אפל טים קוק
צילום: אפל
פרשנות

עסקת אפל-ברודקום: מהלך פטריוטי או תגובה למלחמת השבבים?

למרות ההצהרות החגיגיות מצד מנהלי אפל שהגדירו את עסקת הענק עליה חתמו עם יצרנית השבבים ברודקום, כצעד שנועד לתמוך בכלכלה האמריקאית, בפועל מדובר בצעד נוסף של החברה לגוון את הליך הייצור שלה על רקע המתיחות בין סין לארצות הברית
איתן גרסטנפלד |

מנהלי אפל APPLE מיהרו למסגר אמש את עסקת הענק שחתמו עם יצרנית השבבים האמריקאית ברודקום BROADCOM INC, כצד פטריוטי של שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות, לטובת כלכלת ארצות הברית. אלא שמבט על התמונה הרחבה, מגלה כי מדובר בצעד נוסף מצד ענקיות הטק במטרה להתאים את עצמם למציאות הגיאו-פוליטית סביבם, ובמיוחד למלחמת השבבים, העמדת במרכז מאבק הסחר המתמשך בין סין לארצות הברית בשנים האחרונות.

אתמול בערב, הודיעה אפל על חתימת העסקה ששוויה המלא טרם נחשף אך מוערך במיליארדי דולרים, במסגרתה תרכוש רכיבי 5G ואמצעי תקשורת נוספים מיצרנית השבבים האמריקאית. לאחר ההודעה, מיהר מנכ"ל אפל, טים קוק, להגדיר את המהלך כצעד נוסף להעמקת ההשקעה של החברה בכלכלה ובייצור האמריקאים. לדבריו, "כל המוצרים של אפל תלויים בטכנולוגיה שהונדסה ונבנתה כאן בארה"ב. אנחנו נמשיך להעמיק את ההשקעות שלנו בכלכלת ארה"ב כי יש לנו אמונה בלתי מעורערת בעתידה של אמריקה". 

לפי החברה, העסקה מהווה צעד נוסף בדרך לעמידה ביעד, עליו הכריזה לפני שנתיים, להשקעה של כ-430 מיליארד דולר בכלכלת ארה"ב תוך חמש שנים. בחברה ציינו גם את העובדה שם תומכים ביותר מ-2.7 מיליון משרות בארצות הברית באמצעות העסקה ישירה ועקיפה, ועומדים בקשר עם למעלה מ-9,000 ספקים ויצרנים בארה"ב. ואכן, חלק מהרכיבים שנכללו בעסקה, יעוצבו וייוצרו במרכזי ייצור וטכנולוגיה אמריקאיים, ובראשם במרכז בפורט קולינס, שבקולורדו. המרכז, מעסיק כבר כיום מעל אלף פועלים כחלק מעסקאות קודמות עם אפל. 

נורת האזהרה שהדליקו הסנקציות על רוסיה

אלא שנדמה שאת ההצהרות הנרגשות שהגיעו מצד החברה, צריך לקחת בערבון מוגבל. המניע המרכזי מאחורי המהלך נוגע למאבק המתמשך בין ארצות הברית לסין, בעיקר בתחום הטכנולוגיה והשבבים בפרט. במסגרתה נקטה ממשלת ארה"ב בשורה של צעדים נגד תעשיית ייצור השבבים בסין, ואף השקיעה מיליארדי דולרים במטרה להגביר את פעילות הייצור של המוליכים למחצה באמריקה.

סין מצדה פועלת להגביר את יכולת הייצור שלה, כשעדות למאמצים הסינים ניתן למצוא בגידול האדיר בכמות החברות הפועלות בתחום. תעשיית המוליכים למחצה בסין צמחה מ-1,300 חברות רשומות במהלך שנת 2011 לכ-22,800 חברות במהלך שנית 2020. בתחילת השבוע האחרון אסרה סין על מפעילי "תשתיות מידע קריטיות" במדינה לקנות מוצרים מענקית השבבים האמריקאית מיקרון. זאת כחלק מהמאבק המתמשך שמנהל הממשל הסיני עם ארצות הברית באמצעות הרשויות הרגולטוריות במדינה.

בחודשים האחרונים, ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב עמדו בפני ביקורת קשה מצד מחוקקים דמוקרטיים ורפובליקאים, בשל הסתמכותם על יצרנים ורכיבים סיניים. אשר מצטרפת לחשש בקרב מנהלי החברות מפני סנקציות עתידיות הנוגעות לקשרים הכלכליים עם סין. ברקע, החשש מפני עימות בין סין לטיוואן, אשר עשוי להביא להטלת סנקציות מערביות על הסינים, בדומה לאלו שהוטלו על רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה בשנה שעברה. אך לא פחות חשוב מכך לשיבוש מהותי בשרשרת האספקה של השבבים, מיוצרים ברובם המוחלט בטיוואן, ומשם הם מועברים למפעלים הטכנולוגים הממוקמים ברובם בסין. 

לאור זאת, בשנים האחרונות פועלת אפל בכדי לגוון בהדרגה את שרשרת האספקה שלה, תוך הסתמכות גוברת על מפעלים במדינות כמו הודו וויאטנם. בכל הקשור לשבבים, הודיעה החברה בשנה שעברה, כי תרכוש מוליכים למחצה ממפעל שנבנה באריזונה על ידי ענקית ייצור השבבים הטיוואנית TSMC. כמו כן היא הודיעה על כוונתה לרכז את הייצור של האייפון 14 בהודו, אבן דרך משמעותית באסטרטגיה של החברה לגיוון הייצור מחוץ לסין.

קיראו עוד ב"גלובל"

בדומה לאפל יתר חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, הנשענות כמעט כולן על הייצור הסיני צפויות להמשיך ולהגיב בצורה הדרגתית ליחסים המתוחים שבין שתי המדינות. מנגד, בממשל האמריקאי מקווים להמשיך ולהצליח במהלך לדחוק את רגליהם של החברות מסין. זאת באמצעות תמריצים והשקעות עתק מצד אחד, ואיומים בהטלת סנקציות וברגולציה מצד שני.

בהקשר זה שווה לציין את דבריו של ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שהזהיר מוקדם יותר היום כי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית עלולה לעמוד בפני "נזק אדיר" ממלחמת השבבים העצימה בין וושינגטון לבייג'ינג. בראיון לפייננשל טיימס, אמר הואנג שהגבלות הייצוא שהוטלו על ידי ממשל ביידן, כדי להאט את ייצור המוליכים למחצה הסיניים, "קושרות את ידיהם" של ענקיות עמק הסיליקון. הא הוסיף, והדגיש שהמשמעות היא שחברות סיניות יפתחו בשנים הקרובות שבבי מתחרים לאלו שמיוצרים כיום מחוץ לגבולותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.