ניר צמח סמנכל כספים מקס סטוק
צילום: נועם אשל
ראיון

מקס סטוק: "נגדיל את שטחי החנויות ב-30%; הפעילות בחו"ל היא עדיין פיילוט"

סמנכ"ל הכספים ניר דגן של מקס סטוק וטליה ססלר סמנכ"לית פיתוח עסקי מספרים בראיון לביזפורטל על פעילות החברה והתכניות לגדול: "מנוע הצמיחה העיקרי שלנו הוא היכולת להביא את המוצרים במחיר הכי אטרקטיביים לצרכן, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה"
דור עצמון | (1)

חברת מקס סטוק מקס סטוק 3.45% העוסקת בהפעלת רשת חנויות למוצרים לבית במחירים מוזלים, פרסמה אתמול דוחות טובים לרבעון הראשון של 2023 לפיהם הרווח הנקי שלה זינק ב-41% ל-24 מיליון שקל על הכנסות שעלו ב-11% ל-280 מיליון שקל.

לחברה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-117 מיליון שקל. מנגד, לחברה חוב פיננסי בסך של כ-46 מיליון שקל. בהתאם לכך, לחברה מזומנים נטו בסך של כ-71 מיליון שקל.

כתוצאה מהדוחות הטובים עלתה אתמול מניית מקס סטוק ב-3% ומשלימה זינוק של 29% מתחילת השנה למחיר של 7.1 שקל ושווי שוק של 987 מיליון שקל.

בראיון לביזפורטל אומרים סמנכ"ל הכספים ניר דגן וטליה ססלר סמנכ"לית פיתוח עסקי כי "היה בהחלט רבעון טוב. מדובר בעצם בהמשך מאז אפריל שנה שעברה של מגמת צמיחה של הרשת גם בהכנסות, ברוו וברווח הגולמי. זה נכון שיש השפעה של העיתוי בו נפל השנה חג הפסח ברבעון הראשון. סיפקנו תחזית בסוף 2022 שדיברה על גידול של 3% בחנויות זהות לאורך השנים ובזה אנחנו עומדים. כל הדברים האלו מגיעים בסוף לגידול של 50% ברווח הנקי לבעלי המניות".

מה הם מנועי הצמיחה של החברה?

"אם מסתכלים על חברות שדומות לנו בחו"ל, דולר טרי וכו', רואים אסטרטגיה מאוד ברורה. החברות הללו צומחות בצורה מאוד פשוטה - הן מוסיפות עוד סניפים קודם כל במדינות המוצא שלהן ובמידת הצורך והיכולת הן מתפשטות לשווקים אחרים. לכן האסטרטגיה הראשונה שלנו היא להגדיל את מספר הסניפים שלנו בארץ ובעצם הצבנו לעצמנו להגדיל את שטחי החנויות שלנו שעומד כיום על 61 אלף מ"ר ל-80 אלף מ"ר עד סוף 2025.

"בנוסף יש את תחום ה'מיני-מקס', חנויות קטנות יותר במודל של זכיינות שפועל יותר בתוך הערים. במקביל עשינו 'צעדי תינוק' בחו"ל ופתחנו את החנות הראשונה שלנו בפורטוגל לאחר שזיהינו אותה כמעניינת בגלל גודל השוק והיעדר תחרות באופן יחסי משחקנים גדולים אחרים".

אם כבר הפעילות בחו"ל, מה התכניות שלכם לפעילות הזו? מה הצפי?

"אנחנו מתכוונים לפתוח מספר חנויות נוספות בחו"ל כאשר שתיים נוספות בפורטוגל תפתחנה עד סוף השנה. בשלב הראשון אנחנו מקצים 5 מיליון אירו לטובת פתיחה של מספר נוסף של חנויות. אם נעמוד באבני הדרך שהצבנו לעצמנו בתכנית ונראה שהשוק הוא אכן אטרקטיבי כפי שחשבנו אז יש לנו תכנית הרבה יותר משמעותית להתרחבות שם. כרגע זה עדיין יכול להיחשב כסוג של פיילוט ואנחנו רוצים לראות שאנחנו משיגים את המטרות שהצבנו לעצמו בשלוש החנויות בפורטוגל".

ישנן תכניות למיזוגים ורכישות?

"בשלב זה יש לנו המון יכולת לצמוח ברמה אורגנית בלי שנצטרך לרכוש אף אחד, זה לא שאנחנו מבטלים אופציה כזאת אבל ישנן הרבה הזדמנויות צמיחה שאנחנו לא צריכים לקנות אלא לפתח בעצמנו. אנחנו לא אומרים שיש אפס סיכוי אבל הסיכוי הוא יחסית נמוך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יכול להיות שאתם מעט נהנים מיוקר המחיה והעובדה שהמוצרים שלכם נחשבים לזולים?

"מחקרים מראים שכאשר המצב הכלכלי של רוב הציבור נהיה יותר קשה, יש יותר ריצה דווקא לחנויות שמציגות אלטרנטיבה של 'דיסקאונט'. כאמור, מנוע הצמיחה העיקרי שלנו הוא היכולת להביא את המוצרים במחיר הכי אטרקטיביים לצרכן. רוב המוצרים אצלנו הם מתחת ל-20 שקלים. בוודאי שבתקופה כזאת כאשר המחיר הוא פקטור חשוב מאוד, אנחנו רואים את ההשפעה אצלנו בסניפים. לדוגמא בפורים החלטנו למכור תחפושות ב-49.9 שקלים שזה שבר את השוק. אנחנו נהנים ממחירי שילוח נמוכים, מצומצמים במלאי כך שעלויות האחסנה שלנו נמוכות יותר ובסוף כל זה מביא לצרכן מוצר במחיר הכי אטרקטיבי שאפשר".

כיצד אתם מושפעים מהעלאות הריבית?

"בתחום ההלוואות, החברה כמעט לא ממנופת כך שאין כאן השפעה מהבחינה הזאת. בתחום השכירויות זה כמובן מוצמד למדד אז כן ישנה השפעה אבל היא לא מהותית. באופן עקיף אם מסתכלים על הצרכן שההכנסה הפנויה שלו מצטמצמת והוא צריך לשלם יותר משכנתא ועלויות מזון גבוהות יותר, יש לו יותר תמריץ לבוא אלינו לחנויות שמספקות אלטרנטיבה מצוינת במחירים אטרקטיביים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל הכבוד . עלו והצליחו. (ל"ת)
    רמי 28/05/2023 17:35
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מאבדות 2.1% - המדדים בעליות של עד 0.5%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, אדום בוהק בביטוח שממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |

סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת  צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.89%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.