איציק בן ארויה
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

פטור ממס על פנסיה - כל מה שצריך לדעת

איציק בן ארויה יועץ פנסיוני עושה סדר - מי זכאי לפטור, מה סל הפטור, איך שומרים על פטור גבוה בפרישה ומה היבטי המס במשיכת פיצויים ותגמולים 
צחי אפרתי | (1)

איציק בן ארויה יועץ פנסיוני ומומחה לתכנון פרישה מתארח באולפן ביזפורטל ומסביר האם ומתי אנחנו פטורים ממס על הפנסיה. האם כשתגיעו לפנסיה אתם תצטרכו לשלם מס על הקצבה ומה יקרה אם תמשכו סכום חד פעמי? האם אפשר לתכנן איך להימנע ממס? הרבה שאלות,  שחלקן חשובות לכל הגילאים, לא לפורשים. מסתבר שהתנהלות נכונה בגילאים צעירים תגדיל לכם את הפטור ממס בעתיד.          איציק בן ארויה - איך לקבל פטור ממס על הפנסיה?  מי זכאי לפטור על הפנסיה? "מי שהגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה, לא משכורת. כלומר גבר בגיל 67 ואישה בגיל 63 לפי טבלאות הגיל. למשל פנסיה צבאית שמתחילה בגיל 50 לא מזכה בפטור מפנסיה עד גיל פרישה". כמה פטור מקבל מי שפורש לפנסיה? "התקרה בשנת 2024 היא 4,903 שקל בחודש. אם הפנסיה החודשית היא 14,900 שקל החלק שחייב במס פחות 4,900 שקל פטור - למעשה הפנסיה החייבת במס עומדת על 10,000 שקל. לא כולם זכאים לפטור המלא, זה תלוי אם נמשכו פיצויים במהלך שנות העבודה או במועד הפרישה וגם כמה משיכות של קופות גמל אחרי 2008 נעשו. ככל שמושכים יותר פיצויים או תגמולים קצבתיים הפטור על הפנסיה יקטן".    מה צריך לעשות בכדי לקבל את הפטור הכי גבוה לפנסיה?  "צריך להגיש בקשה לקיבוע זכויות, טופס 161 ד' ובו הפורש מציג למס הכנסה כמה פיצויים הוא משך וגם כמה תגמולים הוא רוצה למשוך. מס הכנסה מגיש את הפטור בהתאם למשיכות שנעשו ובהתאם מתקבל סך הפטור על הפנסיה. באופן תיאורטי פורש מכוחות הבטחון שמקבל 20 אלף שקל מפנסיה ועבד בקריירה שניה וצבר 800,000 שקל, הוא יכול למשוך בפטור את כל הסכום  – היוון, תוך ויתור על הפטור מפנסיה. בשנה הבאה הפטור יעמוד על 6,318 שקל בחודש. הנטו שמקבל הפנסיה יגדל בינואר 25 אם סימן פטור יותר גבוה בטופס קיבוע זכויות".   כיצד משיכת פיצויים ותגמולים משפיעה על הפטור מפנסיה? "משיכת פיצויים משפיעה פעמיים, מגיעים עם פחות פנסיה כי נמשכו פיצויים בדרך. וזה גם מקטין את הפטור - על כל שקל פיצויים שנמשך זה מקטין את סל הפטור ב-1.35 שקל. יש כאן קנס כפול - פחות פנסיה וגם הפטור לפנסיה קטן. במשיכת תגמולים קצבתיים סל הפטור קטן ביחס של שקל בשקל".   מה עם אנשים שמקבלים פנסיה נמוכה גם הם צריכים לעשות קיבוע זכויות? "לכאורה, פנסיונר שמקבל 4,000-5,000 שקל לא מגיע לסף המס במידה ואין הכנסה נוספת, לכן אין צורך ממשי בקיבוע זכויות כיוון שאיננו צפוי לשלם מס בהתאם למדרגות המס. לעומת זאת, פורשים רבים שממשיכים לעבוד כדאי לעשות קיבוע זכויות אחרת לא יקבלו את הפטור ממס. "למשל פנסיה של 3,000 שקל במצב של הכנסה יחידה אין מס. אבל במקרה שיש הכנסה מעבודה בסך 8,000 שקל, אם לא בוצע קיבוע זכויות עבור הפטור של ה-3,000 שקל, תשלום המס יהיה לפי הכנסה חייבת בסך 11,000 שקל. לכן חשוב לעשות קיבוע זכויות ולדרוש את הפטור על הפנסיה במצב שממשיכים לעבוד ולא רוצים שהפנסיה הנמוכה תצטרף למשכורת בחישוב המס".   לראיון המלא:  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צחי 01/09/2024 16:33
    הגב לתגובה זו
    הכל מתפרק כמגדל קלפים ברוח
איציק שנידובסקי
צילום: אנליסט

למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?

מה עושה את ההבדל בין גופי ההשקעה השונים - ומה צפוי בטווח הארוך? 

תמיר חכמוף |

בקרב הצמוד על פסגת התשואות בין הגופים המוסדיים, מה שקובע הוא - בחירת מניות מנצחות. לרוב הפערים בן הגופים בהשקעה באגרות החוב נמוכים מאוד, אין שם יתרון לגוף מסוים על פני האחר. גם בהשקעה בחו"ל אין קסמים - כולם מתכנסים לבנצ'מרק דרך השקעה במכשירים על מדדים (עוקבי מדדים, בעיקר S&P). היתרון של הגופים לרוב נמצא בזירה המקומית - במניות ישראליות או דואליות. מי שנמנע מטבע בחצי השנה האחרונה הרוויח, מי שהיה חשוף לבנקים בשיעור גבוה הרוויח. המשמעות עבורכם היא שבהשקעות לטווח ארוך, מנהלי ההשקעות יהיו קרובים לבנצ'מרק ומה שהיה בעבר הוא לא בהכרח מה שיהיה בהמשך. אם גוף מסוים הצליח כי הוא נמנע מטבע, הוא יפסיד כשטבע תעלה. פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, ובסוף בטווח הארוך זה די מתכנס.

אבל זו תיאוריה, כשבפועל, יש גופים שיודעים לתת מעט יותר, יש להם אנשים יותר אנליטיים, עם מבט לטווח ארוך ועם יכולת לא להיכנע לטרנדים. יש גופים שגם מצליחים באלוקצייה ובמעברים בין גיאוגרפיות שונות, ובין אג"ח למניות, אבל גם כאן, הסיכוי שמי שהוביל יישאר מוביל הוא קטן והסיכוי שאתם תבחרו דווקא בו הוא עוד יותר קטן.  

בית ההשקעות אנליסט הוא מאז ומתמיד בית השקעות שנחשב חזק במחקר, כשבעבר הוביל את האנליזה שלו רפי קסל שסיפק תשואות נהדרות, עד שהגיע המשבר ב-2009 וריסק את אנליסט. ריסק עד כדי כך שבמבחנים אורכי הטווח היא נעלמה מהצמרת. לקח הרבה שנים לאיציק שנידובסקי, המנכ"ל להחזיר את אנליסט לצמרת. השנה האחרונה היתה של אנליסט עם תשואות עודפות. החודשים האחרונים חלשים, והשאלה אם זו תחילתה של מגמה? כדי לענות ניתחנו את אחת החזקות העיקריות של אנליסט ובעיקר את ההחזקה ב-WIX.


WIX נתנה ו-WIX לקחה

התשואות על פני זמן של גופים שונים יהיו יחסית קרובות, אבל בטווח הקצר זה לא כך. ולכן, יש תחרות קשה בין הגופים על המקומות בצמרת - זה נכון גם בקרנות ההשתלמות והגמל וגם בפנסיה, במיוחד כי ניתן כיום בקלות לעבור בין מכשירי ההשקעה השונים. 

 מנהלי ההשקעות נבחנים בסופו של דבר בתשואה, והתשואה העודפת נקבעת בזכות היכולת שלהם לבחור את המניות המנצחות. זה הפלפל של תיק ההשקעות, זה ההבדל בין להיות במקם הראשון למקום האחרון. יש מרווח תמרון למנהלי ההשקעות של 5% מקסימום 10% מתיק ההשקעות שלהם. כל השאר די קבוע, ובחלק שבו יש להם שליטה ואמירה הם צריכים לתת יותר. במילים אחרות, כשאתם קונים קרן השתלמות של גוף מסוים, היא די דומה לגוף השני חוץ מ-5%-10%. זה ההבדל בין הגופים. בשיעור הזה , הם משחקים לפי הידע, אנליזה, יכולות שלהם. אנליסט כאמור הימרה על WIX וההשקעה הזו ייצרה לה תשואה עודפת.

איציק שנידובסקי
צילום: אנליסט

למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?

מה עושה את ההבדל בין גופי ההשקעה השונים - ומה צפוי בטווח הארוך? 

תמיר חכמוף |

בקרב הצמוד על פסגת התשואות בין הגופים המוסדיים, מה שקובע הוא - בחירת מניות מנצחות. לרוב הפערים בן הגופים בהשקעה באגרות החוב נמוכים מאוד, אין שם יתרון לגוף מסוים על פני האחר. גם בהשקעה בחו"ל אין קסמים - כולם מתכנסים לבנצ'מרק דרך השקעה במכשירים על מדדים (עוקבי מדדים, בעיקר S&P). היתרון של הגופים לרוב נמצא בזירה המקומית - במניות ישראליות או דואליות. מי שנמנע מטבע בחצי השנה האחרונה הרוויח, מי שהיה חשוף לבנקים בשיעור גבוה הרוויח. המשמעות עבורכם היא שבהשקעות לטווח ארוך, מנהלי ההשקעות יהיו קרובים לבנצ'מרק ומה שהיה בעבר הוא לא בהכרח מה שיהיה בהמשך. אם גוף מסוים הצליח כי הוא נמנע מטבע, הוא יפסיד כשטבע תעלה. פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, ובסוף בטווח הארוך זה די מתכנס.

אבל זו תיאוריה, כשבפועל, יש גופים שיודעים לתת מעט יותר, יש להם אנשים יותר אנליטיים, עם מבט לטווח ארוך ועם יכולת לא להיכנע לטרנדים. יש גופים שגם מצליחים באלוקצייה ובמעברים בין גיאוגרפיות שונות, ובין אג"ח למניות, אבל גם כאן, הסיכוי שמי שהוביל יישאר מוביל הוא קטן והסיכוי שאתם תבחרו דווקא בו הוא עוד יותר קטן.  

בית ההשקעות אנליסט הוא מאז ומתמיד בית השקעות שנחשב חזק במחקר, כשבעבר הוביל את האנליזה שלו רפי קסל שסיפק תשואות נהדרות, עד שהגיע המשבר ב-2009 וריסק את אנליסט. ריסק עד כדי כך שבמבחנים אורכי הטווח היא נעלמה מהצמרת. לקח הרבה שנים לאיציק שנידובסקי, המנכ"ל להחזיר את אנליסט לצמרת. השנה האחרונה היתה של אנליסט עם תשואות עודפות. החודשים האחרונים חלשים, והשאלה אם זו תחילתה של מגמה? כדי לענות ניתחנו את אחת החזקות העיקריות של אנליסט ובעיקר את ההחזקה ב-WIX.


WIX נתנה ו-WIX לקחה

התשואות על פני זמן של גופים שונים יהיו יחסית קרובות, אבל בטווח הקצר זה לא כך. ולכן, יש תחרות קשה בין הגופים על המקומות בצמרת - זה נכון גם בקרנות ההשתלמות והגמל וגם בפנסיה, במיוחד כי ניתן כיום בקלות לעבור בין מכשירי ההשקעה השונים. 

 מנהלי ההשקעות נבחנים בסופו של דבר בתשואה, והתשואה העודפת נקבעת בזכות היכולת שלהם לבחור את המניות המנצחות. זה הפלפל של תיק ההשקעות, זה ההבדל בין להיות במקם הראשון למקום האחרון. יש מרווח תמרון למנהלי ההשקעות של 5% מקסימום 10% מתיק ההשקעות שלהם. כל השאר די קבוע, ובחלק שבו יש להם שליטה ואמירה הם צריכים לתת יותר. במילים אחרות, כשאתם קונים קרן השתלמות של גוף מסוים, היא די דומה לגוף השני חוץ מ-5%-10%. זה ההבדל בין הגופים. בשיעור הזה , הם משחקים לפי הידע, אנליזה, יכולות שלהם. אנליסט כאמור הימרה על WIX וההשקעה הזו ייצרה לה תשואה עודפת.