תלמידים בערבה בגרות תיכון בית ספר לימודים כיתה
צילום: מועצה אזורית ערבה תיכונה

בנק ישראל: שיבוש הלימודים עלול לפגוע בהכנסות התלמידים בעתיד

חלק משכבות הגיל העבירו 90% מהשנה החולפת בלמידה מרחוק. בבנק ישראל מצטטים מחקר לפיו הפסד השכלה השקול לשני שליש שנת לימוד יפחית בעד 5% את ההכנסה בעתיד. התממשות התרחיש תלויה באפקטיביות הלמידה מרחוק - ובבנק ישראל סקפטים לגביה

איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה אינטר לימודים

פגיעה ברווחת התלמידים היא עניין שדובר בשנה החולפת עם עלייה במקרי הדיכאון ופגיעה בדימוי העצמי, ובשכבות הגיל הנמוכות יותר גם בפיתוח היכולות החברתיות, זאת בצל סגרי הקורונה וצמצום, או השבתה בחלק מהתקופות, של ימי הלימוד הפרונטליים במערכת החינוך. כעת, בסקירה שמפרסם בנק ישראל, הוא מעלה לצד הדברים האלה חששות מהותיים נוספים, גם הם הוזכרו לא פעם, ובראשם פגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה, דבר שיש לו השלכות מעבר לרמת הפרט גם ברמת כלכלת המאקרו.

בעוד שהמחלוקת בין משרד הבריאות למשרד החינוך על ביטול הקפסולות וחזרה לשגרה מלאה בדרכה להיפתר, בבנק ישראל מביעים גם הם תמיכה במהלך וסוקרים בפרק נוסף שנחשף מהדוח השנתי שלו, את השפעת הצעדים שננקטו בתחום החינוך בשנה החולפת על התלמידים בישראל.

יוזכר אם כן כי השינויים במתווה הפעלת מערכת החינוך נבעו מגישת משרד הבריאות באשר לשאלת תרומת המפגשים בין התלמידים, זה עם זה ועם המורים, לתחלואה בישראל. במסמך מצוין כי "בגלל ההשפעות השליליות של סגירת מערכת החינוך, מדינות רבות עברו לגישה של רציפות לימודית תוך המנעות ככל שניתן משיבוש נרחב של הלימודים הפרונטליים בבתי הספר. בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה".

בבנק ישראל מונים פתרונות שונים שהוצעו ע"י מומחים מתחום החינוך ושיושמו בחלקם במדינות ה-OECD, והם הקטנת גודל הכתות באמצעות שימוש בחללים ציבוריים, הפחתת שעות הלימוד לתלמיד, ו"מתווה המשמרת השנייה".

לפי המסמך, גם בחינוך העברי וגם בזה הערבי עלה שיעור הנשירה בשתי נקודות אחוז במעבר בין רמות כתה. בבנק נסמכים על אירועי עבר דוגמת הפסקת הלמידה בתקופת מלחמת יום הכיפורים בשל התייצבות המורים למילואים וכן שביתת המורים הגדולה של 1978, וכותבים כי ההשכלה הממוצעת, להוציא חרדים, ירדה בשני המקרים (הפסד של רבע שנת לימוד לתלמידי י"א וחמישית שנת לימוד לתלמידי י' ב-78', למשל). על כן כותבים בבנק כי אירועי העבר מלמדים ששיבוש בלימודים היה מתואם לפגיעה ארוכת טווח בהשכלת התלמידים.

עוד מצויינת האפקטיבות השנויה במחלוקת, כך לפי מחקרים, של למידה מרחוק בעתות שגרה, כשמול מקרים שהראו שיפור בהישגים, זה הישראלי, בו ננקטה גישת "לימוד פרונטלי מרחוק", נתפס כפחות יעיל מלמידה פרונטלית בכתה. בבנק ישראל מניחים כי המעבר לשיטה זו בתקופה כמו משבר הקורונה הייתה יעילה אף פחות. עוד מוזכר נושא הפערים באפשרות ללמידה מרחוק, קרי הבעלות על מחשב בבית וחיבור לרשת אינטרנט, ויותר מכך הסיוע מצד ההורים בתפעול המערכת ועזרה מצד מורים פרטיים. כך, נכתב כי ילד מרקע חלש עלול להפסיד בשל השיבוש בשנה החולפת ידע השווה ל-1.2 שנות לימוד, בעוד תלמידים מרקע חזק לא ייפגעו כלל.

כמו כן מצטטים בבנק ישראל מחקר (Haushek & Woessmann, 2020) לפיו, הפסד השכלה השווה בערכו לרבע עד שני שלישים של שנת לימוד צפוי להפחית את הכנסת התלמידים בעתיד ב-2-5%. בסופו של דבר, בין מרץ 20' למרץ 21' בתי ספר היו סגורים פיזית ופעלו במתכונת של למידה מרחוק בין 40-90% מהזמן (כתלות בשכבת הלימוד). עד כמה מהפגיעה המוזכרת בהכנסה רלוונטית למקרה הישראלי? הדבר תלוי אם כן ברמת הפגיעה בהשכלה, שהיא כבר תולדה של האפקטיביות של הלימוד מרחוק בתקופה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 04/04/2021 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בני 04/04/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    וממשיכים את הפונזי שלו?
  • 3.
    לא לומדים הולכים צבא 04/04/2021 13:13
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר ללימודי תנך והיסטוריה ?
  • 2.
    יש עוד אופציה 04/04/2021 13:10
    הגב לתגובה זו
    זה דור שמייצר כסף וירטואלי בכלים מתקדמים... לא עובד לא לומד
  • 1.
    אני חושב שבנק ישראל צריך להתחיל לשתוק (ל"ת)
    שימי 04/04/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.