סיטי טרנספורמר
צילום: סיטי טרנספורמר

יצרנית הרכב המתכווץ בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 600 מ' שקל

סיטי טרנספורמר פיתחה רכב שרוחבו מצטמצם מ-1.4 מ' למטר בודד שיתאים לשימושים עירוניים ויענה על מצוקת החניה. החברה תנפיק בתחילת הרבעון השני. מאז הקמתה ב-2014 גייסה 35 מיליון שקל. בסיטי טרנספורמר צופים כי דגם ראשון יעלה על הכביש בישראל ב-2022
איתי פת-יה | (7)
נושאים בכתבה הנפקה רכב חשמלי

חברת סיטי טרנספורמר, שפתיחה רכב חשמלי לשימושים עירוניים שיכול לצמצם את מימדיו, בדרך לבורסה בתל אביב: החברה הודיעה כי תנפיק בתחילת הרבעון השני של השנה לפי שווי של 450-600 מיליון שקל. עד כה גייסה החברה 35 מיליון שקלים.

בחברה צופים כי עד סוף השנה יקבל הרכב שלהם אישור לתקינה אירופית וכי במהלך 2022 יעלה לראשונה על הכבישים בישראל. ל-CT-1, הרכב שפיתחו בסיטי טרנספומר, רוכב מקסימלי של 1.4 מטר (האורך: 2.49 מ') והוא נועד להתמודד הן עם מצוקת חניה והן עם עומסי התנועה, בהם יוכל לתמרן בדומה לרכב דו גלגלי.

המנגנון שפיתחה החברה שמאפשר לרכב להתרחב או להצר את עצמו לרוחב של מטר בלחיצת כפתור מוגנת בפטנט, ולפי החברה היא מאפשרת לו לחנות בחניה של אופנוע. עוד לפי סיטי טרנספורמר, ארבעה רכבי CT-1 יכולים למלא שטח של מכונית רגילה, כך שמדובר על חיסכון של עד 75% בשטח החניה.

תא הנוסעים עצמו, בנפח כאלף ליטר, נשאר ללא שינוי גם כשהרכב מתכווץ, ולמעט הנהג ניתן להסיע ברכב נהג בוגר נוסף, או שני ילדים. בסיטי טרנספוטר טוענים כי תא הנוסעים יוכל לשרת שימוש שונים, כמו אלה של רכבי הצלה, רכבי לוגיסטיקה, רכבים שיתופיים, רכבים פרטיים, רכבי שילוח והפצה ועוד.

"כבר ברבעון השלישי נייצר מספר רכבי CT-1 לצורך קבלת אישור תקינה אירופאית כרכב השייך לקטגוריית Quadricycle, קטגוריה המקלה על החברה בכניסה מהירה לשוק האירופי", אומר המנכ"ל ד"ר אסף פורמוזה. "רכבים ראשונים אלו מיוצרים בחברת Roding Automobile שבגרמניה, כשבעתיד רוב פעילות הייצור תיעשה באמצעות צד-שלישי ובמהלך השנה הבאה".

אחד האתגרים הגדולים של תעשיית הרכב החשמלי בדרך לחדירה המשמעותית לשוק הוא הסוללה, וליתר דיוק טווח הנסיעה שזו מאפשרת בין הטעינות, כשהיא מהווה חלק משמעותי בעלות הרכב החשמלי כולו. ברכבים שאינם עירוניים אחד השיקולים המרכזיים של הרוכשים היא כל כמה זמן יצטרכו להטעין את הרכב, והאם יקרה מצב בו באמצע נסיעה ארוכה למשל יצטרכו לחפש לפתע אחר עמדת טעינה.

על פניו לשימושים בתוך העיר החשש הזה פוחת. בכל אופן, לפי סיטי טרנספורמר, הסוללה תספיק לנסיעה של 120-180 ק"מ (תלוי בשימוש בבקרת אקלים). בהקשר זה יוזכר גם המו"מ שמנהלים בשלד הבורסאי גו.די.אם תחת המנכ"ל החדש יניב חברון שרכש נתח ממנו, על רכישה של חברה מתחום המיקרו-מוביליטי, שסובב פתרונות להתניידות או הובלה בסביבה עירונית, למשל באמצעות רכב דו-מושבי - כמו זה של סיטי טרנספורמר, קורקינטים ואופניים חשמליים, רכב דו-מושבי, רחפנים ועוד. לפי דוח של מקינזי, שוק המיקרו-מוביליטי יגלגל ב-2030 כטריליון דולר בשנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתור חברה מבוססת טכנולוגיה, הטווח שמתכננת סיטי טרנספורמר להנפקה הופך אותה לחברה בשווי שוק בינוני ביחס למקובל למשל בנאסד"ק. במהלך השנה האחרונה חברות בסדרי גודל דומים, שבעבר הדירו את רגליהם מהבורסה המקומית, החלו להנפיק בת"א כדרך לגייס הון שיאפשר להן לצמוח. בין השאר יומן אקסטנשנס -1.99% וחברת הייקון מערכות 0%  שהנפיקו בשווי דומה לזה של סיטי טרנספומר, וזה עתה נודע כי גלאסבוקס, סטארט אפ שפיתח עבור ארגונים מערכת לניתור דפוסי שימוש ופעילות באפליקציות שלהם, מתכננת גם היא הנפקה באחוזת בית, לפי שווי של 1-1.2 מיליארד דולר - כפול מזה של סיטי טרנספורמר, אך גם כן בסקאלה הבינונית מבחינת שווי שוק.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גו.די.אם בשנת 2022 בשער 600 (ל"ת)
    שיקו 17/08/2021 02:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יהודי מאמין ירושלמי 20/02/2021 14:53
    הגב לתגובה זו
    ביררתי והבירור לא העלה כלום ! עדיף דעתנו יותר פרטים ואז נשקיע !!!
  • 4.
    ירון 25/01/2021 13:12
    הגב לתגובה זו
    אני בעד כלכלה שיתופית, כאשר אני צריך לנסוע משתמש ברכף שיתופי, כולל הנהג, קוראים לזה מונית.
  • 3.
    כמעט והשקעתי בחברה ואז אחרי קצת ברור הבנתי שאין טעם . (ל"ת)
    דוד הגנן 24/01/2021 15:36
    הגב לתגובה זו
  • ובגלל החכמים שביררת איתם תמשיך לכסח דשא (ל"ת)
    גאון 24/01/2021 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרצל 24/01/2021 14:43
    הגב לתגובה זו
    הנפיקו ותמכרו את החברה לפרייארים או קומבינות על חשבון הפנסיה שלנו. לפני שייסגר חלון ההזדמנויות בו כל חברת דמיקולו מנפיקה
  • 1.
    חכצגצ 24/01/2021 12:39
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה כל מטאטא יורה ומנפיק רק תגידו חשמלי וזהו חחחח אנשים ישארו רק עם התחתונים ביד
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.