שאול מרידור משרד התשתיות האנרגיה והמים
צילום: יח"צ

ניתוח, דעה או אג'נדה? משרד התקציבים תומך במיזוג סלקום וגולן על סמך ספקולציות

משרד התקציבים לא צריך ולא אמור להביע דעה על מיזוג בין סלקום וגולן תקשורת - זה לא התפקיד שלו. אבל שלטון הפקידים מייצר סמכויות נרחבות וכפולות; והכי חשוב - התזה של המשרד היא אנטי תזה לתזה הקודמת
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אג'נדה סלקום

החברות סלקום 0.15% וגולן תקשורת קיבלו ממשרד התקציבים באוצר אישור לביצוע המיזוג בינהן. סליחה, לא בדיוק אישור. הם קיבלו את "ברכת הדרך" מהמשרד. אין ל"ברכת הדרך" לעבודה/ חוות דעת של המשרד שום גושפנקה משפטית. זו עבודה שמוגשת לרשות התחרות ולמשרד התקשורת, אבל רשמית וחוקית זה סתם נייר. עם זאת, בפעם הקודמת שניסו סלקום וגולן להתמזג, משרד התקציבים נעמד על הרגליים האחוריות ולמרות תפקידו הלא רשמי מנע את המיזוג. הפעם במשרד חושבים אחרת והאמת שזה לא ממש ברור כי המצב לא השתנה מאוד. מה שהשתנה הוא שהתחרות החריפה המשיכה והחלישה מאוד את הגופים בשוק הסלולר. אז עכשיו שהם חלשים מאוד נותנים להם אישור, ולפני 5-6 שנם שהם היו חלשים פחות. אבל עם אותה סביבה תחרותית (פחות או יותר) אמרו להם לא.

המיזוג הזה הוא מבורך לדעתי. היה צריך להפעיל אותו לפני שנים. הממונה על ההגבלים צריכה למנוע מיזוגים רק אם הם פוגעים בצורה קשה בצרכן. זה לא המקרה. המיזוג הזה הוא נכון וצודק, אבל לא בגלל הטיעונים של משרד התקציבים בראשות שאול מרידור. הטיעונים של המשרד לא רלבנטיים, אפילו לא נכונים ובעיקר מביכים. במשרד מסבירים שהמיזוג עכשיו לא ייפגע בצרכנים כי יש את אקספון שהיא שחקנית של מחירים נמוכים. הלו? אתם רציניים. אקספון לגישתכם שהיא שחקנית פיצית עם 3% מהשוק תישאר עצמאית אחרי המיזוג בין סלקום וגולן? אתם לא מבינים שהשוק הולך לקונסולידציה. אי אפשר לקחת את המיזוג לאשר אותו ולא להתייחס להשפעות שלו על השוק. הקטנות ייבלעו על ידי הגדולים. אגב, זו היתה המטרה שלהם מלכתחילה - הם יצאו לשוק הזה בידיעה שלא ירוויחו בעסקים אבל ירוויחו מאקזיט לגדולות. גם גולן טלקום - היא לא הרוויחה בשוטף, אבל המודל שלה - רווח דרך אקזיט התברר כנכון. סלקום מוכנה לשלם כ-740 מיליון שקל על החברה הבקושי מאוזנת בגלל הלקוחות שלה - סלקום קונה נתח שוק. בהמשך יקנו גם את אקספון וכל מי שתעיז להפיל או לאיים על המחירים בשוק. כשהבקשות למיזוג יגיעו לשולחנה של הממונה על התחרות כבר לא תהיה לא היכולת לפסול מיזוגים בין גדולים לקטנים. אחרי המיזוג של סלקום וגולן, הסכר ייפתח. כל גדול יכול להתמזג/ לרכוש גוף קטן - כל הקומבינציות שתעשו לא יביאו אתם לגוף גדול מסלקום-גולן, אז כמובן שלא יהיה ניתן להפלות בין המיזוגים.  

אז למה לאשר את המיזוג? צריך לאשר את המיזוג כי המחירים נמוכים בכל קנה מידה עולמי והחברות מרוויחות יחסית בשוליים והן ממונפות. רווחת הצרכן היא הכי חשובה, אבל לא על חשבון השקעה בתשתיות ולא על חשבון רווחים "נורמליים" לחברות.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 09/06/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    המחירים בסלולר יחזרו ל250-500 שקל לחשבון במקרה הטוב
  • 2.
    ריכוזיות. זו המילה (ל"ת)
    אני 09/06/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברור כשמש 09/06/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    הם יתנו לו להיות מונופול חזק ובתמורה יקבלו בעתיד משרות בכירות בחברה העשירה שתיווצר, ככה עובדת השחיתות במדינה, היא ממוסדת ועמוקה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע

בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד

רן קידר |
נושאים בכתבה אנשי קבע

הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029. 

ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי. 

בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום. 

עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".