vHive
צילום: יחצ

vHive הישראלית גייסה 25 מיליון דולר

החברה שמפתחת ערכת המאפשרת לייצר עותק דיגיטלי של נכס פיזי באמצעות צילום מרחפנים אוטונומיים, גייסה כולל הגיוס הנוכחי 36.5 מיליון דולר; המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לארגונים לאסוף מידע על נכסים פיזיים, לייצר תאומים דיגיטליים שהם עותק דיגיטלי של הנכס הפיזי
סתיו קורן |

הסטארט-אפ ויהייב (vHive), שפיתח מערכת המאפשרת לייצר עותק דיגיטלי של נכס פיזי באמצעות צילום מרחפנים אוטונומיים, השלים גיוס של 25 מיליון דולר. את הגיוס הובילה PSG, בשילוב המשקיעים הקיימים אוקטופוס ונצ'רס וזרוע ההשקעה האסטרטגית TIP של ענקית התקשורת הגרמנית דויטשה טלקום. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-36.5 מיליון דולר.

ויהייב הוקמה ב- 2017 על ידי יריב גלר, מנכ”ל החברה ולשעבר סמנכ”ל השיווק בקומברס ותומר דניאל, סמנכ"ל טכנולוגיה, שעבד קודם לכן באינטל כמוביל טכני וארכיטקטורת תוכנה. החברה פועלת מהמטה בהרצליה פיתוח עם עובדים ברחבי העולם. בין לקוחות החברה דויטשה טלקום עצמה וכן חברות כגון SBA, Phoenix Tower International, Bechtel.

המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לארגונים לאסוף מידע על נכסים פיזיים, לייצר תאומים דיגיטליים שהם עותק דיגיטלי של הנכס הפיזי. התהליך נעשה באופן אוטונומי על ידי שימוש ברחפנים הנשלטים על ידי תוכנה. התוצרים הם מודלים דו-ממדים ותלת-ממדיים של נכסים כגון מגדלים סלולריים, מנופים ומבנים. באמצעות בינה מלאכותית וניתוח מידע חזותי, ניתן להפיק מתאומים דיגיטליים אלו תובנות עסקיות ותפעוליות. התוכנה היא היחידה בעולם אשר מאפשרת לארגונים להפעיל להק אוטונומי של רחפנים הפועלים יחד לצורך איסוף, ניהול ועיבוד מידע מהשטח עבור הארגון כולו, המתורגם לתובנות תפעוליות ועסקיות. 

המערכת מספקת ממשק משתמש פשוט לשימוש, יכולת מדידה הנדסית וזיהוי אוטומטי של ציוד ותקלות. vHive אימנה את פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה על בסיס מידע רב שנאסף על ידי לקוחותיה, מה שיוצר בידול הקשה לחיקוי על-ידי המתחרים. היכולת של החברה לחבר בין העולם הפיזי והדיגיטלי מאפשרת לארגונים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית של נכסיה בשטח, לגשת בצורה ויזואלית למידע ולהגיע במהירות לתובנות עסקיות, תוך חיסכון בהוצאות התפעוליות, יצירת מקורות הכנסה חדשים ושמירה על בטיחות העובדים.

"ויהייב בנתה את אחד מפתרונות הדיגיטציה המתקדמים והמקיפים ביותר בתעשייה, ואנחנו נרגשים לשכפל את הצלחתנו מתחומי המגדלים הסלולריים והמנופים לשווקים חדשים", אמר יריב גלר, מנכ"ל ומייסד שותף של vHive. "אנחנו שמחים לשתף פעולה עם משקיעים ותיקים החולקים עמנו חזון משותף לקדם החברה, להרחיב את שווקיה ולהרחיב את בסיס הלקוחות שלה."

PSG שהובילה את הגיוס היא חברת השקעות בצמיחה המשתפת פעולה עם חברות תוכנה ושירותים טכנולוגיים בסדר גודל בינוני כדי לעזור להן לנווט בצמיחה משמעותית, לנצל הזדמנויות אסטרטגיות ולבנות צוותים חזקים. PSG הוקמה בשנת 2014, השקיעה בלמעלה מ-95 חברות וסייעה ליותר מ-375 עסקאות רכישה. לחברה משרדים בבוסטון, קנזס סיטי ולונדון.

לדברי רונן ניר, יועץ בכיר ב-PSG שמצטרף כעת לדירקטוריון החברה: "הפתרונות של ויהייב לאיסוף ודיגיטציה של נכסים פיזיים אפשרו לחברה לבנות מוניטין של שותפה מובילה עבור ארגונים מהשורה הראשונה שעוברים טרנספורמציה דיגיטלית - מגמה עולמית שסוחפת תעשיות רבות. לקוחות החברה מעידים על השגים מדידים בזכות הטכנולוגיה שמשפיעה על התפעול השוטף של עסקיהם. התרשמנו מהצמיחה המהירה של החברה ואנחנו נרגשים להצטרף אליה לשלב הבא".

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.