כלכלת בחירות היא אחד הפיתויים הגדולים שעומדים לפיתחו של פוליטקאי שנפל בחלקו המזל להיות שר אוצר או ראש ממשלה ערב בחירות. יש לקוות שליברמן ולפיד לא יפלו בבור הזה שעלול לגרום נזק לכולנו. 

בזמן שעננים שחורים מרחפים מעל הכלכלה העולמית הכלכלה הישראלית נמצאת יחסית במצב לא רע. כולם אוהבים לקחת קרדיט על הצלחות, אבל לפחות לפי קרן המטבע להצלחה הזו אחראיות גם הממשלה הנוכחית וגם הקודמת. הממשלה הקודמת התמודדה עם משבר הקורונה באופן יוצא דופן עם תמיכה נכונה במשק, כך לפי קרן המטבע, והביאה לממשלה הנוכחית משק יציב ובמצב טוב לאחר המגיפה העולמית. הממשלה הנוכחית ידעה לקדם רפורמות חשובות ולהחזיר את המשק לפעילות בצורה טובה, וכך חזרה ישראל לצמיחה מהירה. הנתונים הכלכליים הטובים של החודשים והשנה האחרונה הם של כולם - ליברמן אומנם מציג את הנתונים, אבל גם הוא יודע שזה לא הוא. זה ההייטק והכלכלה הישראלית בכלל. השאלה מה הלאה? ההייטק נכנס לסחרור שסופו לא ברור והכלכלה מנמיכה ראש. זה יכול לחלחל לנתונים, ואז , אתם יודעים - "הכישלון הוא יתום".  

בינתיים וזו האמת - "להצלחה אבות רבים". מציאת הגז הודות ליצחק תשובה ופריחת ההיטק הישראלי היו רוח גבית נוספת בגלגלי המשק הישראלי בשנים האחרונות, ולמרות שברבעון האחרון נרשמה התכווצות בתוצר, היא ככל הנראה נבעה על רקע צמיחה חריגה ברבעון שלפניו. האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מאשר בעולם, אם כי עברה את יעד בנק ישראל. או במילים אחרות - מצבנו יציב אך שביר. החלטות כלכליות פופליסטיות בתקופה רגישה כזו לכלכלה העולמית בכלל ולישראלית בפרט עלולות להיות הרות אסון ולהרוס הישגים רבים. זה קל להתפתות, זה עשוי להביא בוחרים. אבל כלכלת בחירות מסוכנת לכולם. 

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלכלת בחירות היא כינוי למדיניות כלכלית פופוליסטית ערב בחירות שלא עולה בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח של המדינה, אך עלולה להצטייר כמיטיבה עם המצביעים בטווח הקצר באופן שיפתה אותם להצביע לטובת מפלגות הקואליצייה. 

מדיניות כזו יכולה להיות הקטנת נטל המס, העלאת שכר במגזר הציבורי וכדו'. זכורה במיוחד מדיניותו של השר יורם ארידור לפני בחירות 81 שבמסגרתה בוטלו מיסים, הורדו מכסים וניתנו הטבות נוספות, שלדעת רבים היתה אחת הגורמים למשבר הכלכלי העמוק בשנת 1982. 

בשנים האחרונות הייעוץ המשפטי קבע כללים להתנהגות בזמן ממשלת מעבר שמגבילה מאד את כוחם של השרים לפעול ככל העולה על ליבם בתקופה המאתגרת הזו. יחד עם זאת ישנן עדיין דרכים עוקפות שעלולות להוביל למדיניות שלילית כזו למרות המגבלות.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

המצב כרגע הוא שקופת המדינה מלאה יחסית עם עודפים של עשרות מיליארדים מעל המתוכנן. זוהי "כרית ביטחון" טובה לקראת התקופה המתאגרת שאנו עומדים בפניה, אך גם מצב שעלול להיות מפתה במיוחד לממשלה היוצאת, ובמיוחד לשר האוצר. ליברמן יצטרך להחליט בימים הקרובים האם הוא משתמש בכרית הביטחון הזו להכנה לקראת התקופה המאתגרת שאנו עומדים בפיתחה, או שמא להתחיל לבזבז ולחלק מכל הבא ליד כדי להיראות כשר המיטיב וטוב הלב שמחלק בנדיבות כסף לאזרחים, או כדי להימנע מעימותים עם מוקדי כוח אינטרסנטים 

סימן שלילי ראשון הוא הכניעה המסתמנת לארגון המורים. למרות שדי ברור שהסכם שכר שלא יכלול שינוי דרמטי במבנה התגמול הקיים כיום הוא בכיה לדורות, נראה שהאוצר הולך להיכנע לכל גחמותיה של יפה בן דויד ללא שום שינוי משמעותי במבנה התמריצים המעוות של מערכת החינוך בישראל. למי יש כוח לשביתה ומאבקים עם ארגוני עובדים כשהבחירות בפתח?

דוגמה נוספת: לאחרונה הודיע שר השיכון על הרחבת תוכנית דירה בהנחה. זוהי תוכנית בעלת עלות עצומה שהתועלת שלה מפוקפקת. יש לחשוש שהמצב הנוכחי יתן תמריץ לשר האוצר, שר השיכון ושרת הפנים להרחיב אף יותר את התוכנית. 

החשש הוא לא רק ממה שיעשה אלא גם ממה שלא יעשה. במשרד האוצר ובמשרד החקלאות יושבים על המדוכה בנוגע לפתרון המחלוקת על הרפורמה בחקלאות. במשרד התחבורה נמצאים בדיונים על הרפורמה בתעריפים. מבלי להיכנס לשאלה מהו הפתרון הרצוי למחלוקות הללו, עיכוב בהחלטות פוגע באינטרסים של המדינה. בכל מקרה בנוגע להחלטות האקטיביות נראה שהממשלה במצבה הנוכחי תתקשה להעביר אותן גם ללא קשר לכלכלת בחירות.