אנחנו חיים בתור הזהב של ההייטק. המשכורות גבוהות, תנאי העבודה חלומיים וההון ממשיך לזרום. ההייטקיסטים הם גיבורי התרבות של ישראל מודל 21', מערכונים בארץ נהדרת רק מאשרים את הדומיננטיות של ענף ההייטק ושוק העבודה מתחלק בין הייטקיסטים לאלה ששואלים את עצמם למה הם עדיין עובדים בעבודות "רגילות". אפשר לומר שב-12 השנים שעברו מאז מותגה ישראל כאומת הסטארט-אפ, הפכנו לסטארט-אפ שיש לו אומה. הנה, השנה אפילו קיבלנו את ראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שכבר עשה אקזיט. 54% מ"חדי-הקרן" – סטארט-אפים שמוערכים במיליארד דולר לפחות – הוכתרו רק בשנה האחרונה.

המספרים של ההייטק הישראלי הם מעבר לכל דמיון, אבל האם יכול להיות שההימור של מדינת ישראל על הענף הלך צעד רחוק מדי? האם הקטר שאמור לקחת את המשק קדימה התנתק משאר הקרונות והמשיך לשעוט בזמן שהרכבת נותרה מאחור?

יותר ויותר סימנים מעידים על כך שענף ההייטק עומד על רגליים לא יציבות. חברות עם מחזורי מכירות קטנים יחסית מוערכות במאות מיליונים ואף במיליארדים, מגייסות השקעות עצומות ומייצרות שכבה כלכלית חדשה ומגזר נפרד ושונה באופן קיצוני משאר המשק. במילה אחת – בועה.

עם זאת, לא יהיה מדויק להגיד שתעשיית ההייטק לא משפיעה על שאר המשק. ההשפעה שלו עצומה, ולא רק לטובה. בועת ההייטק משפיעה בצורה דרמטית על שוק התעסוקה. חברות רבות מתאפיינות בפערים עצומים בין שווי השוק למחזור הפעילות בפועל, ונוטות לגייס עובדים רבים במשכורות עתק – גבוהות בהרבה מהמקובל בשוק, ואפילו בשוק ההייטק. המטרה, בין היתר, היא לייצר תחושה של עוצמה והצלחה עבור משקיעים, גם אם לא תמיד עומד מאחורי זה משהו.

• ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשחברות מציעות משכורות אסטרונומיות, מתחוללת תגובת שרשרת מידית: עובדים ממקומות אחרים נמשכים באופן אוטומטי אל חברות שמציעות שכר גבוה יותר בפער, מה שמייצר מחסור בעובדים – לא רק בהייטק, אלא גם בענפים אחרים. חברות הייטק אחרות נכנסות לסחרור ונאלצות להעלות את המשכורות בעשרות אחוזים ללא הצדקה ממשית, ואילו ענפים שלא יכולים להתחרות במשכורות הייטק נאלצים להתמודד עם נחיתות מובנית ועם קושי עצום לגייס עובדים איכותיים. כתוצאה מכך, נוצר סטנדרט חדש ובלתי אפשרי עבור השוק כולו. לפתע נוצרים מצבים אבסורדיים, שבהם עובדים חדשים דורשים בראיון העבודה משכורת גבוהה בעשרות אחוזים מזו שמקבל המגייס או ראש הצוות, משום שבחברות מתחרות מציעים משכורות כאלה. מיותר לציין איך מצב זה משפיע על הדינמיקה במקום העבודה.

הסטנדרט החדש של המשכורות, שאינו דומה למקובל בשום ענף אחר במשק הישראלי, יוצר דור חדש של עובדים, ואולי אף מעמד חדש: מתעשרים מהירים שעברו מאפס למאה במהירות מסחררת, והחלו להתאים את חייהם לרמת החיים החדשה שמשכורתם אפשרה להם. עובדים כאלה עשויים להיכנס להוצאות גדולות, למשל על משכנתא לרכישת דירה יקרה, שתלויות בשימור רמת החיים. במקרה שהשוק יתאזן בחזרה מהממדים המפלצתיים שהגיע אליהם, או אפילו במצב של מיתון, גן העדן של ההייטקיסטים יהפוך במהרה לגיהינום של חובות.

הרף עין מפריד בין תור הזהב לתחילת הדעיכה, ובועות סופן להתפוצץ. בועת ההייטק הוכיחה עמידות והצליחה לגדול עוד ועוד בשנים האחרונות, אך ברור כי לא לעולם חוסן. כבר כיום, הפערים בין אלה שנמצאים בתוך הבועה לבין אלה שמסתכלים עליה מבחוץ יוצרים שיבושים כבדים במשק הישראלי. כולנו – עובדים, מנהלים ומקבלי החלטות – צריכים להיערך כבר עכשיו ליום שאחרי הפיצוץ.

• דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
• קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה