בעולם שבו הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר, קם חזון רדיקלי חדש: אוטומציה מוחלטת של כל עבודה אנושית. מכנאייז, סטארט-אפ בהובלת אחד הכוכבים הצעירים של תחום הבינה המלאכותית, תמאי בסירוגלו, מבקשת להצעיד את הכלכלה העולמית לעידן שבו רובוטים דיגיטליים יחליפו עובדים אנושיים בכל תחום ומקצוע. ההבטחה: שגשוג כלכלי אדיר. הסכנה: משבר תעסוקתי עולמי. התגובות — סוערות.

ציוץ שמטלטל את עולם הבינה המלאכותית

בשבוע שעבר, ציוץ קצר של תמאי בסירוגלו הצית סערה: "אני מקים חברה חדשה: מכנאייז". מאחורי הציוץ עומד חוקר בן 29, שייסד את Epoch AI, גוף מחקר עצמאי שנועד לנתח את התפתחות הבינה המלאכותית והשפעותיה. מעבר מהיר זה מעורר גלי ביקורת על אמינותו ועל הכיוון החדש שבחר לעצמו.

בסירוגלו, שבעבר זכה לשבחים על מחקריו הניטרליים, מפתיע את הקהילה כשהוא עובר להובלת סטארט-אפ מסחרי שמכוון גבוה מאוד: "אוטומציה מלאה של כל העבודה." אתר הבית של החברה החדשה מדגיש את הפוטנציאל הכלכלי העצום אליה היא נכנסת: כ-18 טריליון דולר בשנה בארה"ב בלבד וכ-60 טריליון דולר ברחבי העולם.

מכנאייז אינה עוד מיזם שמייעל משימה מסוימת או מתמקד בפתרון בעיות נקודתיות. החזון שלה כולל מהפכה כוללת במבנה העבודה הגלובלי: החברה שואפת לפתח סוכני בינה מלאכותית שיבצעו משימות קוגניטיביות במגוון תחומים רחב — החל מכתיבת תוכן, דרך ניתוח נתונים ותמיכה בלקוחות, ועד ניהול פרויקטים וקבלת החלטות אסטרטגיות. 

• לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
• קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסוכנים מתוכננים לפעול במהירות גבוהה, ברמת עקביות שאינה אפשרית עבור בני אדם, וביכולת למידה מתמשכת המבוססת על אינטראקציות בזמן אמת. בשלב הראשון, מכנאייז מתמקדת בעבודות משרדיות — אותן עבודות שמבוססות על עיבוד מידע, ניתוח ודיווח — מתוך הבנה שהן מהוות נתח משמעותי מהתעסוקה בעולם המודרני, אך גם ניתנות יחסית לאוטומציה באמצעות תוכנה ולא מצריכות רובוטיקה פיזית יקרה.

מארגון ללא מטרות-רווח לסטארט-אפ?

המעבר של בסירוגלו — לצד חוקרים נוספים מ-Epoch כמו אגה ארדיל ומתיו ברנט — הרגיז רבים. גולשים ואנשי מקצוע טענו כי מדובר בבגידה בעקרונות שעליהם נוסד מגזין אפוק המקורי: שמירה על ניטרליות וזהירות ביחס לפיתוחי AI. הולי אלמור, מנכ"לית PauseAI, האשימה אותו בכך שוויתר על המחויבות לשמור על ביטחון הציבור, והזהירה שהמעבר להקמת חברה מסחרית סותר את ההצהרות החוזרות שלו ושל צוותו על הצורך לבלום את הסכנות שבפיתוח בינה מלאכותית מתקדמת.

בנוסף, ביקורת חריפה הופנתה כלפי Epoch עצמה, שעד כה נחשבה לגוף עצמאי ואובייקטיבי. חלק מהמבקרים העלו חשש עמוק כי המחקרים שנערכו ב-Epoch שימשו בפועל לא רק להבנה אקדמית של השפעות ה-AI, אלא גם לכריית תובנות אסטרטגיות ועסקיות שהכינו את הקרקע להקמת מכנאייז — מהלך שמעלה סימני שאלה על האינטרסים שעמדו מאחורי גוף המחקר מראשיתו.

• מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
• סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...

בסירוגלו מנסה להרגיע. בראיונות לתקשורת הוא טען כי גם אם אוטומציה מלאה תביא לירידת שכר בתחומים מסוימים, רווחת בני האדם לא תיפגע בהכרח. לדבריו, רוב האנשים לא מסתמכים רק על שכר עבודה כמקור הכנסה, אלא נהנים גם מדיבידנדים, דמי שכירות, רווחי הון וקצבאות ממשלתיות. בסירוגלו מצייר תמונה אופטימית, לפיה אוטומציה רחבת היקף תוביל לפריחה כלכלית ושפע עצום.

נראה שההסברים והחזון השאפתני שצייר בסירוגלו שכנעו מספר לא מבוטל של משקיעים וגייסו כ-100 מ' דולר. בין התומכים הבולטים ניתן למנות את נט פרידמן לשעבר מנכ"ל GitHub, פטריק קוליסון מנכ"ל Stripe, ג'ף דין, מדען בכיר בגוגל וגם מרקוס אברמוביץ' - שותף בקרן הקריפטו AltX - זה האחרון אישר בציוץ שכתב את השמועות על השקעתו וציין כי הצוות של מכנאייז "חשב לעומק על AI יותר מכל אחד שאני מכיר".

מכנאייז מעריכה את פוטנציאל השוק שלה על בסיס סך התשלומים לעובדים במשק. לפי תמאי, בארצות הברית בלבד מדובר בשוק עבודה בשווי כולל של כ-18 טריליון דולר בשנה, ובקנה מידה עולמי מדובר על יותר מ-60 טריליון דולר בשנה. לדבריו, פוטנציאל השוק כאן גדול בצורה אבסורדית, מאחר שמדובר בניסיון להחליף את כלל העבודה האנושית באמצעות סוכני בינה מלאכותית.

לעומתו, כלכלנים ואנליסטים מזהירים כי החזון של מכנאייז עלול להיות מנותק מהמציאות החברתית והכלכלית. הם מצביעים על כך שאוטומציה מוחלטת עלולה להוביל לאבטלה המונית, לפגוע במיוחד במעמד הביניים ולהעמיק את אי-השוויון החברתי. לדעתם, ללא רגולציה מוקפדת ומדיניות ממשלתית שתשמור על איזונים, העולם עלול לעמוד בפני משבר כלכלי עמוק שיחליש את היציבות החברתית ויערער את המבנים הכלכליים המסורתיים.

כשמהפיכת הסוכנים תפגוש אותנו

שוק העבודה על פי מכנאייז הוא שוק עבודה של סוכנים של AI ועובדים בשר ודם שמפעילים ומפקחים עליהם. זה אומר שאין כמעט צורך בעובדים. דמיינו חיסכון של 80%-90% מכוח האדם בחברה שלכם. זה שינוי דרמטי מאוד, וזה תקף לתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, המשפטים והשירותים. גם מקצועות שבעבר נחשבו בטוחים יחסית בפני אוטומציה, כמו ניתוח משפטי, שירותים פיננסיים ותמיכה טכנולוגית, עלולים להיפגע ישירות כתוצאה מהתפתחות סוכני בינה מלאכותית מתקדמים.

במציאות כזו, תידרש בחינה מחדש של מדיניות העבודה והמיסוי. אחת השאלות המרכזיות שצפויות לעלות היא האם יש למסות סוכני בינה מלאכותית שמבצעים תפקידי עובדים, באופן דומה לאופן שבו מעסיקים משלמים היום מס בגין עובדים אנושיים. שאלה חשובה נוספת, כנראה השאלה הכי חשובה היא מה אנשים יעשו? יהיה להם זמן בשפע, מה הם יעשו איתו? והאם התגמול על העבודה המעטה שיעשו תייצר להם מספיק פרנסה או שהמודל יהיה בכלל תשלומים של המדינה למשפחות? ואם כך, אז איפה בעצם העולם הקפיטליסטי שהכרנו?