שר הביטחון אביגדור ליברמן בכנס הרצליה
צילום: גלעד קוולרצ'יק

מחירי הפירות והירקות יוזלו: באוצר יפתחו את השוק ליבוא תוך 5 שנים

החיסכון לכל משפחה יעמוד על כ-840 שקל בשנה, והחיסכון למשק - 2.7 מיליארד שקל בשנה. באוצר רוצים גם לבטל את התכנון במשק הביצים ולהוזיל את מחיריהן ב-25%,
סתיו קורן | (4)

אולי סוף סוף נפסיק נשלם מחירים מטורפים על פירות וירקות? למשל: האם ידעתם שבישראל אנחנו משלמים מכס של 560% על תפוחים, 270% על עגבניות, ו-160% על שום?

לאחר הרפורמה שהציג בשבוע שעבר בנושא יבוא מוצרים לישראל, משרד האוצר מציג את הרפורמה המשלימה - פתיחת שוק החקלאות לתחרות, כאשר במקביל הממשלה תגדיל את הסובסידיה לחקלאות המקומית.

באוצר מאמינים כי התכנית תגביר את התחרות בענף החקלאות דרך הפחתת מכסים על הפחתה מיידית במכסים על רשימת מוצרים הכוללת ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית תאנים, אננס ארטישוק ועוד. המהלך כולו ייארך 5 שנים, תוך בחינה שנתית האם יש ירידה בשטחים המעובדים. מדובר ביישום המלצות ה-OECD בנושא.

מחירי הפירות והירקות זינקו בשנים האחרונות במעל 80%

על פי האוצר, הפחתת המכס צפויה להוזיל את מחיריהם בצורה משמעותית, וכן את מחירי הביצים בשיעור מוערך של 25% ומעלה; סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-2.7 מיליארד שקל בשנה, חיסכון של 840 שקלים בשנה לכל משק בית.

בענף הביצים, תינתן תמיכה ישירה לחקלאים על כל ביצה (עד 40 אלף שקלים בשנה לכל בעל מכסה), עם עדיפות לחקלאים בגליל. בנוסף, יינתנו מענקי חדשנות והשקעות למגדלים על מעבר ללולים מודרניים.

כמו כן, התכנית כוללת צמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופאית, כתוצאה מכך, צפויה הגדלה של מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, יכנסו לישראל מוצרים שכיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער ודוריאן.

נזכיר כי הציבור הישראלי משלם הרבה יותר מדי על מוצרי מזון בסיסיים. למשל: על פי נתוני ה-OECD, בישראל החמאה יקרה יותר ביותר מ-60% (וזוכרים שרק לאחרונה לא היה אפשר להשיג חמאה בישראל במשך שנה?), היוגורט גבוה ביותר מ-200% והביצים יקרות יותר ב-20% מאשר במדינות הארגון (בהרבה מדינות המחיר נמוך ב-40% מאשר בישראל). נתונים נוספים מצביעים על כך שמחירי הביצים בארץ גבוהים יותר מאשר ב-150 מדינות אחרות בעולם (כן, מאה וחמישים מדינות).

קיראו עוד ב"בארץ"

ב-OECD סיכמו את זה בצורה פשוטה אך כואבת וקבעו לפני שלוש שנים כי התוצרת החקלאית בישראל יקרה ב-16% מהממוצע בעולם, והוסיפו ש"מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב וממסה את הצרכנים". בארגו לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי הסבירו ש-91% מהתמיכה הממשלתית בחקלאות גורמת לעיוותי שוק, שפוגעים בצרכן ומהווים מס בלתי נראה, וכי בעוד מדינות העולם צמצמו בצורה דרמטית את התמיכה שמקבלים החקלאים  - בישראל, לאורך עשרים שנה, שיעור התמיכה לא השתנה.

בתכנית, חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות

מנגד, כדי לא למוטט את החקלאות המקומית, באוצר יתנו תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי, לכל דונם מעובד, תמיכה ייעודית לענף הביצים, הרחבת הטבות מס דרך חוק לעידוד השקעות הון, תמיכה בסימון תוצרת מקומית, הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו') והשקעה של מעל 2 מיליארד שקלים עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות. בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ועוד.

קבוצות הלחץ האינטרסנטיות כבר מחו לפני מספר חודשים על תוכנית אחרת של האוצר שקשורה אליהם. אבל כבר הסברנו שהקלישאה על ביטחון תזונתי בישראל - פשוט לא נכונה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הרפורמה בחקלאות היא מהחשובות בחוק ההסדרים ובאה לחזק את החקלאי הישראלי תוך טיפול ביוקר המחיה והטבה עם הצרכנים. הרפורמות שאנחנו מובילים נועדו לשני דברים עיקריים: לעשות סדר במשק ולהיאבק ביוקר המחיה".

שר החקלאות, עודד פורר: "אחרי שהחקלאות דרכה במקום שנים ארוכות, אנחנו מנערים אותה ויוצאים למהפכה חקלאית, למען הצרכן, לטובת חדשנות וצמיחה ישירה לחקלאי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אביהו 21/07/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    להוריד למינימום את פערי התיווך ועמלות העושק של הרשתות !! רמי לוי ושופרסל גובות קומסיון שנע בין 22-25 אחוז לקילו !!מי אמר קילו תפוז מובחר צריך להימכר ב6 שקלים ? המחיר נטו לחקלאי לפני הוצאות ייצור , מיסים וכו' הוא 1.5 ....מי פה מרמה את הציבור ???
  • 3.
    כל הכבוד לליברמן! (ל"ת)
    אבי 21/07/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלינור 21/07/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    איכשהו נראה לי שהרשתות יעקפו גם את הדבר הזה והמחירים ישארו כפי שהם. טפלו ברשתות.
  • 1.
    ממשיכים להשתין על האוכ' החלשות (ל"ת)
    תומר 21/07/2021 14:50
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.