על רקע הירידות בשווקים - למה אגרות החוב קופצות?
בורסת ת"א צבועה היום באדום עם ירידות שבאות על רקע הירידות החדות גם בשווקים האחרים בעולם, בעיקר בארה"ב (שם החוזים העתידיים יורדים עד 4%) ובמזרח (שם הניקיי היפני נפל ב-12%).
יש מספר גורמים המשפיעים על הירידות בשווקים בארץ כאשר אחד מהם הוא ההמתנה לתגובה האיראנית על חיסולו של איסמעיל הנייה בשטחה בשבוע שעבר, מה שמאיים לערער את היציבות באזור עוד יותר. עם זאת, באגרות החוב של ממשלת ישראל דווקא נרשמות עליות. מה דוחף את האג"ח הממשלתיות?
המשקיעים מחלקים מחדש את הסיכון בתיק
גורם אחד שמשפיע על העליות באגרות החוב הממשלתיות לעומת הירידות במניות הוא החלוקה מחדש של הסיכון בתיקי המשקיעים. המשקיעים הפרטיים והגופים המוסדיים שרואים את הירידות בשווקי המניות, שנחשבים באופן מסורתי לנכסים עתירי סיכון, מחליטים לבצע הקצאה מחדש של הכספים ולהשקיע בנכסים הנתפסים כסולידיים יותר.- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות עננת אי הוודאות שמרחפת מעל לישראל בתקופה הזו, אגרות החוב של ממשלת ישראל עדיים נתפסים כנכסים בטוחים יותר מאשר מניות ישראליות. בעוד הסיכון שחברות פרטיות במשק ייקלעו לקשיים כלכליים עקב המצב שיקשו עליהן לחזור לפעילות רגילה, ואפילו הסיכון שמספר חברות לא ישרדו משבר יחסית גבוה, הסיכונים שממשלת ישראל לא תשרוד את המשבר הקרוב ולא תפרע את חובותיה בעתיד נמוכים יותר.
הפחתת ריבית והחששות ממיתון
הסלמה ביטחונית עלולה להערים קשיים נוספים על המשק. במידה ועם ישראל יישלח לשהות ממושכת במקלטים ובמידה ותהיה פגיעה בתשתיות שתשבש את פעילות המשק, הנזק הכלכלי צפוי להיות אדיר. מצב כזה עשוי לדחוף את בנק ישראל להוריד ריבית בכדי להקל על המשק. במקרה כזה אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה יהפכו לאטרקטיביות יותר מאחר והריבית שהן מציעות תהפוך לגבוהה יחסית.
ההסלמה הביטחונית והשפעותיה עלולים גם להוביל למיתון כלכלי שיוביל את המשקיעים והצרכנים הישראלים להדק את החגורה עוד יותר. גם במקרה כזה המשקיעים והמוסדיים יעדיפו להשקיע את כספיהם וחסכונותיהם בנכסים סולידיים יותר ממניות המציעים תשואה והכנסה קבועה כאשר אחת מהברירות הן אג"ח ממשלתיות.
- 1.קובי 05/08/2024 17:50הגב לתגובה זואם הריבית יורדת עדיף ריבית קבועה? למה?
- בזיל 05/08/2024 18:47הגב לתגובה זוהריבית באג"ח קורלטיבית לריבית הנוכחית במשק. אם הריבית תרד, גם הריבית באג"ח תרד כלומר מחיר האג"ח יעלה (תשואת האג"ח הפוכה למחיר)

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?