אפל טים קוק
צילום: אפל
פרשנות

עסקת אפל-ברודקום: מהלך פטריוטי או תגובה למלחמת השבבים?

למרות ההצהרות החגיגיות מצד מנהלי אפל שהגדירו את עסקת הענק עליה חתמו עם יצרנית השבבים ברודקום, כצעד שנועד לתמוך בכלכלה האמריקאית, בפועל מדובר בצעד נוסף של החברה לגוון את הליך הייצור שלה על רקע המתיחות בין סין לארצות הברית
איתן גרסטנפלד |

מנהלי אפל APPLE מיהרו למסגר אמש את עסקת הענק שחתמו עם יצרנית השבבים האמריקאית ברודקום BROADCOM INC, כצד פטריוטי של שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות, לטובת כלכלת ארצות הברית. אלא שמבט על התמונה הרחבה, מגלה כי מדובר בצעד נוסף מצד ענקיות הטק במטרה להתאים את עצמם למציאות הגיאו-פוליטית סביבם, ובמיוחד למלחמת השבבים, העמדת במרכז מאבק הסחר המתמשך בין סין לארצות הברית בשנים האחרונות.

אתמול בערב, הודיעה אפל על חתימת העסקה ששוויה המלא טרם נחשף אך מוערך במיליארדי דולרים, במסגרתה תרכוש רכיבי 5G ואמצעי תקשורת נוספים מיצרנית השבבים האמריקאית. לאחר ההודעה, מיהר מנכ"ל אפל, טים קוק, להגדיר את המהלך כצעד נוסף להעמקת ההשקעה של החברה בכלכלה ובייצור האמריקאים. לדבריו, "כל המוצרים של אפל תלויים בטכנולוגיה שהונדסה ונבנתה כאן בארה"ב. אנחנו נמשיך להעמיק את ההשקעות שלנו בכלכלת ארה"ב כי יש לנו אמונה בלתי מעורערת בעתידה של אמריקה". 

לפי החברה, העסקה מהווה צעד נוסף בדרך לעמידה ביעד, עליו הכריזה לפני שנתיים, להשקעה של כ-430 מיליארד דולר בכלכלת ארה"ב תוך חמש שנים. בחברה ציינו גם את העובדה שם תומכים ביותר מ-2.7 מיליון משרות בארצות הברית באמצעות העסקה ישירה ועקיפה, ועומדים בקשר עם למעלה מ-9,000 ספקים ויצרנים בארה"ב. ואכן, חלק מהרכיבים שנכללו בעסקה, יעוצבו וייוצרו במרכזי ייצור וטכנולוגיה אמריקאיים, ובראשם במרכז בפורט קולינס, שבקולורדו. המרכז, מעסיק כבר כיום מעל אלף פועלים כחלק מעסקאות קודמות עם אפל. 

נורת האזהרה שהדליקו הסנקציות על רוסיה

אלא שנדמה שאת ההצהרות הנרגשות שהגיעו מצד החברה, צריך לקחת בערבון מוגבל. המניע המרכזי מאחורי המהלך נוגע למאבק המתמשך בין ארצות הברית לסין, בעיקר בתחום הטכנולוגיה והשבבים בפרט. במסגרתה נקטה ממשלת ארה"ב בשורה של צעדים נגד תעשיית ייצור השבבים בסין, ואף השקיעה מיליארדי דולרים במטרה להגביר את פעילות הייצור של המוליכים למחצה באמריקה.

סין מצדה פועלת להגביר את יכולת הייצור שלה, כשעדות למאמצים הסינים ניתן למצוא בגידול האדיר בכמות החברות הפועלות בתחום. תעשיית המוליכים למחצה בסין צמחה מ-1,300 חברות רשומות במהלך שנת 2011 לכ-22,800 חברות במהלך שנית 2020. בתחילת השבוע האחרון אסרה סין על מפעילי "תשתיות מידע קריטיות" במדינה לקנות מוצרים מענקית השבבים האמריקאית מיקרון. זאת כחלק מהמאבק המתמשך שמנהל הממשל הסיני עם ארצות הברית באמצעות הרשויות הרגולטוריות במדינה.

בחודשים האחרונים, ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב עמדו בפני ביקורת קשה מצד מחוקקים דמוקרטיים ורפובליקאים, בשל הסתמכותם על יצרנים ורכיבים סיניים. אשר מצטרפת לחשש בקרב מנהלי החברות מפני סנקציות עתידיות הנוגעות לקשרים הכלכליים עם סין. ברקע, החשש מפני עימות בין סין לטיוואן, אשר עשוי להביא להטלת סנקציות מערביות על הסינים, בדומה לאלו שהוטלו על רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה בשנה שעברה. אך לא פחות חשוב מכך לשיבוש מהותי בשרשרת האספקה של השבבים, מיוצרים ברובם המוחלט בטיוואן, ומשם הם מועברים למפעלים הטכנולוגים הממוקמים ברובם בסין. 

לאור זאת, בשנים האחרונות פועלת אפל בכדי לגוון בהדרגה את שרשרת האספקה שלה, תוך הסתמכות גוברת על מפעלים במדינות כמו הודו וויאטנם. בכל הקשור לשבבים, הודיעה החברה בשנה שעברה, כי תרכוש מוליכים למחצה ממפעל שנבנה באריזונה על ידי ענקית ייצור השבבים הטיוואנית TSMC. כמו כן היא הודיעה על כוונתה לרכז את הייצור של האייפון 14 בהודו, אבן דרך משמעותית באסטרטגיה של החברה לגיוון הייצור מחוץ לסין.

קיראו עוד ב"גלובל"

בדומה לאפל יתר חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, הנשענות כמעט כולן על הייצור הסיני צפויות להמשיך ולהגיב בצורה הדרגתית ליחסים המתוחים שבין שתי המדינות. מנגד, בממשל האמריקאי מקווים להמשיך ולהצליח במהלך לדחוק את רגליהם של החברות מסין. זאת באמצעות תמריצים והשקעות עתק מצד אחד, ואיומים בהטלת סנקציות וברגולציה מצד שני.

בהקשר זה שווה לציין את דבריו של ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שהזהיר מוקדם יותר היום כי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית עלולה לעמוד בפני "נזק אדיר" ממלחמת השבבים העצימה בין וושינגטון לבייג'ינג. בראיון לפייננשל טיימס, אמר הואנג שהגבלות הייצוא שהוטלו על ידי ממשל ביידן, כדי להאט את ייצור המוליכים למחצה הסיניים, "קושרות את ידיהם" של ענקיות עמק הסיליקון. הא הוסיף, והדגיש שהמשמעות היא שחברות סיניות יפתחו בשנים הקרובות שבבי מתחרים לאלו שמיוצרים כיום מחוץ לגבולותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.