת Yale היוקרתית שבארה"ב.
LeanCon הינה חלוצה בפיתוח צוות הנדסה לשלב "טרום-הבנייה" (Pre-construction), צוות המבוסס על פלטפורמת AI - שהופכת את השלב המורכב ביותר בבנייה למדע מבוסס נתונים. צוותי "טרום-הבנייה" העובדים על מכרזים לפרויקטים, משקיעים בממוצע חודשים בהערכה, בתכנון ובתמחור של מאות הזדמנויות (לו"ז, אספקה, בחירת שיטת בניה, ציוד הנדסי כבד, כ"א ועוד), אך רק כ-8% מהפרויקטים הללו מגיעים בסופו של דבר לכדי מימוש. הטכנולוגיה של LeanCon מייצרת תחזיות בנייה מפורטות תוך כשבע דקות בלבד, במקום תהליך שבדרך כלל לוקח חודשים, ומאפשרת לצוותים להתמקד בהחלטות החשובות ביותר, תוך שיפור דרמטי ביעילות, לוחות הזמנים, בשיעורי הרווח, תכנון מספר רב יותר של פרויקטים בכל שנה, ותוך הפחתת עלויות תכנון הפרויקט מכ-2 מיליון דולר לכמעט אפס. באמצעות יישום הלוגיקה הייחודית שלה ומינוף תובנות מפרויקטים קודמים בשילוב עם נתונים קנייניים, הפלטפורמה מבטיחה כי כל תהליך ותוצר עבור כל לקוח יהיו ייחודיים, מאובטחים ומותאמים באופן מדויק לצרכי העסק שלו. גישה מבוססת-נתונים זו מאפשרת לפלטפורמה להציף תרחישים ופתרונות מתקדמים ויעילים יותר, שייתכן והלקוח כלל לא ידע שהם אפשריים. הטכנולוגיה כבר פעילה בתכנון פרוייקטים בהיקף של מעל 650 מיליון דולר בניו יורק, ומייעלת לוחות זמנים, עלויות, לוגיסטיקה ושיטות בנייה באופן מידי ובהתאם לכל שינוי.
LeanCon עובדת כיום עם אחת מחברות הבנייה והפיתוח הנדל"ני הפרטיות הגדולות ביותר בארצות הברית. מערכת היחסים הזו התפתחה לשותפות אסטרטגית, המדגישה את התבססותה של LeanCon בתעשייה.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זיו לוי, מנכ"ל וממייסדיה של LeanCon, אמר כי "פרוייקטי בנייה פשוט מורכבים מדי מכדי לתכנן אותם באופן אופטימלי, ועד היום השיטות הקיימות לא נבנו כדי להתמודד עם מורכבות שכזאת, במיוחד בהינתן האתגרים ההולכים וגדלים על הענף. LeanCon המציאה מחדש את תכנון הבנייה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, וכבר היום חוסכת לצוותי הפרויקטים זמן וכסף, תוך הגדלת שיעורי הזכייה במכרזים והגדלת הוודאות."
