צילום: מורן ישעיהו

כמה מהצעירים באמת גרים עם ההורים?

סקר חברתי של הלמ"ס מראה כי אחד מכל שלושה צעירים בגילאי 25 עד 34 עדיין גר עם ההורים, מעל גיל 35 הרוב המוחלט אינו אצל ההורים. וגם, רוב הזוגות הנשואים לא גרים יחד לפני החתונה

מורן ישעיהו | 18/06/2019 15:00 (5)

נושאים בכתבה הלמ"ס מגורים עם ההורים נישואין

סקר חברתי שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס מראה כי אחד מכל שלושה צעירים בני 25-34 עדיין גר עם ההורים, מרביתם רווקים שהינם עובדים. נתון זה מתייחס לאנשים המתגוררים עם הורה אחד, עם שני ההורים או עם הורי בן/ בת הזוג.

מדובר בסקר שנתי שוטף שערכה הלשכה במהלך 2018 המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בהיבטים של מגורים, משפחה, עבודה ועוד. במסגרת הסקר, רואיינו כ-7,450 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש.

לפי הנתונים, מרבית בני 25-34 אינם גרים עם הוריהם, שיעור של 68%. מבין אלו הגרים עם ההורים, 27% אינם נשואים ו-5% נשואים. מבין הלא נשואים, 79% הינם מועסקים ו-28% הם סטודנטים.

עוד צוין כי בשכבת גיל זו שיעור הצעירים שאינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים. בהתייחס למצבם, 27% מהצעירים דיווחו כי הם חשים מדוכאים לעיתים קרובות או מדי פעם כאשר 41% מתמודדים עם דאגות המפריעות להם לישון לעיתים קרובות או מדי פעם.

בני 34-25 שאינם נשואים וגרים עם ההורים:

מקור: הלמ"ס

בקרב בני 24-20 נמצא כי 79% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם. בקרב בני 35 ומעלה נמצאי כי 95% אינם גרים עם הוריהם, 3% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 2% נשואים ומתגוררים עם ההורים.

רוב הזוגות הנשואים לא גרים יחד לפני החתונה. 72% נישאו מבלי שגרו עם בן או בת הזוג קודם לכן, 23% מהנשואים (כולל אלו החיים בנפרד) גרו יחד עם בן או בת הזוג לפני שנישאו: 9% גרו יחד במשך שנה, 7% גרו יחד שנתיים ו-7% נוספים גרו יחד 3 שנים ומעלה לפני הנישואין.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נמצא כי 30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים. 48% מהיהודים החילונים גרו עם בן או בת הזוג לפני הנישואין.

בהתייחס לגיל הנישואין, 26% נישאו לראשונה עד גיל 21, 35% נישאו בגיל 25-22, 23% בגיל 29-26, ו-14% נישאו לראשונה בגיל 30 ומעלה.

עד כמה משפיעים הנישואין על התעסוקה? 14% מבני 44-20 הנשואים שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות נישואיהם: 12% מהגברים ו-17% מהנשים. 4% מהנשים התחילו לעבוד עקב נישואיהן, שיעור דומה (4%) מהנשים הפסיקו לעבוד עקב הנישואין, 3% מהנשים הפחיתו את שעות העבודה שלהן, ו-2% מהנשים עברו למקום עבודה אחר.

שינוי בתעסוקה עקב הנישואין, בולט בעיקר בקרב נשים ערביות - כשליש (34%) מהנשים הערביות בנות 44-20 שהיו מועסקות, שינו את מצב התעסוקה שלהן עקב נישואיהן, מהן רובן (82%) הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
טל 29/06/2019 20:08
הגב לתגובה זו
עד שימותו ואז יקחו מהם את הדירה
4.
איגור 21/06/2019 22:09
הגב לתגובה זו
זה דיי בזיוני לזרוק נתונים בלי השוואה לכלום ושום דבר
3.
אא 20/06/2019 09:44
הגב לתגובה זו
הילדים מתקשים גם ללמוד ולכלכל את עצמם, וגם לשכור דירות. יותר נוח שיש מי שכין אוכל ויכבס בגדים.
2.
בושה למדינה ששליש מצעיריה גרים עם ההורים (ל"ת)
אחת 20/06/2019 00:50
הגב לתגובה זו
1.
רוני 18/06/2019 17:21
הגב לתגובה זו
מאיפה הכסף???

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?

רן קידר | 05/11/2025 10:22

נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן