צחי סופרין
צילום: צילום מסך
TV

"מוניטין קבוצות הרכישה השתקם - גם בשביל הבנקים הסיכון שם נמוך"

צחי סופרין, סגן יו"ר חברת הנדל"ן המשפחתית: "ב-2018 נתקלנו במחנק אשראי ודווקא אז קבוצות רכישה שלנו קיבלו אשראי מהבנקים השונים"; "המחירים במכרזים משתוללים - לנו יותר נכון להגדיל את התיק בהתחדשות"; וגם - האם קבוצות רכישה למגורים מעניינות אותם? (למרות שאין להם כרגע)

איתי פת-יה | (2)

"אני חושב שמוניטין קבוצות הרכישה בישראל השתקם מאז פרשות ענבל אור ואלדד פרי. ציבור הרוכשים והמשקיעים מבינים היום יותר נכון את מהות השיטה, הסיכויים להצליח בה ומנגד הסיכונים", כך אומר בראיוןTV לביזפורטל צחי סופרין, בעלים ויו"ר קבוצת הנדל"ן סופרין 0.03% שהונפקה בנובמבר, אז גייסה 42 מיליון שקל לפי שווי של 157 מיליון שקל אחרי הכסף, ומאז עלה שוויה לכ-200 מיליון שקל.

"מרבית עסקאות קבוצות הרכישה אצלנו נעשות על קרקע פרטית, וכזו שזמינה לבניה - אנחנו לא נדרשים לפגוש את ועדות התכנון המחוזיות ולא תלויים בהחלטות ממשלה", הוא מסביר.

לדבריו, הגם שכיום אין לחברה פרויקטים של קבוצות רכישה למגורים בביצוע, אלא רק בשימוש משרדים ומסחר, מדובר בנקודה ארעית בזמן שאינה משקפת את הגישה שלהם, וכל פרויקט נבחן לגופו. המשך הגדלת הפורטפוליו יגיע לפיו מכלל מגזרי החברה, שאמנם מזוהה עם תחום קבוצות הרכישה אך פעילה גם ביזום ביעודים שונים וכן בנדל"ן מניב.

עוד אמר בהתייחס לפעילות היזום "אנחנו רואים את המחירים המשתוללים במכרזים. הדרך להגדיל את התיק שלנו היא ביוזמה פרטית שלנו - נכון להיום הדרך לעשות זאת היא דרך התחדשות עירונית. איננו פוסלים גישה למכרזים ואנחנו כן מעוניינים לעשות כך, עם זאת את מה שנמצא בשליטתנו יותר קל לייצר".

ובהקשר להנחיה של הפיקוח על הבנקים לרתק יותר הון בהלוואות לנדל"ן מעבר לשיעור של 75% מעלות פרויקטים, וההשפעה על הריביות בעיקר לקבוצות רכישה, השיב: "המערכת הבנקאית רואה בקבוצות רכישה כמקור עבודה בעל סיכונים נמוכים. אם בנק צריך לתת מימון ליזם אחד שבונה פרויקט במיליארד שקל, היזם הוא היחיד שאחראי על ההחזר. בקבוצת רכישה הסכום מתחלק על פני מאות אנשים. ב-2018 נתקלנו במחנק אשראי ודווקא אז קבוצות רכישה שלנו קיבלו אשראי מהבנקים השונים".

סופרין הוסיף "אנחנו כן מנסים להכניס יותר פרויקטים של תמ"א עם הארכת התכנית בשנה נוספת, תוך ניסיון שהם יהיו יותר גדולים מבניין בודד. יש לנו אינטרס לדחוף פרויקטים קדימה, אך לא נרצה שהאינטרס הזה יגרור אותנו לפרויקטים לא נכונים. הכיוון שלנו הוא יותר בפינוי בינוי בהתחדשות עירונית". צפו בראיוןTV

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שומר נפשו וכספו ירחק (ל"ת)
    אש 09/04/2022 23:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השתקם.... כדי שיכנסו נוכלים חדשים (ל"ת)
    דן 08/04/2022 11:57
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?