ניתוח

שוק המניות זול בראייה היסטורית, אבל החברות הפסיקו לצמוח

השוק האמריקאי לא הולך למפולת. ההיסטוריה מוכיחה שקריסה מתרחשת רק עם האטה כלכלית משמעותית ומתמשכת; השוק וה-Fed הולכים יד ביד לקראת שינוי כיוון וכמה הורדות ריבית השנה

ניר חצב | (19)
נתחיל הפעם במשחק קטן. נניח שאסור לכם לדעת שום דבר על השווקים הפיננסיים ומצב הכלכלה העולמי. לא אף נתון כלכלי, חשוב יותר או פחות, לא איפה התשואות של אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ולא איפה ה-S&P500 והנאסד"ק עומדים. שני הנתונים היחידים שעליהם מותר לכם להתבונן הם ריבית הבנק המרכזי בארה"ב והציפיות בשוק לריבית זו, כפי שהן באות לידי ביטוי בשוק החוזים העתידיים. נניח שמאז תחילת 2019 שיחקתם את המשחק הזה ועקבתם באדיקות אחרי הכללים. מה ראיתם? ראיתם שהשנה מתחילה בצפי ל-4 העלאות ריבית מצד ה-Fed, כך שצפי הריבית הקצרה (Fed Funds Rate) בסוף 2019 היה 3.25-3.5%. ככל השנה התקדמה, ראיתם איך יורדות הציפיות בהדרגתיות עד לצפי ל-0 העלאות ריבית במהלך השנה. בחודש האחרון, אתם גם רואים איך השוק מתחיל להעריך כי ה-Fed ישנה כיוון ויתחיל בהרחבה מוניטארית. כעת, המצב שמופיע מול עיניכם הוא כזה - הסתברות של 100% להורדת ריבית בישיבה הקרובה (30-31 ליולי), הסתברות של כ-40% להורדת ריבית של 50 נ"ב בישיבה הקרובה וגילום כמעט מלא של 3 הורדות ריבית עד לסוף 2019. כחלק מהמשחק, עכשיו עליכם להעריך מה מצב הכלכלה האמריקאית ומה מצב השווקים הפיננסיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים הידועים לכם. אפשר להעריך בזהירות שחלק גדול מכם יניח כי הכלכלה האמריקאית נמצאת בעיצומה של האטה כלכלית חדה, שכוללת חולשה בשוק התעסוקה, בצריכה, בנתוני הייצור, בסנטימנט העסקי והצרכני ועוד. סביר להניח שלפחות חלקכם יחשוב ששוקי המניות האמריקאים משקפים את ההאטה הכלכלית ונמצאים בעיצומו של תיקון, חד יותר או פחות. חזרה למציאות. הכלכלה האמריקאית חזקה וממשיכה לצמוח. הצרכן האמריקאי לא מראה אף סימני חולשה. שוק התעסוקה האמריקאי ממשיך לייצר מקומות עבודה בקצב גבוה. ישנם כמה סימנים מדאיגים, אבל בתחומים מאוד מסוימים (השקעות עסקיות לדוגמא). מדדי המניות עלו ב-20% ויותר מתחילת השנה ושוברים שיאים חדשים. Happy Happy, Joy Joy. המטרה של המשחק הדמיוני הזה היא להמחיש עד כמה המדיניות המוניטארית הנוכחית של ה-FED מנותקת לכאורה מהנתונים הכלכליים בארה"ב. אבהיר כי איני מזלזל כלל בידע הכלכלי של חברי ה-Fed. מדובר באנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר. גם סט הנתונים שיש בפניהם גדול ומפורט משמעותית מהסט שעומד בפניי. עם זאת, התחושה שלי היא שהיוצרות קצת התהפכו - במקום שה-FED יכתיב את התנהגות השוק, השוק הוא זה שמכתיב את התנהגות ה-Fed. במילים אחרות, הזנב מקשקש בכלב. לא פשוט להיות חבר Fed התהליך שקרה בשווקים הפיננסיים בחודשים האחרונים הוא לא פחות ממדהים. בגלל כל מיני סיבות (וביניהן מלחמת הסחר בין סין לארה"ב) התשואות הארוכות בארה"ב החלו לרדת בחדות כאשר התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה מכ-2.8% בתחילת השנה עד לכ-2% כרגע. בכך, שוק האג"ח אותת ל-Fed על מיתון שבדרך ועל ההתאמות הנדרשות לכך מצדו. מכאן ואילך, בעימות בין השוק לבין ה-Fed, האחרון הראה סימני התקפלות, עד למצב הנוכחי, בו ה-Fed והשוק הולכים יד ביד לקראת שינוי כיוון וכמה הורדות ריבית עד לסוף השנה. חשוב להבין את הלחצים שעימם מתמודדים חברי הבנק המרכזי בארה"ב. ההשפעה של ההחלטות שלהם על הכלכלה האמריקאית והעולמית היא עצומה. אף אחד מהם לא רוצה להיזכר כמי שלקח חלק בטעות קשה במדיניות המוניטארית וכשותף למיתון בכלכלה האמריקאית ו/או מפולת בשווקים הפיננסיים. כל זה לא חדש והיה מנת חלקם של כל חברי ה-Fed מאז מעולם. מה כן חדש? שגם נשיא ארה"ב מנגח את חברי ה-Fed, וספציפית את היו"ר (שהוא מינה), ג'רום פאואל, בטענה שהמדיניות המוניטארית הנוכחית היא "לא שפויה". מסיבותיו שלו, טראמפ מנסה להלחיץ את פאואל ואת חברי ה-Fed. לעניות דעתי הוא גם מצליח. בעולם הדיפלציוני של ימינו (נושא לסקירה נפרדת), המחירים שה-Fed יכול לשלם על מדיניות מוניטארית מרחיבה הם נמוכים מדי. תמיד יש סיכוי להתפרצות פתע של אינפלציה, אבל כרגע סיכוי זה הוא לא גבוה. לכן, חברי ה-Fed יודעים שהמדיניות שלהם גורמת להרבה חיוכים – שוקי המניות והאג"ח שוברים שיאים, הכלכלה האמריקאית (החזקה דיה גם ככה) ממשיכה להיראות טוב. עיוות מחירים של נכסי סיכון והמשך ניפוח של המחירים בשווקים הפיננסיים? אלה סיכונים ארוכי טווח ואולי, בעיה של חברי ה-Fed הבאים בתור. המצב הנוכחי יוצר משוואת סיכוי-סיכון לא מאוזנת, שלעניות דעתי גורמת ל-Fed להיות יוני (Dovish) מדי ואפילו, מעט פזיז. התפקיד העצום של פרמיית הסיכון ההשפעה של ה-Fed על שוק המניות האמריקאי היא גדולה מאוד והיא נעשית בין השאר דרך פרמיית הסיכון (Equity Risk Premium). זה מונח המבטא את התשואה העודפת שמבקשים משקיעי שוק המניות על מנת להיחשף לסיכון שיש בשוק זה, לעומת שוק האג"ח. ברמה הפרקטית פרמיית הסיכון מחושבת כך: תשואת הרווח בשוק (רווח מצרפי למנייה לחלק בשווי השוק המצרפי) בניכוי תשואת אגרת החוב הממשלתית ל-10 שנים (שמשקפת את הריבית חסרת הסיכון). בהתבסס על כך שמדד ה-S&P500 נסחר כעת במכפיל רווח חזוי של 18 לשנת 2019, תשואת הרווח שלו היא 5.55%. בניכוי תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים (2.05% נכון לכתיבת שורות אלה) – פרמיית הסיכון הנוכחית בשוק המניות היא 3.5%. במונחים היסטוריים, זוהי פרמיית סיכון מאוד גבוהה – הממוצע ארוך הטווח הוא 2.8-3%. פרמיית הסיכון הנוכחית אומרת שהתשואה העודפת המגולמת כיום בשוק המניות היא גבוהה במיוחד. במילים פשוטות, במונחים היסטוריים ובהתחשב באלטרנטיבות, מאוד כדאי להשקיע כיום בשוק המניות האמריקאי. זאת הסיבה שוורן באפט אמר בחודש מאי האחרון שבמידה והריביות יישארו נמוכות, שוק המניות "זול בצורה מגוחכת". ההשפעה של ה-Fed על התשואות בשוק האג"ח היא כמובן ישירה ודרך פרמיית הסיכון, הוא גם משפיע על שוקי המניות. עצרו עם השמפניות כמה נתונים על שוק המניות האמריקאי: עם הכניסה לעונת הדו"חות לרבעון השני של 2019, הצפי היה שמדד ה-S&P500 ירשום צמיחה מצרפית שלילית כ-3% ברווח המצרפי למנייה, בהשוואה לרבעון השני של 2018. נכון לעכשיו, עונת הדו"חות מפתיעה לטובה (אין צורך להתרגש - זה קורה כמעט בכל עונת דו"חות) וקצב הצמיחה הנוכחי עומד על כ-1%. זהו קצב צמיחה נמוך ולא מרשים בעליל בהשוואה לרבעונים קודמים. ברבעון הראשון של 2019 קצב הצמיחה ברווחים היה שלילי, לראשונה מאז הרבעון השני של 2016. כלומר, במכלול (אני מדגיש זאת פעמיים כי יש אזורים בשוק עם המון צמיחה), אין כרגע צמיחה מהותית ברווחים של החברות האמריקאיות. איני מתייחס לתמחור שוק המניות ברמה האבסולוטית. משפטים כמו "השוק נסחר במכפילי שיא" לא מאוד רלוונטיים מבחינתי, כי לדעתי צריך להסתכל על המכפילים  בהשוואה לאלטרנטיבות (שהן כאמור מאוד לא אטרקטיביות כרגע) וביחד עם התבוננות הוליסטית על צמיחה ונתונים כלכליים. המנטרה הידועה היא "Don't Fight the Fed" וזאת באמת מלחמה קשה מאוד. כשה-Fed כל כך יוני, כמו שהוא עכשיו, השווקים לרוב רצים, ורצים חזק. עם זאת, בהתבסס על המצב המתואר לעיל, ההרגשה שלי היא שהחגיגה הזאת תצטרך להיפסק, וזה לא יקרה עוד יותר מדי זמן. למען הסר ספק, אני לא חושב שהשוק האמריקאי הולך לקראת קריסה, מפולת או כל מילה בומבסטית אחרת. ההיסטוריה מראה באופן ברור שקריסה כזאת מתרחשת רק ביחד עם האטה כלכלית משמעותית ומתמשכת. כאמור, הכלכלה האמריקאית נראית כרגע חזקה ויציבה. השוק יצטרך לקחת הפסקה מרצף העליות המדהים הנוכחי. זה יכול לקרות בגלל שה-Fed לא יצליח לעמוד בתחזיות המאוד אגרסיביות של השוק, או בגלל שהשוק יבין שפרופיל הצמיחה הנוכחי של אפיק המניות לא מצדיק את רמות התמחור. הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.    פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.  

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    לרון 26/07/2019 12:24
    הגב לתגובה זו
    לאחר זמן ורואים מי מהכותבים צדק היה הרבה יותר מאלף!
  • 16.
    תשמע אתה טיפש שזה כואב (ל"ת)
    משקיע 24/07/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    מייק 23/07/2019 21:09
    הגב לתגובה זו
    סקירה "מעניינת" של אתר מקצועי
  • 14.
    שהכתב צודק 23/07/2019 20:33
    הגב לתגובה זו
    מוזמן לקנות מהכתב סחורה
  • 13.
    אחד שמבין.... 23/07/2019 20:25
    הגב לתגובה זו
    איך זה ייתכן שקצב הגידול בחוב גדול מקצב הגידול בתוצר ב-10 השנים האחרונות? יחס חוב תוצר של ארה"ב כיום עומד על 109.3%. הגבוה ביותר בששת העשורים האחרונים.
  • 12.
    פאוול 23/07/2019 17:32
    הגב לתגובה זו
    אלמלא הפד וגם טראמפ יודע זאת השוק היה מתקן חזק מזמן. הבטחות לעשות כל שידרש, הורדות ריבית, היתר רכישות של הגופים את מניותיהן בכמויות שלא זכורות, הצפות כסף ואגח וכל זאת שהשוק חזק, אבטלה הכי נמוכה היסטורית ועוד. מה שמנחה אותם בפעולתם זה רק שהשוק לא יתפרק במשמרת שלהם.
  • 11.
    זאב 23/07/2019 17:16
    הגב לתגובה זו
    הנה כמה גרפים https://www.multpl.com/shiller-pe https://www.multpl.com/s-p-500-dividend-yield
  • 10.
    fu,c 23/07/2019 16:54
    הגב לתגובה זו
    ת"ס או etf כך "כילדים" נבין את התובנה שלך -מה הסיכוי מה הסיכוי ? בתודה מראש! מה הסיכוי
  • 9.
    בעל/מנהל קרן גידור ישראלית רשם זאת? ווהאו !! וואהו !! (ל"ת)
    מה? 23/07/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אף אחד לא יודע מה יהיה מחר (ל"ת)
    ש.א 23/07/2019 16:11
    הגב לתגובה זו
  • בולשיט פלוס שטויות הכל נכתוב בשמיים רק הבט למעלה!! (ל"ת)
    ל שא 23/07/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אם רק תירצו אעלה אותם עבורכם!! (ל"ת)
    למערכת 23/07/2019 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מכפילים לא נמוכים (ל"ת)
    איך זול?? 23/07/2019 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימי 23/07/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    תעזבו את הניתוחים הלא מקצועיים ולא כלכליים של גורביץ סוף סוף הביאו כתבה מקצועית
  • מקשקשים בלי להבין כלום ושום דבר האא? (ל"ת)
    לשימון 23/07/2019 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    blond101209 23/07/2019 15:05
    הגב לתגובה זו
    מכפיל הרווח הנוכחיCurrent S&P 500 PE Ratio: 22.21 הממוצע ההיסטורי 15.75 החציון 14.75 לפי הכותב החזוי 18 בכלל לא זול
  • 3.
    אין שכל-אין דאגות (ל"ת)
    יוסי 23/07/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שטויות במיץ (ל"ת)
    משה 23/07/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כשכשן בכלב 23/07/2019 14:43
    הגב לתגובה זו
    הרבה מילים ובסה"כ רצית לומר שהתשואה ל10 שנים היא אלטרנטיבה, וכשהיא ב2% בלי הצדקה אז ברור שאין אלטרנטיבה והשוק יעלה. אבל כשיבינו כולם בקרוב שהתשואה צריכה להיות מעל 3% במינימום ועד 5% (כדי להצדיק ריבית 2.5% נוכחית ועוד אינפלציית ליבה 2.1%), אז מה שיקרה כאן הוא מה שקרה ברבעון האחרון 2018, ואם שכחת אז השוק איבד 20% במכה. בקיצור הכל עניין של אלטרנטיבה וכשהתשואה תחזור לשפיות אז יהיה כאן בום גדול, מפולת, בלי קשר למצב העסקים והמאקרו בארה"ב.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.