אילון מאסק דוג
צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

שינויים ראשונים בטוויטר בעקבות מאסק? בינתיים רק הצעות בציוצים

החל משבוע שעבר אלון מאסק הוא בעל המניות הגדול בטוויטר וחבר הנהלה, כעת הוא מציע, דרך ציוצים בטוויטר כמובן, מספר שינויים כדי להפוך את השרות בתשלום "טוויטר בלו" שעד כה לא עורר עניין, ליותר אטרקטיבי
גיא טל | (1)
אלון מאסק, האיש  העשיר בעולם, החליט לאחרונה שטסלה וספייס איקס ועוד מיני יוזמות מהפכניות כמו חיבור המוח האנושי לבינה מלאכותית או הקמת מנהרות תת קרקעיות לתחבורה סופר מהירה בין ערים, אינם מספיקים לו, והוא רוצה גם להשקיע בטוויטר TWITTER INC , כך נודע בשבוע שעבר על הפיכתו לבעל המניות הגדול ביותר בטוויטר עם 9.2% ממניות החברה. עד מהרה התברר שהוא לא מתכנן להישאר משקיע פאסיבי בלבד, ומלבד צרור ציוצים ברשת החברתית האהובה עליו על שינויים אפשריים שאולי כדאי לבצע ברשת ועל התפקוד שלה, התברר שהוא גם עתיד להצטרף לצוות ההנהלה של החברה. כמו כן, הצהיר מאסק שהוא מקווה לעשות "שינויים משמעותיים" ברשת החברתית בחודשים הקרובים. כעת נראה שהוא כבר מתחיל לפעול למען שינויים בפועל, כשהפרויקט הראשון בו יתמקד ככל הנראה הוא שרות ה"טוויטר בלו", שהוא שרות מנויים בתשלום הראשון של החברה. אמנם עדיין לא מדובר על צעדים אופרטיביים, אלא על הצהרת כוונות, בדרך האהובה על מאסק - ציוצים בטוויטר כמובן.  נכון לעכשיו השרות בתשלום של טוויטר נראה שומם למדי שכן אין בו כל כך פיצ'רים אטרקטיבים שיגרמו למישהו לשלם על השרות הזה. כרגע כולל השרות אפשרות לראות את הציוצים ולערוך אותם לפני שהם משוגרים, איקונים מותאמים אישית ואפשרות להוספת סימניות. בסדרה של ציוצים הציע מאסק מספר שינויים בשרות התשלומים. ראשית הוא הציע שכל מי שנרשם יקבל באופן אוטמטי סימון של אימות משתמש (וי כחול).    בנוסף, הציע מאסק שלמשתמשי השירות יוסרו כל הפרסומות. הסיבה לכך היא ש"הכוח של תאגידים להכתיב מדיניות כל כך גדול, כיון שטוויטר תלויה בכסף הפרסומות כדי לשרוד". על ידי יצירת ערוץ הכנסות שלא תלוי בפרסום מקווה מאסק להתשחרר מהתלות הזו. נזכיר שחברת טסלה שבשליטת מאסק הוציאה בכל שנות קיומה 10 דולר על פרסומות. בתגובה לציוץ מאחד מהמשתמשים מארגנטינה שקרא להנחה במדינה הדרום אמריקאית המתמודדת עם קשיים כלכליים כתב מאסק שהתמחור בהחלט צריך להיות פורפרציונלי לכוח הקניה ולמטבע המקומי של כל מקום (אם כי כעת השרות בכלל לא פועל בארגנטינה, אלא רק בארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה). כמו כן טען מאסק כי המחיר צריך לרדת ל-2 דולר לחודש (במקום 3 דולר כיום) אך להיות משולם 12 חודשים מראש. עוד העלה את האפשרות לתשלום באמצעות דוג'קוין - מטבע המם האהוב על המולטי-מיליארדר. עדיין לא ברור מידת השפעתו בפועל של מאסק על הרשת החברתית, שכן הוא אומנם בעל המניות הגדול אך לא בעל השליטה ולא מנהל החברה. מרשת טוויטר לא נמסרה תגובה לסדרת הציוצים האקטיבית של מאסק. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 26/04/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    משום מה שמאלניים אוהבים רק לשמוע את עצמם. האם במדינה דמוקרטית לא קיימת זכות בסיסית לשמוע דיעות שונות??? מי מחליט אצלכם במערכת מה נכון לפרסם ומה לא???????
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

דונלד טראמפ אפריל20 (X)דונלד טראמפ אפריל20 (X)

טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון

הנשיא מציע רפורמה דרמטית בתוכנית H-1B עם תג מחיר חסר תקדים, לצד השקת 'כרטיס זהב' שמעניק תושבות לעשירים בלבד

עמית בר |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציע רפורמה עמוקה במערכת ההגירה החוקית של ארה"ב, תוך כדי שהוא מציב מחיר כבד למי שרוצה להגיע לעבוד במדינה. בהודעה דרמטית שפורסמה מהבית הלבן, הכריז טראמפ על הטלת אגרה חדשה בסך 100 אלף דולר על כל בקשת ויזה מסוג H-1B - אחת מהתוכניות המרכזיות שדרכה מגייסים חברות אמריקאיות עובדים מיומנים מהעולם.

במקביל, הושקה תוכנית "Trump Gold Card" - כרטיס זהב שמעניק תושבות אמריקאית למי שישלם מיליון דולר. עסקים יוכלו לשלם 2 מיליון דולר עבור כל עובד שיביאו לארה"ב. במקביל, הוכרז גם על כרטיס פלטינה, שעתיד לעלות 5 מיליון דולר ויאפשר לשהות בארה"ב עד 270 ימים בשנה, מבלי לשלם מסים על הכנסות שמקורן מחוץ לארה"ב.

כשהגבולות נפתחים רק לבעלי הון

המהלך של טראמפ מהווה סטייה בוטה מהעקרונות שהנחו את מדיניות ההגירה האמריקאית במשך יותר ממאה שנה. אם בעבר אמריקה נתפשה כארץ האפשרויות לכולם, לרבות מהגרים עניים ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, הרי שכעת המסר ברור: יש לך כסף? תתקבל בברכה. אין לך? חפש מדינה אחרת.

על פניו, מדובר בניסיון ליצור רפורמה שתתמוך כלכלית באוצר האמריקאי, טראמפ עצמו דיבר על הכנסות פוטנציאליות של מעל 100 מיליארד דולר מתשלומי האגרות. בפועל, עורכי דין לענייני הגירה מזהירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של המהלך.

קץ תוכנית H-1B? התעשייה במצוקה

הטלת אגרת 100 אלף דולר על כל בקשה ל-H-1B עלולה לחסל את התוכנית. כבר כיום קיימת רתיעה מסוימת בקרב חברות מלתמוך בתהליכי ויזה, והמהלך הזה עלול להחמיר את המגמה הזאת. גם בשווקים נרשמה תגובה מיידית: מניות של חברות טכנולוגיה כמו Accenture ו-Cognizant Technology רשמו ירידות, בשל החשש מקושי בגיוס עובדים מיומנים ממדינות אחרות.